עוד נטען, כי לאחר שזו עזבה את המקום, התקדם הנאשם לכיוון הכניסה האחורית של הבית, והתהלך בינה לבין החצר האחורית, עד אשר בשלב מסוים, נכנס אל הבית. מיוחס לו, שבהמשך לאמור, ובנסיבות שאינן ידועות למאשימה, בתוך בבית - הכה את המנוח בראשו ובפניו, ודקר אותו מספר רב של פעמים, באמצעות סכין - בראש, בצוואר, בחזה, בגב, ובגפיים העליונות. בשלב מסוים, נמלט המנוח אל החצר האחורית. שם, מתחת לפרגולה, התמוטט על גבו, כשהוא מדמם.
עוד מיוחס לנאשם, כי בשלב זה ניגש למנוח, רכן מעליו והמשיך לדקור אותו, שוב ושוב, בפלג גופו העליון, באמצעות סכין, בעוד המנוח ניסה להתגונן מפניו, בכוחותיו האחרונים. השכן י.א. (להלן: "השכן" או "י.א."), שעמד לא הרחק משם, הבחין במתרחש, והזעיק כוחות הצלה למקום, כשבמקביל צעק לעבר הנאשם: "מאור תעזוב אותו תעזוב אותו". בשלב מסוים, הניח הנאשם למנוח המדמם, ועזב את המקום דרך הכניסה הקדמית של הבית, כשכפות ידיו מדממות מחתכים.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916כוחות הצלה שהובהלו למקום, מצאו את המנוח בחצר האחורית של הבית, כשהוא שכוב על גבו, וסובל מדימום פצעים חודרים בפנים, בצוואר ובבית החזה, שיניים שבורות, ודימום בחלל הפה. המנוח, שהיה אז בהכרה מעורפלת, הגיב לכאב וסבל מקוצר נשימה, סטורציה נמוכה ודופק רדיאלי שנמוש חלש, ומלמל שהוא עומד למות. הוא טופל בנוזלים ובהנשמה, ללא שיפור, ופונה לקבלת טיפול רפואי בביה"ח "סורוקה", תוך הידרדרות במצבו, ושם נקבע מותו.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- כתב האישום הוסיף ופירט, שכתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למנוח חבלות קטלניות רבות, ובהן: למעלה מ- 120 פצעי חתך ודקירה בפלג הגוף העליון - בראש, בצוואר, בחזה, בגב, בגפיים העליונות ובכפות הידיים, וכן, חבלות קהות באותם אזורים בגוף.
נטען, כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה ממעשי הנאשם, ופורטו תרחישים רפואיים שונים שהביאו לתוצאה הטראגית. בתוך כך, יוחס לנאשם, כי במעשיו שתוארו לעיל - גרם בכוונה למותו של המנוח בנסיבות מחמירות, ובאכזריות מיוחדת, שבאה לידי ביטוי בדקירות מרובות ובחבלות קהות שגרמו למנוח סבל עודף.
בשל העובדות שפורטו לעיל, המאשימה עותרת להרשיע הנאשם - בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 301א(א)(7) לחוק.
תשובת הנאשם לאישום נגדו
- לאורך חקירותיו של הנאשם במשטרה הוא שמר על זכות השתיקה, כך שגרסתו לאירוע והנרטיב שמבסס את הגנתו, לא היו ידועים למאשימה טרם שמיעת הראיות. בישיבת המענה, מיום 12.10.21 - נמסרה כפירה כללית לכתב האישום, ורק בחלוף כשנה, בישיבת 8.09.22 - נמסר מענה מפורט יותר, בעל-פה, באמצעות סנגורו דאז, עו"ד ניל סיימון. בהתאם לאמור בו, אישר הנאשם, שבבוקר יום האירוע, הגיע לדירת הסבתא. שם, לטענתו, התנפלו עליו מספר אנשים שלא הכיר, תקפו ודקרו אותו ואת המנוח. משראה שהמנוח נדקר מספר פעמים, התקרב לראות מה מצבו, והיה בהלם ממצב המנוח וממצבו שלו. לטענתו, הוא לא דקר את המנוח ולא תקף אותו. לאחר שעזב את המקום, הגיע אמבולנס, והוא עצמו היה במצב מטושטש מאוד.
- לשון אחר - הנאשם אינו כופר בכך, שנכח בשתי הזירות שבהן התרחש האירוע האלים, ובזמן הרלוונטי. הנרטיב המרכזי, עליו הוא מבסס את הגנתו (המאוחרת), הוא, בהימצאותם של אנשים נוספים ועלומים, בזירה הראשונה בבית, ובביצוע אותן העבירות המיוחסות לו - בפועל- על ידם של אלה בלבד. לחלופין - ככל שיוכרע, בסיום המשפט, שהנאשם אמנם דקר את המנוח, התבקשנו, בסיכומי ההגנה, לקבוע שלא הוכח קשר סיבתי בין מעשים אלה לבין התוצאה הטראגית של מות המנוח, כך שלמעשה - את הסיבה לפטירתו, יש לייחס, בצורה מכרעת, להתנהלות הכושלת והרשלנית, שבה טופל המנוח - בין בזירה, בין באמבולנס ובין בביה"ח. כלומר - יש לקבוע כי נותק הקשר הסיבתי, וממילא, גם אחריותו של הנאשם, לנזק שנגרם למנוח ולסוף הטראגי של האירוע שתואר.
- הועתק מנבולמען הסדר הטוב, ובהקשר הגנתו של הנאשם, יצוין, כי זה יוצג מטעם הסנגוריה הציבורית על-ידי עו"ד ניל סיימון, שעזב את עריכת הדין לטובת קריירה אחרת, לאחר שנים רבות של עבודה. החל מישיבת 1.05.22, הצטרף עו"ד רן אבינועם לצוות ההגנה, מטעמה של הסנגוריה הציבורית, ולאחר חפיפה עם עו"ד סיימון - המשיך לייצג הנאשם לבדו, והוא שהגיש את סיכומי ההגנה בתיק.
הראיות והעדויות
- חקירת האירוע נוהלה, בראשיתה, על-ידי תחנת משטרת נתיבות, ובהמשך, על-ידי ימ"ר נגב. היא כללה איסוף ראיות וממצאים פורנזיים, מהזירות השונות, בידי אנשי מז"פ, וגביית גרסאות מעדי ראייה ומגורמים נוספים - בין שהכירו את הנאשם והמנוח עובר לאירוע האלים, ובין שנכנסו לתמונה בדיעבד. בהקשר זה נעיר, שחלק מהעדים שנחקרו ושמסרו גרסה בפרשה, הינם בני משפחה של מי מהמעורבים - שלהם, מטבע הדברים, אינטרס להיטיב ולתמוך באחת הגרסאות, בהיותם בעלי עניין, במידה כזו או אחרת, בתוצאה. משכך - נתייחס בזהירות רבה לאמור בהן, ונזכיר, בבחינת "אזהרה עצמית" - שאין מדובר בעדים חיצוניים-אובייקטיביים. נוסף לאלה, נגבו הודעות מאנשי רפואה והצלה - החל מהחובש, שהגיע למקום עם פתיחת הקריאה וטיפל בנאשם, עובר לצוותי מד"א, שטיפלו במנוח - הן בזירה והן במהלך פינויו באמבולנס, וכלה ברופא, שהיה אמון על צוות החירום בביה"ח, ושנאלץ לקבוע את מותו של זה האחרון, כעבור זמן לא רב.
כל אלה ואחרים - ייסקרו להלן, וגרסתם תבחן בזיקה לשאלה שבמחלוקת. נמנה בתמצית את עיקרם.
- מטעם המאשימה העידו עדים רבים, אותם נחלק לקטגוריות, באופן הבא:
אזרחים לרבות בני משפחה: הסבתא - עיישה דדון (ע.ת.1); עד מרכזי - טכנאי המיזוג, מ.א. (ע.ת.3); עד מרכזי נוסף - השכן י.א. (ע.ת.9); השכנה ח.ז. (ע.ת.10); רותי דדון (ע.ת.11); מור דדון (ע.ת.12); דניאל שרהשר (ע.ת.13); אלירן שרהשר (ע.ת.14); אם המנוח - ריקי דדון (ע.ת.15); ועובדת המטפלת באמו של השכן י.א. - ט.ז. (ע.ת.20).