על אף כל האמור, עדיין נהיה מחויבים לומר שצבר הפעולות שביצעו הנאשמים 2,3 ופורטו לעיל, ושאותן הוכיחה המדינה (בצירוף דברים ישירים שאמר מוחמד למדובב שמשמעותם לא ברורה די צרכה), יקים רף ראיות נסיבתיות שיהיה בהן בהחלט ,בהעדר ראיות אחרות, לסבך את הנאשמים ממשית במעורבות בעבירת רצח המנוח.
יחד עם זאת, יוטעם כי בין הראיות הנסיבתיות הנוספות שהובאו, הוצגו גם ראיות התומכות בטענות הנאשמים 2,3 כי לא ידעו על כוונות הרצח של מוחמד, והגיעו לתחנת הדלק בלקיה ולנקודת המפגש כחלק מן התכנית להבאת עשרות קילוגרמים של סם הידרו מהדרום ללוד, ויאמר כבר בשלב זה כי מדובר בראיות בעלות משקל שלא יאפשרו לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמים 2,3 ביצעו את המיוחס להם בכתב האישום.
הגעה לאזור הרצח בכפכפים עם פלאפון אישי, רכב אישי ומכשיר איתורן - בין הראיות שהוצגו כאמור הוצגו גם דבריו של הנאשם 2 במהלך חקירתו - ת/12ב, אז טען באופן שנשמע ספונטאני כי :"לא משנה איפה אני יודע שאנחנו הולכים לדבר כזה הייתי לוקח את הטלפון שלי הייתי נוסע באוטו שלי.......עם איתוראן" (שם עמ' 42 ש' 6-13). כפי שהסתבר מן הראיות כאמור, בעת נסיעת הנאשם דרומה ופגישתו עם מוחמד באיזור לקיה בטרם הרצח אכן נשא עליו הנאשם 2 את מכשיר הטלפון הסלולארי שלו והוא גם נסע למקום ברכבו כשעליו מותקן מכשיר האיתוראן, והגיע לתחנת דור אלון בכפכפים ובבגדים בהירים, עובדות שיהיה בהן כדי לחזק טענתו שבהגעתו לתחנת "דור - אלון" בלקיה ולנקודת המפגש הוא לא התכוון להיות חלק מפעולת רצח, (ועל זאת תעיד גם תשובתו של החוקר שהגיב ואמר שהדבר מוזר גם לו).
זאת ועוד, כפי הובא לעיל, מוחמד מצידו בחר לפעול ב"תחכום" רב, תוך ניסיון להסתיר פרטים, הוא הביא מהשטחים את רכב ה"מזדה" שישמש אותו לרצח, ובחר גם להותיר את הטלפון שלו בלוד והסתייע בטלפון "מבצעי" בעת הרצח, והוא אף ניסה לארגן תמונות בתחנת דלק שישמשו לו כ"אליבי" ושרף את רכב המזדה, ובמצב רגיל סביר שאם מוחמד היה מספר לנאשם 2 כי מדובר בנסיעה למטרת רצח, הוא גם היה מוודא שהנאשם היה מגיע בלא מכשיר הטלפון שלו, ומסווה מעורבותו ודואג לו ולנאשם 3 מראש לאליבי.
העובדה שמוחמד הותיר כאמור את הנאשם 2 לנהוג ב"חובבנות" בעת ביצוע מעשיו, תוך חשיפת עצמו (מוחמד) לחשש גילוי, תחזק במידה מסוימת את האפשרות שהדבר לא נעשה במקרה, ובפועל בעת ניהול האירועים בחר מוחמד להסתיר מן הנאשם 2 את התכלית האמיתית של המעשים (תוך הסתכנות בחשיפתו שלו ושל הנאשם), בין מתוך חשש שהנאשם "ידבר" אם ישותף בסוד העניינים, ובין מתוך חשש שהנאשם (שהוא חסר עבר פלילי) יסרב לשתף פעולה, אם יאמר לו שתכלית המעשים היא מעשה הרג של אחר, ובפועל הוא "השתמש" בנאשם ככלי לביצוע מהלכיו, תוך הולכתו שולל בסיפור על גניבת סמים, מבלי לספר לו את האמת.