לטענת ב"כ הנאשם 1, סתירות שנמצאו בדברי הנאשם ועדותו הכבושה יוכלו לחזק ראיות שישנן אבל הן לא תוכלנה לחזק ראיות שאינן.
עוד נטען בדברי ב"כ הנאשם 1 כי המאשימה מבקשת לבסס חלק ניכר מן הראיות על שקרי הנאשם, על שתיקתו ועל עדותו הכבושה, אך הדבר בלתי אפשרי.
נטען כי העובדה שמוחמד אמר שהנאשם "ראה הכל" לא אומרת שהנאשם 1 נהג, לא אומרת שהוא הצטייד בנשק, וגם העובדה שמוחמד אמר שהוא סומך על הנאשם 1 שלא יפתח את הפה לא תאפשר לקבוע שהנאשם ידע שעתיד להתרחש רצח, או שהוא שותף בעבירת רצח.
לשיטת ב"כ הנאשם כאשר מדובר בעבירת רצח על בית המשפט להיזהר יותר כאשר הוא מחיל את דיני השותפות, ונדרש נטל ראייתי גדול יותר.
דיון - במהלך שיחת הדיבוב ת/20א' שאל המדובב את מוחמד "זה שאיתך (אין מחלוקת שמדובר בנאשם 1 - א.ח) לא יפתח עליך?" מוחמד בתגובה צקצק בלשונו כאומר "לא" והמשיך "מליון, מליון אחוז" וכשהמדובב המשיך ושאל "בוא נגיד שיכול לפתוח ... הוא נהיה חלש, הוא התבלבל, נזכר בילדים שלו ..." השיב מוחמד במילה "ראה" וכשמדובב שאל "מה?" השיב מוחמד "ראה הכל". (ת/20א' עמ' 6).
המדובב המשיך ושאל את מוחמד "למה לא הלכת לבד?" ומוחמד השיב: "לא, פעם ראשונה, יצא איתי, מכיר אותו, הוא לא פותח עליי, אני לא מפחד ממנו, אני בטוח. גם אם לוקח 30 שנה אני לא מפחד ממנו" (ת/20א' עמ' 6) (ההדגשה שלי - א.ח).
בדברים האמורים מדגיש מוחמד בפועל כי הנאשם 1 "ראה הכל", קרי היה במקום הרצח וראה את כל ההתרחשות. מוחמד גם מביע אמון מלא בנאשם 1 שלא יספר על שראה ולא יעיד כנגדו. כאמור דברי מוחמד למדובב נאמרו המסגרת שיח ידידותי בין השניים, כאשר מוחמד מצוי בצרה, ודברים רבים שאמר מוחמד תאמו לראיות חיצוניות רבות שהוצגו.
בנסיבות האמורות נהיה מחוייבים לקבוע כי דבריו של מוחמד בעניין מעורבות הנאשם 1 ברצח, שלפיהם הנאשם 1 "ראה הכל" ולא יספר כלום, ישמשו כראיה כבדת משקל כנגד הנאשם 1, לכך שביצע את הרצח ביחד עם מוחמד, גם אם לא ניתן יהיה להרשיע על פי ראיה זו לבדה.
קיומו של מניע לנאשם 1 - עוד טען ב"כ הנאשם 1 כי המאשימה מבקשת לקבוע שלמוחמד היה מניע לרצוח את המנוח וזאת לאור כך שבעבר חתך המנוח את פניו, דא עקא שהמדינה לא הציגה ראיות שמעידות על מניע של הנאשם להצטרף לרצח, שכן הנאשם 1 אינו קרוב משפחה של מוחמד, ורק רעייתו היא בת דודתו של מוחמד, ולנאשם 1 אין אינטרס להשתתף ברצח הואיל ואין ביניהם קשר קרוב.