עדותו בביהמ"ש, נשמעה בישיבת יום 12.12.22. בפתח חקירתו הנגדית, ולאחר שהסנגור הטיח בפניו, שאף שניהל שיחה עם המנוח, לא שאל אותו את "שאלת הזהב" - מי דקר אותו, השיב העד, שמצבו של המנוח היה קשה מאוד, והוא השיב לבלש אחר שהיה במקום, שהוא עומד למות (עמ' 555). כשהגיע העד למקום, אחרי שוטרים נוספים, ראה, לדבריו, את המנוח "מחרחר עם דם בפה, בצוואר וכל הפרצוף, שלאט לאט נשימות אחרונות... לא תמיד עונה לך ולא תמיד בהכרה" (עמ' 557 ש' 7-8).
- הבלש (בשעתו) ניקולס דניאל, ע.ת.31 - העיד בביהמ"ש, בישיבת יום 23.01.23. בחקירתו הראשית סיפר העד, שבמהלך משמרת הבוקר שלו, עם הבלש רס"ב אורן אבני, קיבלו השניים דיווח על מקרה של הסיור. בהגיעם לקרבת בית הסבתא, מהצד האחורי, כיוון אותם השכן י.א. לזירה השנייה, בחצר הבית. שם, ראו "בן אדם זרוק על הרצפה", מלא בדם ודקור בגופו, שחזר ואמר שהוא הולך למות. כשהתבקש להתייחס לדו"ח שמילא בערב האירוע, 23.03.21 בשעה 22:37, ובפרט לכך שציין שם, שלפצוע הייתה סכין ביד, השיב שאינו זוכר זאת. לשאלת ביהמ”ש הבהיר, שהם היו הראשונים שהגיעו לפצוע (המנוח), ואחריהם (כעבור 3-4 דקות להערכתו) הגיעו כוחות נוספים, של משטרה ומד"א, דרך הבית עצמו, שהיה, גם הוא, מלא בדם. בחקירתו הנגדית ציין, שמי שניגש לפצוע ושאל אותו מה קרה לו, היה הבלש השני (אף כי שמע את הפצוע אומר שהוא עומד למות), וכי הוא עצמו, היה עסוק בסריקת הזירה. אשר לסכין, השיב שאינו זוכר היכן הייתה מונחת, ואם כתב בדו"ח שהייתה בידי הפצוע - כנראה שכך היה.
- גורמי הצלה ורפואה:
- מתנדב איחוד הצלה, החובש נתנאל אטיאס, ע.ת.2 - הוגשו הודעתו במשטרה, מיום 24.03.21 (ת/31); אישור האירוע של איחוד הצלה (ת/32); דיסק השחזור שנערך עמו, מיום 8.04.21 (ת/20. תוך הסתייגות הסנגור להגשה ללא קול); תיעוד השחזור (ת/20א); ותמלולו (ת/20ב).
מדובר בחובש שהגיע ראשון לאירוע. לדבריו, בעת קבלת הקריאה היה בדרכו לתפילה, בבי"כ סמוך למקום. כשהגיע לשם עם הרכב, הבחין בבחור שדימם מכפות ידיו ורץ על הכביש (בשחזור הוסיף, שהיה זה "עם הידיים קדימה", ת/20א ש' 14). הוא קרא לעברו שיעצור ואמר שיטפל בו. הפצוע התיישב על המדרכה והנ"ל חבש את אצבעותיו בשתי הידיים. כששאל את הפצוע מה קרה לו, השיבו "נפלתי" (ש' 11), ובהמשך הוא הועלה לאמבולנס. כשרצה להכניס את התיק לרכב, קיבל העד קריאה משוטר להגיע לכיוון הבית, והבין שיש שם פצוע נוסף. כשהגיע למקום, ראה פצוע "במצב קשה והיו לו חתכים בצוואר בשני הצדדים, היה לו חתך בחזה שמאל דקירה מאוד עמוקה, מתחת לחזה שמאל ראיתי דקירה נוספת" (ש' 13-14). הוא שמע את הפצוע (המנוח) אומר לאחד השוטרים שהוא הולך למות, היה מעורפל ולא דיבר יותר (ש' 25-28). ביחס לפצוע הקל (הנאשם), ולאמירה שנפל - הבהיר העד, שהנ"ל לא שיתף פעולה עם שוטר שניסה לדבר אתו, ולכן השוטר חשב שהוא מטושטש, אך לדבריו "הוא לא היה מטושטש הוא היה בסדר ואני אומר את זה כי שאלתי אותו מה קורה אתה בסדר? והוא ענה לי שהוא בסדר" (ש' 22-23).