היא העידה בביהמ"ש, בישיבת יום 29.11.22. בחקירתה הראשית, אישרה את שמסרה בהודעתה במשטרה ובשחזור שנערך במקום, וסיפרה, שהיא מתגוררת שני בתים מהסבתא, בצד הנגדי של הרחוב. היא עמדה על כך, שלא ראתה את פניו של הפצוע שרץ ברחוב ושלא זיהתה אותו, ולדבריה - קישרה בינו לבין מי שטופל ע"י הפרמדיק בידיו, בשל מבנה גופו הרזה (עמ' 529-530). הפצוע השני, שאותו ראתה מאוחר יותר מפונה באלונקה - היה מלא וחסון יותר, ללא חולצה, ועם דם בחזה ובפלג הגוף העליון (עמ' 538). בחקירה הנגדית, ולשאלה האם ייתכן שאדם נוסף ברח מהזירה, השיבה, שלא ראתה מישהו נוסף ברחוב. ביחס לפצוע שראתה רץ, ובהמשך - יושב על המדרכה ומטופל בחבישת הידיים, הדגישה - שלא ראתה מהיכן יצא, וגם לא ראתה סכין, אלא רק שדימם מידיו.
בהקשר עדה זו יוער, כי במהלך גביית הודעתה במשטרה, התברר, שבן משפחה שלה עובד בימ"ר. המדובר, ככל הנראה, ברס"מ דני בוקובזה, ע.ת.23, שהעיד בביהמ"ש, בישיבת יום 26.06.23. בחקירתו הנגדית הבהיר, שמרגע שהתחוור לו שבת דודתו, ח.ז., היא עדה בפרשה, ואף שאינו בקשר עמה - דיווח על כך לקצין הממונה על החקירה, ועבר לטפל בתיק אחר. כך או כך, לא נטען וממילא לא הוכח, שהשניים שוחחו ביניהם, או, שהייתה לאותו קשר משפחתי רחוק, השפעה כלשהי על העדות.
- המטפלת (באמו של י.א.), ט.ז., ע.ת.20 - הוגשו הודעתיה במשטרה, מהימים 23.03.21 ו- 30.03.21 (ת/45 ו- ת/46 בהתאמה. יצוין שבהודעה השנייה חסרים עמודים 4, 8 ו-9, אך בהינתן התמלול והדיסק, ניתן היה להשלימם); תמלול החקירה השנייה (ת/46א); ודיסק המתעד את החקירה השנייה (ת/46ב).
מההודעה הראשונה עולה, שמדובר במי שמטפלת באמו של העד י.א., המתגוררת בצמידות לבית הסבתא. לדבריה, היא אינה מכירה את הנאשם או את המנוח, ולא ראתה דבר מהאירוע. היא התבקשה על-ידי י.א., לכוון את האמבולנסים לכיוון החלק האחורי של הבית, אך בפועל לא נדרשה לעשות כן. ראתה שני פצועים מובלים לאמבולנס. בהודעה השנייה הסבירה, שבבוקר האירוע הייתה אמורה להגיע לעבודה אצל אמו של י.א. בשעה 10:00, אך היא הקדימה. כשהגיעה, שמעה את י.א. מדבר עם המשטרה, והוא הנחה אותה לכוון את הכוחות מחזית הבית, לצדו האחורי. כאשר הוטח בפניה (ע"י החוקרים) שראתה את הרצח, השיבה העדה בשלילה, ועמדה על כך שרק שמעה סוג של צעקה, כמו בכי, ונכנסה לבית (גיליון 3). עוד ציינה, שראתה פצוע אחד יוצא לכיוון הרחוב, בהליכה רגילה, כשידיו מלאות דם.