יודגש, כי כפי שפורט בהרחבה לעיל, תוצרי הדיבוב שנערך ע"י המדובב הראשון, היו רבים ואיכותיים וניתן לומר כי גם אם בחרה המדינה לנסות ולהפעיל מדובב נוסף כנגד מוחמד, לא יעיד הדבר בכל דרך על קושי שנמצא בתוצרי המדובב הראשון.
לאור זאת, לא מצאתי פגמים בעלי משקל ממשי בהפעלת המדובב השני וגם אם היו נמצאים פגמים שכאלה, לא היה הדבר משפיע בכל דרך על אופן הערכת תוצרי הדיבוב שנערך ע"י המדובב הראשון.
הנאשם 1
שותפות למעשה עבירה כשהראיות נסיבתיות - לדברי ב"כ הנאשם 1 בסיכומיהם לא הובא בדל ראיה לכך שהתקיים בין מוחמד לנאשם 1 קשר לביצוע הרצח, ובעניין זה נטען בנוסף כי גם אם ייקבע שמוחמד הוא הרוצח, וגם אם ייקבע שהנאשם 1 שיקר, לא ניתן יהיה על סמך מסד הראיות הקיים להרשיע הנאשם 1 בעבירת רצח כשותף.
לשיטתם, בהינתן החוסר הראייתי שבמסד הראיות ניתן להאשים הנאשם 1 בביצוע עבירה פחותה בחומרתה, על מסד ראייתי קיים. צוין כי במקרים בהם אין ראיה ישירה כמו בענייננו, אלא ראיות נסיבתיות, הרי שלפי פסיקת בית המשפט העליון, צריכות הנסיבות להציג לכל היותר מסקנה אחת ויחידה שעולה והיא שהנאשם היה שותף לביצוע הרצח ולא תיתכן כל אפשרות סבירה אחרת. עוד נטען כי לא ניתן יהיה להסיק משתיקת הנאשם או מן הסתירות שבגרסתו, ששותפות לרצח היא האפשרות היחידה (ערעור פלילי 7234/13 אימאם נ' מדינת ישראל).
לדברי ב"כ הנאשם 1, שתיקת הנאשם 1 וגרסאותיו הכבושות והסתירות שנתגלו בדבריו אינן מחייבות את המסקנה שהוא ידע על כוונת הרצח, ולטענתם ניתן גם להניח שהנאשם חשב ש"הולך" להתבצע שוד או דקירות ואז יהיה מקום לקבוע שהוא שותף להריגה בלבד. נטען גם כי בית המשפט יהיה מחויב להניח את האפשרות המקלה יותר שלפיה מוחמד הציע לנאשם להצטרף אליו ולגרום לפציעתו של המנוח.
שקריו של נאשם 1 בחקירותיו במשטרה
עיון בחקירתו של הנאשם 1 במשטרה מיום 2.7.19 (ת/1) מעלה כי כאשר נשאל הנאשם מתי היה בפעם האחרונה באזור הדרום השיב: "יותר מחודשיים" (ש' 81-82), ועובדה זו אינה עולה בקנה אחד עם הסבריו בחקירתו בבית המשפט, שם הודה שהיה באזור הדרום בליל הרצח. (פ' 26.12.22 עמ' 296 עמ' 298 ש' 23-27).
זאת ועוד, בהמשך חקירתו הראשונה במשטרה ציין הנאשם 1 כי לא נפגש עם מוחמד בחורה בחודשיים שלפני החקירה, ולא ראה את מוחמד כלל ביום הרצח (ת/1 ש' 129 ו-276) וגם טענות אלה של הנאשם נסתרות בתמונות שצולמו מתוך תחנת הדלק "דור אלון" בלקיה (ת/56), ומתוך דבריו בחקירתו (פ' 26.12.22, עמ' 299 ש' 1-8).