| בית המשפט המחוזי בבאר שבע | |
| בפני כב' סגן נשיא בדימוס, השופט אריאל ואגו – אב בית הדין
כב' השופט בדימוס אלון אינפלד כב' השופט אריאל חזק |
תיק פשעים חמורים 63400-04-21 |
| בעניין: | מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד דבורה מזור מפמ"ד |
|
| המאשימה | ||
|
נגד
|
||
| מאור מאיר דדון
ע"י ב"כ עוה"ד רן אבינועם |
||
| הנאשם | ||
הכרעת דין
כב' ס. הנשיא (בדימ'), השופט אריאל ואגו - אב בית הדין:
כללי
- כנגד הנאשם, מאור דדון, יליד 1993, הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 301א(א)(7) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). זאת, בעקבות אירוע אלים ומדמם, שהביא למותו מדקירות, של בן הדוד - בן דדון (להלן: "המנוח" או "בן"), יליד 1992, בבית סבתם של השניים, בנתיבות.
- אירוע האלימות מושא דיוננו, התרחש בבוקר יום הבחירות לכנסת ישראל, 23.03.21, בשעה 09:10 לערך, בשתי זירות מרכזיות - בתוך בית הסבתא (להלן: "הזירה הראשונה"), שם נמצא דם רב, במופעים ובמקומות שונים, וכן מחוצה לו, בחצר האחורית של הבית (להלן: "הזירה השנייה"), שם נמצא המנוח מוטל על הארץ, כשהוא סובל מדקירות רבות בפלג גופו העליון, ומצוי במצב רפואי מורכב וקשה. ההתרחשות בזירה הראשונה, ניתנת להילמד בעיקר באמצעות ראיות פורנזיות, ובהן דם שנדגם, וכן, עקבות וכתמים שנמצאו ברחבי הבית פנימה. בניגוד אליה, ההתרחשות בזירה השנייה, שנעשתה לאור יום, נצפתה, בחלקה, על-ידי שני עדי ראייה מרכזיים, ששהו בסמיכות למקום האירוע, ושהיו בקשר עין עם הנעשה. גרסתם מהווה נדבך מרכזי בהבנת ההתרחשות באותה זירה. אחד משני העדים הללו, הזעיק את כוחות ההצלה והביטחון למקום, ותועד במצלמת אבטחה, שעה שעשה כן.
- עניינה של הכרעת הדין, בשאלה - האם הנאשם הוא שדקר את המנוח, והביא למותו, כפי טענת המאשימה, שמא נעשה הדבר בידי אחר, או אחרים, שזהותם אינה ידועה, כפי טענת ההגנה. על מנת להשיב על שאלה זו, ולהכריע בה - נבחן גם את טיב הקשר בין השניים, עובר לאירוע, ואת פשאלת קיומו של מניע אפשרי למעשה. זאת, באמצעות עדויות וראיות אחרות, שבכוחן לשפוך אור על הלך רוחם, של הנאשם והמנוח, בזמן הרלוונטי. לשם הבנת התמונה העובדתית, שבליבת ההתרחשות, נעסוק בעדויות ובראיות, שאליהן הפנו הצדדים, איש לשיטתו, ובכללן - סרטונים שהופקו ממצלמות הגוף של השוטרים ואנשי ההצלה שהוזעקו למקום, המלמדים, בין היתר, על שאירע טרם הגעתם לזירות השונות, ובודאי, על מה שאירע בסמוך לאחר האירוע. לצד אלה, תיבחנה הראיות הפורנזיות, ונעסוק בנפקותן על השאלה שבמחלוקת.
כתב האישום
- על-פי האמור בעובדות כתב האישום, הנאשם הינו בן דודו של המנוח. סבתם של השניים, שהיא גם אם שני האבות שלהם, הגב' עיישה דדון (להלן: "הסבתא"), מתגוררת בבית קרקע, שלו שתי כניסות (להלן: "הבית"). האחת - קדמית, שחזיתה פונה לרחוב, והשנייה - אחורית, שבה חצר מרוצפת ומסוככת בפרגולה, הגובלת בשכנים משני צדדיה, אך אינה מתוחמת.
נטען, כי בעת הרלוונטית, המנוח התגורר עם סבתו בבית. ביום 23.03.21, סמוך לשעה 08:40, ישב המנוח על המיטה בחדר והתעסק בטלפון הנייד שלו. הסבתא שוחחה עמו טרם שיצאה אל המרפאה, בשעה 08:45 לערך, מצדו האחורי של הבית, והותירה את הדלת פתוחה. בעודה פוסעת בדרכה לשם, פגשה בנאשם, שהגיע אל החצר האחורית, נשק לה ואמר שיישאר במקום עד שובה.