במהלך שיחה עם המדובב אמר מוחמד למדובב גם דברים הקושרים את הנאשם 1 לרצח.
במהלך השיחה בין המדובב למוחמד ת/16א סיפר מוחמד למדובב דברים שהדגישו את הקשר הקרוב בינו לבין הנאשם 1 ובהם תיאר פרטים שמהם ניתן ללמוד על מחויבות ממשית של הנאשם 1 כלפיו, לאחר שעזר לו והדריך אותו בעת שזה התמודד עם בעיית השימוש בסם המכונה "נייס גיי" ותוצאותיה, ושכנע אותו בהדרגה לעבור להשתמש ב"ירוק" שהוא על פי דבריו סם יותר קל. מוחמד תיאר את האופן שבו "הציל" את הנאשם 1 מהתמכרות ל"נייס גיי":
"כן אתה מבין ? הוא הלך לאיבוד עם הנייס הלך לאיבוד הבן אדם שנוגע בנייס הוא ...הוא נהיה משוגע יא - זלמה.....יש לו בן ובת הוא נשוי לבת דוד שלי אתה מבין (הנאשם 1 אכן נשוי לבת דודתו של מוחמד - ראה עמ' 21 לסיכומי ב"כ הנאשם 1 א.ח)..................לפני שנכנס לנייס הוא התחתן עם בת דוד שלי ואחרי זה הוא נכנס לנייס..........אמרתי לו הוא רגע , ישבנו אני והוא ונהיינו חברים.........הוא מעשן נייס ולאט לאט אני נכנסתי בו אתה מבין? אמרתי לו תקשיב בוא נעשן אני ואתה חשיש........עברנו לחשיש... עברתי לחשיש......מעשן חשיש מעשן חשיש אמרת לו ... תקשיב חשיש ...בוא נעבור לירוק אתה מבין........התחלנו לעשן ירק אתה מבין? התחלנו לעשן ירוק...העיקר מה לעשות תתרחק מהנייס.........הכל יותר קל מהאסון ההוא.....ש אנשים שנכנסו לבית חולים של חולי נפש........ואללה ברוך השם הוא התרחק מהנייס איך שהוא מריח את הריח של הנייס הוא בורח....כל יום הוא מעשן ירוק" (ת 16א עמ' 29 ש' 25 -עמ' 31 ש' 39).
התיאור שלעיל מעיד על קשר אמיץ בין הנאשם 1 למוחמד, ויש בו בהחלט פירוט של עובדות שיהיה בהן כדי להעלות תחושת מחויבות של הנאשם 1 כלפי מוחמד, ומחויבות זו תוכל בהחלט להיחשב כמניע שעמד לנאשם 1 להשתתף ביחד עם מוחמד ברצח המנוח.
מוחמד סומך על הנאשם 1 שלא ילשין - בהמשך דבריו אמר מוחמד למדובב "אבל אני ידעתי שהביאו עוד אחד, הביאו אחד מאלה שאיתי, ... זה שאיתי אני לא יודע מה הוא סיפר ... אני מסרתי לו את החקירה הראשונה ואת החקירה השניה, שלישית רביעית, ... אני נתתי לו רמז היום, וואלה אני נתתי לו רמז ... אמרתי לו אל תגיד שום מילה" (ת/16א' עמ' 47 ש' 27-33).
כשהמדובב אומר למוחמד ביחס לנאשם 1 "אינשאללה ישאר שותק, יותר טוב לשבת, שותק שלא ידבר בכלל אפילו אם יעצרו אותו חמש עשרה יום או עשרים יום" השיב מוחמד "כן בדיוק" והוסיף "אני סומך עליו שיישאר שותק, יעני מסביר לי שהוא לא פתח" (ת/16א עמ' 48 ש' 2-10)