הנאשמים 2 ו -3
לאור כל שפורט לעיל בכל הנוגע לנאשמים 2 ו - 3 אציע לזכות הנאשם 2 מעבירת הרצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז, וכן אציע לזכות הנאשם 3 מעבירת הסיוע לרצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בצירוף סעיף 31 לחוק. אציע לזכות הנאשמים 2 ו-3 מעבירת השמדת הראיה, עבירה לפי סעיף 242 לחוק.
יחד עם זאת, אציע להרשיע הנאשם 2 בעבירת ניסיון לבצע עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית (סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג 1973 + סעיף 25 לחוק העונשין).
כן אציע, להרשיע את הנאשם 3 בעבירה של סיוע לעבור עבירה של ניסיון החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית (עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 25 לחוק העונשין + סעיף 31 לחוק העונשין).
בנוסף, יהיה מקום להרשיע הנאשם 3 בעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.
בטרם סיום, יוער כי הרצח המתואר בכתב האישום בוצע עובר ליום תחילתו של תיקון 137 לחוק העונשין, אך בענייננו, אין מקום לדיון בשאלת "מהו הדין המקל עם העושה", הן בשל כך שמעשה הרצח נכלל בגדרי סעיף 301 א (א) לחוק העונשין - רצח בנסיבות מחמירות , הן בשל העובדה שהוא נעשה לאחר תכנון ולאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית את המנוח (סכסוך קיבוצי (1)), והן בשל כך שהמעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחיי אנשים מלבד המנוח.
| אריאל חזק, שופט |
כב' השופט א' אינפלד:
אני מצטרף בהסכמה למסקנותיו המפורטות של חברי השופט א' חזק, אשר כדרכו הצליח לראות לעומק ולרוחב את פרטי הפרטים של הראיות, ובחן את אופן השתלבותן באורח ממצה, מלא ומשכנע.
יחד עם זאת, ללא שינוי בתוצאה, אציין דגש מעט שונה בהערכת הדברים.
הסכמת הנאשמים לכך שלמעשה הם השתתפו בפועל במסכת הפעולות שבמרכזה עמד רצח המנוח בידי מוחמד, מהווה כשלעצמה ראיה חזקה ביותר לכך שהם היו בסוד קשירת הקשר באופן מלא, וידעו היטב מה מתכנן מוחמד, בבחינת "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ". חזקה זו, ברמה ראשונית לפחות, מעבירה נטל אל כתפי הנאשמים, להביא ראיות לכך כי לא היו מודעים לתכנית, ולעניין הנאשם 1 גם כי בשלב הקריטי התנתק ממוחמד, ולא נכח בשעת הרצח, כטענתו. אולם, למרות הנטל להבאת ראיות, נטל השכנוע בסופו של יום, כי לא נותר ספק באשמה, נותר על כתפי התביעה.