עדותו בביהמ"ש, נשמעה בישיבת יום 1.02.22. בפתח חקירתו הראשית, ציין העד, שהגיע לאירוע יחד עם השוטר אורי יצחקי (ע.ת.6 שלעיל). הוא אישר, שבזמן אמת, חשב שהבחור השוכב הוא דניאל שרהשר, וכן, שהסברה הייתה שמישהו תקף את השניים, ולא שמדובר בתקיפה אחד של השני. בדרכו למקום, שוחח עם המודיע (השכן י.א.) - שנשמע לעד לחוץ מאוד, אמר שיש במקום מישהו מכוסה בדם כתוצאה מדקירות וביקש שיגיעו מהר. העד ניסה לדבר עם הפצוע (המנוח), אך זה השיבו שאינו נושם, ובכל הנוגע לנאשם - התלווה אליו לביה"ח, ושם לקח את בגדיו ומסרם לאיש מז"פ. בחקירתו הנגדית אישר העד, שהודיע לנאשם על מעצרו, בביה"ח, בחשד לביצוע עבירה של תקיפה. הוא שב ואישר, שהערכתו הראשונית הייתה, שמישהו אחר דקר את השניים, ולהבנתו, מי ששכב פצוע היה דניאל (שרהשר). לדבריו, בתשאול שערך לנאשם, עפ"י הנחיית הממונים עליו (אורי או אופיר), ואף לאחר שראה את הפצוע הנוסף בזירה - יצא מנקודת הנחה שהוא הקורבן שהותקף (עמ' 225 ש' 12-13).
- שוטר תחנת נתיבות, רס"ל נתנאל ויצמן, ע.ת.8 - הוגשו 3 סרטוני מצלמות גוף (ת/28); דו"ח צפייה, ערוך ע"י החוקר אלעד אברהם (ת/28א); ודו"ח פעולה (ת/28ב. לדברי העד, מדובר בדו"ח פעולה כללי, כמעין "עדות פתוחה").
בסרטון הראשון, נצפה העד מתחקר את הנאשם באמבולנס. לדבריו, בן דדון, שהוא בן משפחתו, "רץ אלי ודקר אותי". לשאלת העד, האם היה להם סכסוך קודם, השיב הנאשם "עם אבא שלו ממזמן", ואישר שמאז לא דיברו. בסרטון השני, נצפה העד סורק את הזירה הראשונה, בתוך הבית, ומצלם אותה בטאבלט המשטרתי. צוותי מד"א מטפלים במנוח (שהיה פצוע בשעתו), ונתפסים שני מכשירי טלפון ניידים, ואילו בסרטון השלישי - רואים את אמו ואחותו של המנוח בזירה, לאחר שפונה ממנה.
עדותו בביהמ"ש, נשמעה בישיבת יום 1.02.22. בחקירתו הראשית ציין העד, שהגיע לזירה יחד עם השוטר נוריאל אהרון (ע.ת.5 שלעיל), וכי המראה הראשוני שאליו נחשף, היה של הנאשם - שלא ידע אם הוא חשוד או קורבן, יושב על שפת המדרכה ומדמם מכפות ידיו. ממבט ראשון, נראה היה לעד שמדובר בקורבן (בחקירתו הנגדית הבהיר, שבשלב זה, כלל לא היה מודע לקיומו של פצוע או קורבן נוסף). הוא תיאר את השיחה בינו לבין הנאשם, באמבולנס, בהתאם לסרטון שלעיל (ת/28) - תשובת הנאשם לשאלתו של העד מי עשה לו את זה, בשמו של בן דדון (המנוח), ובהסבר, שמדובר בסכסוך משפחתי ישן. שכנים שהיו במקום, הצביעו לעד על בית הסבתא, ואז הבחין בכוחות משטרה במקום. כשניגש לשם, מסר לו השוטר אורי יצחקי (ע.ת.6 שלעיל) סכין עטופה בנייר, והוא הניח אותה בניידת, ומסרה, בתוך "קלמר", לאנשי המעבדה הניידת שהגיעו למקום.
- שוטר תחנת נתיבות, רפ"ק אופיר בן סימון, ע.ת.19 - הוגש דו"ח פעולה (ת/57); ומזכר השלמה (ת/57א. התייחסות אליו נעשתה בפרק שעסק בראיות שלפני האירוע, סעיף 23 שלעיל).
בהתאם לאמור בדו"ח הפעולה, ת/57 - בעת הגעתו למקום, ראה את הנאשם באמבולנס, בהכרה, חבוש בידיו ובגדיו מלאים בדם. ביקש מהשוטרים במקום להפעיל מצלמת גוף, ואז קיבלו קריאה על פצוע נוסף. כשהגיע לחצר הבית, ראה שוטרים ליד המנוח, ומד"א מטפל בו. המנוח היה דקור, מכוסה דם וחרחר. ניגש לבדוק את הבית, שהיה מלא בדם, ונעל את הדלת במפתח, לבל יזהמו את הזירה. בטרם עזיבת המקום, העביר אליו השוטר נתנאל ויצמן (ע.ת.8 שלעיל) שקית מוצגים, ובה, בין היתר, הסכין שנתפסה על הנדקר. הוא העביר אותה לחוקר הימ"ר דני בוקובזה. יצוין, שהעברה זו תועדה במזכר מיום 23.03.21 (ת/94), שערך רס"מ דני בוקובזה, ולפיו - קיבל סכין, שהייתה ארוזה בקלמר שחור ובתוך שקית, מאופיר בן סימון (העד דנן), והעבירה לשקית גדולה יותר.
- סגן מפקד תחנת נתיבות, רפ"ק מנחם (מני) אוחיון, ע.ת.17 - הוגש דו"ח פעולה שערך העד (ת/55).
מדובר בשוטר נוסף שהוזעק לזירה. דו"ח הפעולה שערך (והוגש חלף עדותו הראשית), מלמד, שנתנאל ויצמן (ע.ת.8 שלעיל) היה השוטר הראשון שפגש במנוח, וכן, שהשוטרים נקראו ע"י השוטר יחיאל, רכז הרישוי, להגיע אל בית הסבתא, וכשעשו כן - גילו אותו מתבוסס בדמו, ללא חולצה ועם מכנס בלבד, ולוחש שהוא עומד למות (סעיף 4 לדו"ח). לשאלת העד מי פגע בו - לא השיב, ופונה מידית להמשך טיפול רפואי (שם).