תיק פלילי (כ"ס) 80042-12-24 מחלקה לחקירות שוטרים – משפט חוזר"ש נ' אוהד מרדכי גולדברג - חלק 4

תיק פלילי (שלום ב"ש) 38316-12-19 מדינת ישראל-המחלקה לחקירות שוטרים נ' מנוס (8.11.21) בו נמנע בית המשפט מהרשעתו של קצין משטרה שהניח את האקדח המשטרתי שלו עם מחסנית ובה כדורים במגרה בחדר שינה, ובנה של בת זוגו, בן ה-5, נטל את האקדח שנותר ללא השגחה, שיחק בו וכתוצאה מכך נורה כדור שפגע בשידה בחדר השינה ולאחר מכן בקיר החדר בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו של הנאשם.

תיק פלילי 28340-08-11 (שלום ירושלים) מדינת ישראל נגד לוי (20.7.15) בו הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין והיזק במזיד, עבד כמאבטח באתר פסולת ונשא עימו את אקדחו האישי, כשהתפתח ויכוח בינו לבין אחר ששהה באתר.  האחר הניף קרש ממוסמר ובתגובה שלף הנאשם את אקדחו וירה שתי יריות לכיוון הרכב שניצב מאחורי האחר.  כתוצאה מכך נפגע אדם שעמד בסמוך לרכב ונזקק לטיפול רפואי, וכן נפגעו שני רכבים.  בית-המשפט הורה על סיום ההליך ללא הרשעה על רקע חשש שהרשעה תפגע ביכולתו של הנאשם לקחת חלק במכרזי אבטחה ועל רצונו של הנאשם לאמץ ילד.  לא הוגש ערעור.

תיק פלילי (שלום ב"ש) 49735-09-11 מדינת ישראל נ' תמם (10.7.12) בו הורשע הנאשם על פי הודאתו בביצוע עבירה של מעשה רשלנות בכלי יריה, בנסיבות בהן הנאשם שהיה שוטר, דרך את אקדחו ולחץ על ההדק בעת שכיוונו כלפי מטה.  כתוצאה מכך נורה כדור אשר פגע ברגלו של המתלונן וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן נזקים חמורים - שבר במפרק הקרסול ושברים של טלוס ועצם העקב.  שבריו של המתלונן קובעו עם ברגים והוא גובס ברגלו.  בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשם וקבע כי נסיבות העושה והמעשה מאפשרות הימנעות מהרשעה - ביחס לעושה - ההרשעה עלולה לפגוע בנאשם במידה ניכרת בהתחשב בגילו הצעיר שרק החל את חייו לאחר שירות צבאי, בהיותו עוסק בתחום הביטחון בשירות הצבאי ורכש אף מקצוע של שוטר.  ביחס למעשה - נקבע שמדובר באירוע שנבע מרשלנות, היינו אי מודעות לטיב המעשה, לפליטת הכדור, במסגרת השירות הצבאי, בסוף יום עמוס פעילות בשטח, שהובילה לפגיעה ברגלו של החבר.  התנהגות הנאשם לאחר האירוע שכללה טיפול ראשוני, הזעקת חובש ודיווח לגורמים, כמו גם שיתוף הפעולה של הנאשם בחקירות ושמירת הקשר עם הנפגע ומשפחתו שתמכו בו, על אף תוצאות האירוע, מלמדות על כך שהאירוע אינו מן החמורים.  בית המשפט קבע גם שאין להתעלם מהמלצת שירות המבחן שהוא ידו הארוכה של בית המשפט, והטיל על הנאשם לשלם פיצוי וצו של"צ בהיקף של 250 שעות.  לא הוגש ערעור.

103. על אלו אוסיף פסיקה נוספת במקרים בהם הורו בתי המשפט על סיום הליך ללא הרשעה:
104. בתיק פלילי 8420-12-23 מתביעות מכוח חוקים שונים נ' ורדי ואח' (12.25) בילו הנאשמים - שני שוטרי מג"ב בשירות חובה וחברם החייל - יחדיו בדירה ביחד עם אנשים נוספים וצרכו אלכוהול. באותו מועד אחסן נאשם 1 את אקדחו המשטרתי ואת מחסנית האקדח, שהיתה מופרדת מהאקדח, בתוך מגירה בארון לא נעולים, וזאת מבלי שפרק את האקדח קודם לכן.  בשלב מסוים במהלך הערב נטל נאשם 1 את האקדח, ללא המחסנית, ונתן אותו לנאשם 3, מבלי שפרק אותו, ולמרות שנאשם 3 אינו מורשה לשאת אקדח.  נאשם 3 החזיק את האקדח בידיו במשך מספר שניות, לאחר מכן כיוון אותו לפנים וסובב אותו לכיוון מעלה.  במקביל, אחז נאשם 2 באקדחו המשטרתי, ללא המחסנית, כיוון אותו כלפי מעלה ודרך אותו.  לאחר מכן נאשם 2 קם ממקומו, כיוון את האקדח לראשו, ביצע נקירה ודימה באמצעות האקדח תנועה של ירי לראשו.  נאשם 3 תיעד בסרטון וידאו את המתרחש והעלה את הסרטון לרשת החברתית "אינסטגרם".  נאשם 1 צפה במתרחש תוך שהוא מצטלם לסרטון בעודו רוקד ושר למצלמה.  בית המשפט התייחס לתופעה המסוכנת שעניינה עבירות נשק ולחומרה שייחסה הפסיקה למשחק בנשק אישי שהופקד בידיו של איש בטחון.  בהינתן משחק שהוא פרי יוזמה של המחזיק בנשק, בכוונה ומדעת, על רקע שימוש באלכוהול, בשל רוח שטות ומתוך קלות ראש, והגם שלא נפלט כדור, נקבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף בינוני.  נקבע כי פוטנציאל הנזק היה משמעותי.  נקבע כי הפסיקה הבחינה בין 3 קטגוריות שונות לפי מדרג חומרה עולה.  החמור ביותר הוא שימוש בנשק על רקע עברייני; אחריו במדרג החומרה משחק בנשק או טיפול בו באופן רשלני; האחרון הוא שימוש בנשק במסגרת פעילות מבצעית, גם אם גורם תוצאה קשה, אשר זוכה לתגובה עונשית מרוככת יותר ומצוי בתחתית מדרג הענישה.  נקבע מתחם 3 חודשי עבודות שירות עד 10 חודשי מאסר בפועל לנאשמים 1 ו- 3, ו- 5 חודשי עבודות שירות עד 12 חודשי מאסר בפועל לנאשם 1.  לאחר שנמצא כי מתקיימים התנאים בהתאם להלכת כתב לאור נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיהם האישיות, החליט בית המשפט על סיום ההליך ללא הרשעה ביחס לכלל הנאשמים והשית על כל אחד מהם 140 שעות של"צ והתחייבות להימנע מעבירה.  המאשימה הגישה ערעור כנגד גזר הדין בערעור פלילי גזר דין 50501-02-26 אשר טרם נדון.
105. בתיק פלילי (חיפה) 16632-08-22 מדינת ישראל נ' אשואן (10.24) בוטלה הרשעתו של שוטר שהורשע לאחר שמיעת ראיות באירוע בו בעת ששהה עם חבריו במשרדי הבילוש, שלף לפתע את נשקו האישי, אקדח, כיוון אותו קדימה, כשבסמיכות עמד בלש אחר, כשאצבעו על שמורת ההדק אך לא על ההדק כנטען בכתב האישום, והשיבו מיד לפונדה. בגין מעשה זה הורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.  נדחתה טענתו כי בדק אם הנשק טעון לאחר ששמע נקישה וחשש שהנשק טעון.  נקבע כי רף השימוש הרשלני אינו מהגבוהים.  והרשעתו בוטלה בהתחשב בנסיבותיו האישיות, ובהן הכתמת עשייתו ברוכת השנים של הנאשם, ועלולה לפגוע בעתידו, פרנסתו, ותעסוקתו כלוחם אש.  לא הוגש ערעור.
106. בתיק פלילי (שלום י-ם) 44102-08-22 מדינת ישראל נ' אבו סבית (26.5.24) דובר בנאשם שהיה טירון בבסיס אימונים של מג"ב, כיוון את נשקו מסוג M-16 לכיוון טירון אחר במהלך ויכוח, ואף לחץ על ההדק מבלי שהנשק היה טעון ותוך שהוא אומר לאחר: "אתה רוצה שאני אהרוג אותך?". לאחר מכן, הכניס מחסנית ריקה לרובה, הוריד את הנצרה, דרך את הנשק וניסה לנקור ללא הצלחה.  בהמשך, ולאחר שהמתלונן הוציא את המחסנית מהרובה, כיוון הנאשם את הנשק לעבר השיחים ונקר אותו, ובהמשך, כיוונו לעבר המתלונן, ממרחק של 20 מטרים, ונקר אותו לכיוונו.  נוכח גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, העובדה שלא נגרם למתלונן נזק, וכן בשל כך שהוכח שייגרם לנאשם נזק קונקרטי כתוצאה מההרשעה, ביטל בית המשפט את הרשעתו.
107. בתיק פלילי (ירושלים) 7799-12-21 מדינת ישראל נ' כהן (14.1.24) בוטלה הרשעתו של נאשם אשר אשמתו נקבעה על יסוד הודאתו, באירוע בו הנאשם הבחין בנשק מסוג 16 M מונח בשירותים, תפס אותו בקנה, הוציא את המחסנית מהנשק, דרך אותו, ותוך שהוא מכוון את הנשק לכיוון פלג הגוף העליון של שוטר א', ביצע נקירה. לאחר שסיים, החזיר הנאשם את המחסנית לנשק והשיב את הנשק לשוטר ב'.  לקיחת האחריות לא הייתה מלאה.  בית המשפט קבע מתחם העונש הנע בין מאסר מותנה ועד מאסר קצר בעבודות שירות.  על רקע נסיבותיו, לרבות גילו הצעיר כשכל עתידו לפניו והמלצת שירות המבחן, הורה על ביטול הרשעתו של הנאשם והשית עליו של"צ והתחייבות.  לא הוגש ערעור.
108. בתיק פלילי 37295-02-20 מדינת ישראל נ' יצחק אליהו (15.11.22) בית המשפט קבע כי הנאשם ביצע עבירה של ירי מנשק חם שלא כדין בכך שירה 40 כדורים במקום שאינו מורשה ובנוכחות שני ילדיו הקטינים וילד בגיר נוסף. בית משפט השלום קבע כי יש לבטל את הרשעת הנאשם בדין לאחר שמצא כי ההרשעה עלולה לפגוע בעיסוקו כאיש חינוך.  לא הוגש ערעור.
109. בתיק פלילי 23274-03-14 (שלום ראשל"צ) מדינת ישראל נגד ברו (6.5.15) נאשמת שעבדה כמאבטחת בחברת שמירה והחזיקה באקדח מטעם מקום העבודה. לאחר סיום עבודתה, פגשה בשתי חברות, ושלושתן שתו מספר כוסות אלכוהול יחדיו.  התפתח ויכוח בין הנאשמת לבין אחת מחברותיה, במהלכו שלפה את האקדח ודרכה אותו, בעוד חברה אחת חוצצת בין השתיים ומנסה להרגיע את הנאשמת.  בסמוך לכך ירתה הנאשמת עם האקדח לכיוון הרצפה.  הנאשמת הורשעה בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות בנשק ויריות באזור מגורים.  ב"כ המאשימה ביקשה להטיל עליה 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, ובסופו של יום בית-המשפט ביטל את הרשעתה והטיל עליה של"צ לאור הנסיבות החריגות ועל-מנת לחזק את הנאשמת "במאבקה ההישרדותי".  לא הוגש ערעור.
110. בתיק פלילי (שלום ת"א) 1675/08 מדינת ישראל נ' שמואל (8.6.09), הורשע הנאשם 1 בעבירה שעניינה מעשי פזיזות ורשלנות בנשק בנסיבות בהן מסר לנאשם 2 אקדח שבבעלותו, טעון ב-5 כדורים. נאשם 2 החזיק באקדח כשקנהו מכוון לעבר גופו של נאשם 1, הוא לחץ בשוגג על ההדק, נורה כדור אשר פגע בנאשם 1.  כב' בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשם והטיל עליו צו של"צ בהיקף של 130 שעות.
111. בחינת פסקי דין אלה מלמדת כי בתי המשפט הורו על ביטול הרשעה גם לאחר ניהול הוכחות, לעתים אף מבלי להיזקק לתסקיר שירות המבחן, גם באירועים שלא היה בהם היבט של דחיפות או לחץ, גם באירועים שלא היו מבצעיים, גם כאשר היה מדובר באירוע מתוכנן, גם כאשר היה מדובר באירוע מתמשך, גם כאשר מדובר באירוע בו הנשק הופנה כלפי אדם באופן מכוון ובוצעה נקירה מכוונת ממרחק קרוב או רחוק, גם כאשר נורו יריות, יותר מאחת, גם כאשר נאשם היה תחת השפעת אלכוהול, גם כאשר נעשה שימוש בנשק לשם איום תוך כדי ויכוח, גם כאשר פוטנציאל הנזק הוא גבוה, גם כאשר רף הרשלנות היה בינוני או גבוה, גם כאשר השימוש בנשק גרם פגיעה פיזית חמורה. נבחנה התנהגות הנאשם לאחר האירוע - האם הוזמן טיפול, האם היה ניסיון להסתיר האירוע.  נקבע כי יש לתת משקל להמלצת שירות המבחן שהוא ידו הארוכה של בית המשפט.  בתי המשפט הורו על סיום הליך ללא הרשעה גם כאשר הרף התחתון של מתחם העונש היה עבודות שירות, באירועים של ירי מכוון באוויר שנעשה לשם פיזור קטטה, ירי מכוון באדם במחשבה שגויה שמדובר בחזיר שגרמה נזקים פיזיים חמורים, פליטת כדור שגרמה פגיעות פיזיות חמורות, זריקת רימון לתוך קבוצת מפגינים שגרמה חבלות רפואיות ונפשיות, הפקרת נשק שהגיע לידי קטין בן 5 שירה ממנו וגרם נזק לרכוש, בירי מכוון תוך כדי ויכוח שגרם נזק לרכוש, בירי מכוון לכיוון הקרקע שפגע ברגלו של אדם וגרם לו נזקים פיזיים חמורים, בהכוונת נשק לראש וביצוע נקירה, בהכוונת נשק לאחר תוך איום ברצח וביצוע נקירה, בהכוונת נשק ללא מחסנית לפלג גופו של אדם ולאחר מכן דריכה ונקירה, בירי עשרות כדורים בשטח פתוח בנוכחות קטינים, באיום בנשק שכלל שליפתו ודריכתו וירי לכיוון הקרקע, במסירת אקדח טעון לידי מי שלא הורשה לשאתו אשר ירה ופגע באדם וגרם לו חבלות זאת, תוך קביעה כי טיבה של העבירה שהיא ללא יסוד נפשי של מודעות מאפשר סיום ההליך ללא הרשעה, תוך מתן משקל לגילו של נאשם ומצבו האישי, גם כאשר לקיחת האחריות לא הייתה מלאה, כאשר הרשעה עלולה לפגוע בפרנסה, להשפיע על המשך שירות צבאי, במשטרה או במסגרת חינוך לא פורמלי - הגם שהסמכות היא בידי הגוף הממונה והוא אינו כבול להחלטת בית המשפט.  ניתנה התייחסות לגיל צעיר כאשר כל עתידו של נאשם לפניו כפגיעה קונקרטית ונקבע כי חשש לעיכוב קידום הוא פגיעה קונקרטית.  נבחן האם ביטול ההרשעה יכול לסייע בשיקומו של הנאשם, ניתן משקל רב לשירות ללא רבב של השוטרים לטובת המדינה והחברה עד לאירוע נשוא האישום, ולכך שעל בית המשפט לזקוף זאת לזכות השוטר בעת פקודה.  כמו כן, לכך שדי בסבירות שיתרחש נזק קונקרטי בדמות פיטורי השוטר או עיכוב נוסף בקידום, לכך שדי בקיום אפשרות לפגיעה בעתידו של השוטר במשטרה כשיקול שעל בית המשפט לשקול, לכך שההרשעה עשויה להקשות על המשך מסלול חיים אישי ומקצועי, לכך שדי בעיכוב בדרגה של השוטר מאז האירוע להוות אלמנט עונשי כשלעצמו.  נקבע כי קיים חשש שהותרת ההרשעה על כנה תפגע בהמשך שיקומו של הנאשם במובן זה שהוא יחדל מלשמש בתפקידו או שעיכוב הדרגה המתמשך יוביל לכך שהוא יפרוש מהמשטרה וגם החברה תצא נפסדת מכך, ושקיים גם אינטרס ציבורי בהמשך שירותו של שוטר ואזרח נורמטיבי ושומר חוק.  עוד נקבע כי יש לתת משקל לנסיבות אישיות, לחרטה וצער שהביע שוטר על מעורבותו באירוע, לקיומה של הנחה כי המעשה לא יחזור על עצמו, לכך שהאירוע אינו מאפיין את הנאשם והוא הפיק לקחים מתאימים ולמשמעות השירות במשטרה עבור השוטר מבחינת דימויו העצמי.  נקבע כי הרשעה יכולה להכתים עשייה ברוכת שנים, הוחלט על ביטול הרשעה כדי לחזק נאשם שנסיבותיו האישיות קשות.  בהינתן אלה הורו בתי המשפט על סיום הליכים ללא הרשעה במגוון דרכים, החל בחתימה על התחייבות, המשך בצו מבחן, פיצוי ועד של"צ.
112. אתן דעתי גם למסמך שהוצג לעיוני על ידי המאשימה בהליך אחר, תיק פלילי (כפר סבא) 64774-12-23 מתביעות מכוח חוקים שונים נ' אלון ואח' (2.2.26), מאת ראש מחלקת משמעת שכותרתו "סוגיית ההרשעה במשפט פלילי והשלכתה על החלטת פיטורין", ממנו עלה כי בעת שקילת נקיטה באמצעי משמעת מנהליים בעקבות הרשעה בתיק פלילי או קביעה כי שוטר ביצע עבירות ללא הרשעה נלקחים בחשבון חומרת העבירה, התייחסות בית המשפט, שאלת הרשעה/אי הרשעה, חומרת העונש, טיב שירותו של השוטר, משך שירותו ועוד. עוד צוין כי במידה ויוטל על שוטר עונש מאסר או מאסר מותנה, הרי שהחלטה שלא לפטרו למרות זאת מועברת לאישור המפכ"ל.  משמעות הדברים, כפי שהיא משתקפת מהמסמך, היא כי סיום ההליך בהרשעה אינו מחייב פיטוריו של שוטר, אך להתייחסות בית המשפט, כמו גם לשאלה האם ההליך הסתיים באי הרשעה יינתן משקל בהחלטה אם לפטרו.

מן הכלל אל הפרט

113. לטעמי, על יסוד הקביעות שפורטו לעיל בהרחבה לעניין מתחם הענישה בנוגע לנסיבות ביצוע העבירה, מתקיים התנאי הראשון של הלכת כתב לפיו במעשה שביצע הנאשם ניתן להורות על סיום ההליך ללא הרשעה.
114. אני קובע כך גם בהתחשב בהצהרת המתלונן, לגבי הנזקים הרפואיים, הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו כתוצאה מהאירוע שאיני מקל בהם ראש. פציעה כתוצאה מירי אינה עניין של מה בכך, וגם אם המתלונן לא נזקק לטיפול רפואי משמעותי, היא ודאי הותירה בו רושם פיזי וגם נפשי כדבריו בהצהרת נפגע העבירה.  בצד האמור, לא הוצגו מסמכים לתמיכה בטענות המתלונן בעניין עוצמת הפגיעה, ובהקשר זה אזכיר כי במהלך שמיעת ההוכחות עלה כי המתלונן נורה בעבר בידי חיילי צה"ל (עמ' 50 ש' 16).  במהלך שמיעת ההוכחות לא התרתי שאלות בהקשר זה - אשר לא היו רלוונטיות לבירור האשמה (עמ' 52 ש' 4), אך ביחס לנזקים שנגרמו למתלונן בהחלט יש רלוונטיות לפגיעה מאירוע ירי קודם, ובהיעדר תיעוד יש קושי לבחון איזה מהנזקים להם טוען המתלונן נגרמו לו כתוצאה מהאירוע נשוא האישום, ואלו נגרמו לו באירוע קודם.
115. באשר לתנאי השני הנוגע לנסיבותיו של הנאשם נתתי דעתי לנתונים הבאים -
116. אין זה חזון נפרץ כי מפכ"ל לשעבר, בדרגת רב ניצב, מפקד המחוז לשעבר בדרגת ניצב ומפקד יאחביטוח לאומי בדרגת תת ניצב, מטריחים עצמם לבית המשפט כדי למסור עדות לטובת נאשם. אליהם מצטרף מכתבו של מפקד המרחב, בדרגת תת ניצב, ועדויות נוספות שנשמעו.
117. עדויות אלה מלמדות סנגוריה על הנאשם ויש בהן לשפוך אור חיובי ביותר על אופיו, התנהלותו, תרומתו לחבריו ולציבור ויש בהן להעיד גם על העתיד הצפוי לנאשם בהמשך שירותו במשטרה.
118. רב ניצב בדימוס קובי שבתאי סיפר על הימים המתוחים שלאחר תחילת המלחמה, על ההוראה שנתן לכל השוטרים לשאת נשק ארוך, על הלחץ הבלתי פוסק והמתח בהם היו שרויים השוטרים. שיבח את הנחישות של הנאשם בפעולתו באירוע, על אומץ לבו כשוטר הנתקל לבדו בסיטואציה באזור המשולש בו קבלת תגבורת אינה עניין של מה בכך, על חתירתו למגע, חיכוך עם החשוד, כאשר לטעמו בסיטואציה כזו הייתה הצדקה לפעולה עם כדור בקנה ולא להמתין עד הגעה לטווח אפס כדי לתפעל את הנשק.  אמר שהלוואי שהיו עוד שוטרים כמו הנאשם שהיו מתנהלים ברמת מוסר, ערכיות וחתירה למגע כמוהו, השקעה, הקרבה, לא יום ולא לילה, נתינה מעצמו על חשבון המשפחה.  סיפר על היכרותו עם אביו של הנאשם בעת ששירתו יחד בימ"מ עד לשולחן סגל הפיקוד הבכיר במשטרה, ועל היכרותו עם הנאשם עצמו.  סיפר על משפחה של לוחמים - האב, הנאשם ואחיו.  סיפר על אירועים בהם היה הנאשם מעורב, באחד מהם נפגע הנאשם כשקפץ על רכב אותו ניסה לעצור, פעם בנתניה ופעם אחרת בכפר קאסם.  סיפר כי הנאשם עבר קורס פו"מ, אך בשל מעורבותו באירוע, הורה רב ניצב שבתאי, כמפכ"ל, לעכב את קידומו עד שייגמר ההליך המשפטי, אך בהחלט היה רוצה לראות עוד קצינים כמו הנאשם בארגון.
119. ניצב אבי ביטון, מפקד מחוז מרכז לשעבר, סיפר כי הנאשם הוא אחד הקצינים היותר טובים שהכיר במהלך שירותו. ציין כי הנאשם הוא קצין נחוש, אחראי, ערכי, מבצע את משימותיו בצורה הטובה ביותר הנדרשת ממנו, מנהיג אמיתי, איש שמוביל אנשים, איש שהאנשים שלו אוהבים אותו והולכים אחריו, אמיץ, נחוש, ראשון לכל משימה, לא נרתע.  ציין כי הוא זוכר הרבה מאוד אירועים, שכל המשימות שהטיל על הנאשם הוא ביצע בצורה הטובה ביותר שנדרשת מקצין במשטרת ישראל.  ציין כי שיבח את הנאשם גם על מעורבותו באירוע נשוא האישום על פעילותו הנחושה ועל החתירה למגע, שזה מה שמצופה מקצין ושוטר, המגיע בשעת לילה למקום מוכה פשיעה, מזהה אירוע וחותר למגע.  אמר כי אלו הקצינים שהוא רוצה שיהיו בשירות שלו במשטרה גם בעתיד, שאנשים בדמותו לקחו את הנשק מהבית וירדו ביום 7.10.23 להילחם מבלי שנקראו.
120. תת ניצב אסף צור, ראש יאחביטוח לאומי במשטרת ישראל, סיפר כי היה מפקד תחנת נתניה כאשר פגש בנאשם לראשונה אשר היה פקוד שלו ואמר כי הנאשם הוא מסוג הקצינים שאתה רוצה אותם לידך כל הזמן. הנאשם אמיץ בצורה יוצאת דופן, תמיד ראש וראשון, כשיש פעילות מורכבת שעלולה להסתבך, הנאשם תמיד היה לוקח את המשימה עליו, ובהמשך מראש הוטלו עליו משימות אלה.  אמר שהנאשם פעל בתעוזה, תכנן, למד, ידע להעביר תדריך כמו שצריך, אחד שהוא סמך עליו כמפקד תחנה לתת לו את המשימות המורכבות.  במהלך השנים שעבד בצמידות לנאשם גילה שהנאשם הוא מלח הארץ, משפחה של לוחמים, כולל אביו ואחיו שכולם ביחידות מיוחדות, ומשם הנאשם ספג ערכים של אהבת המולדת, אהבת השוטרים.  הנאשם מלא כריזמה ובשל כך הרבה מאוד שוטרים היו הולכים אחריו, לרבות הצוות שלו.  הנאשם מלא חן.  תמיד נמצא במקום הנכון כדי לפתור את הבעיות, והוא היה שמח שיהיו לו עוד הרבה קצינים כמו הנאשם.
121. בנוסף לעדויות אלה הוגש מכתבו של תת ניצב בדימוס רונן אבניאלי, אשר ציין כי בעת שהיה מפקד תחנת נתניה בשנים 2016-2017 הנאשם שירת תחת פיקודו. ציין כי הנאשם מילא את תפקידו בצורה טובה מאד, הישגיו המקצועיים תרמו באופן משמעותי לביטחון האישי של תושבי האזור.  התנהלותו האישית אופיינה ביכולת פיקוד וניהול ברמה גבוהה.  פקודיו הישירים יחד עם כלל שוטרות ושוטרי התחנה זכו בנאשם כמפקד בעיקר נוכח אופיו ויכולותיו, אשר ניכר בהן מסירות רבה, אחריות, מקצועיות, תוך מתן דוגמה אישית ושמירה על סטנדרטים גבוהים של ביצוע המשימות, כל זאת בהשקעה מעל ומעבר לנדרש ותוך ויתור על ענייניו האישיים לטובת צרכי העבודה.  ציין כי במסגרת תפקידו הנאשם גילה נחישות רבה ואומץ לב, כאשר האירועים איתם התמודד היו מאתגרים ומורכבים במיוחד, ובהתאם, זכה להערכה רבה ממפקדיו ועמיתיו.
122. בדברי הקצינים הבכירים שהעידו לטובת הנאשם בלט תיאור שחזר שוב ושוב של תכונות בהן ניחן הנאשם - אומץ, נחישות, חתירה למגע, כריזמה, התמדה, הקרבה עצמית, התנדבות למשימות המורכבות ביותר וטיפול בהן באופן מעורר הערכה. עלה מדברי כולם כאחד כי הנאשם הוא מסוג האנשים שכל אחד מהם רוצה לצדו במצבים קשים ולחשיבות להמשך שירותו במשטרה.
123. בצד עדויות מפקדים בכירים נשמעו עדויות אחרות, המציגות פן אנושי של הנאשם.
124. התייצבה למתן עדות שוטרת א.פ.ש. אשר למרבה הצער חלתה במחלה קשה, כאשר היא עוטה מסכה והאולם פונה מכל יושביו על מנת לצמצם אפשרות לפגיעה בבריאותה בעת עדותה.  סיפרה כי הנאשם הוא מפקדה בשנתיים האחרונות וכי באחד מביקוריו בביתה אמרה לו שהיא רוצה להעיד לטובתו.  סיפרה כי הנאשם, בניגוד למפקדים קודמים שהיו לה, הוא הראשון לצאת לכל אירוע מבצעי - גם אירועים מורכבים ומסכני חיים - נותן דוגמה אישית, גם כדי לפקד על האירוע בעצמו מקרוב וגם מתוך תחושת אחריות.  אמרה שהנאשם פועל ללא מורא, לוחם והשראה.  עוד אמרה שהנאשם הוא אדם ישיר וכן שתמיד אומר את האמת, גם כשלא תמיד נוח ונעים לשמוע אותה, והכל במטרה להיטיב ואף פעם לא במטרה לפגוע חלילה.  אמרה שמה שהנאשם עושה ביחידה זה הרבה מעבר לעבודה, זו שליחות ומסירות, ובזה הנאשם מהווה השראה לה ולכל היחידה.  אמרה שהיא לא בעבודה בשל מחלתה מחודש נובמבר, והנאשם מגיע לבקר אותה על בסיס שבועי (למעט שני פספוסים), לקראת כל שבת שואל לשלומה ואם היא צריכה משהו, עם יחס אישי דואג, אכפת ורגיש.
125. עד נוסף הוא מר עובדיה דנילוב, אשר משרת ביחידת יס"מ בדרום. אמר ששירת 10 שנים ביס"מ שרון ושם הכיר את הנאשם כשעוד היה קצין בתחנת טירה ובתחנת נתניה.  אחרי ששמע את עדויות הקצינים הבכירים ביחס למקצועיותו וערכיותו של הנאשם, אמר שיכול היה לדבר על תכונות אלה שעות, אך העדיף להתמקד בפן האישי בחוויה שלו את הנאשם.  סיפר כי ביום 7.10.23 הוקפצו הוא ואחיו בוריס ז"ל לגזרת הדרום, כל אחד מהיחידה לו ובגזרה שלו.  למרבה הצער אחיו וצוותו נהרגו בקרב אכזרי בקיבוץ בארי לאחר שנפגעו מטילי RPG.  האח היה בגדר נעדר במשך 9 ימים ומאז ועד היום מר דנילוב הוא מתמודד נפש שעובר ייסורים ובאופן טבעי אחרי שקמו מהשבעה לאחר מות האח, אנשים מתחילים להתרחק ולהיעלם, אבל עם הנאשם זה היה בדיוק להיפך.  הנאשם לא חייב לדנילוב כלום, אין ביניהם קשר פיקודי או אחר ואין ביניהם שום אינטרס.  מרגע הבשורה הקשה על מות האח, הנאשם מתייצב, מתקשר, דואג ומתעניין איך אפשר לעזור, מה אפשר לעשות עבור ילדיו של האח שנהרג, מתייצב לכל אירוע הנצחה, הנאשם לא מרפה ולא עוזב אותם עד עצם היום הזה.  דנילוב אמר שזו זכות להגיע לבית המשפט ולדבר על הנאשם ועל העזרה שהוא נותן ולא רק לדנילוב אלא גם לאמו ולאלמנה וזה כנראה האופי של הנאשם שעושה טוב לאנשים.
126. עדויות אלה, מלמדות על כך שמלבד השבחים המקצועיים להם זכה הנאשם מהמפקדים הבכירים שהעידו לטובתו, מדובר באדם ערכי, מסור, אשר עושה כמיטב יכולתו ומרצו גם מחוץ למסגרת העבודה לתמוך בפקודים ומכרים, גם כאלה שאינם קרובים או קשורים אליו בקשר ישיר, ללא ציפייה לתמורה או אינטרס.
127. הופניתי על ידי ההגנה לתיק פלילי (נתניה) 62981-11-15 מדינת ישראל נ' דוייב (26.3.18) בו התייחס בית המשפט לתפקודו של הנאשם במעצר גנבי רכב, באופן העולה בקנה אחד עם דברי העדים על אומץ לב, דבקות במטרה, חתירה למגע תוך סיכון חיים של ממש:

"במקביל הנאשם שבפניי הניע את הרכב הגנוב, כאשר אחד השוטרים (הכוונה לנאשם - ג.ג.) הכניס לרכב את פלג גופו העליון כדי לנסות ולכבותו.  בתגובה הנאשם החל לנסוע במהירות ברכב, על אף שהשוטר קרא לו עצור מספר פעמים, והנאשם אף דחף את השוטר.  בהמשך השוטר צעק לנאשם עצור או שאני יורה, אך הנאשם המשיך בנסיעתו הפרועה תוך שסטה ימינה ושמאלה בחדות ודחף את השוטר.  השוטר היכה בנאשם כדי שיעצור, והנאשם בלם בלימת פתע בכך ראשו של השוטר הוטח לעבר שמשת הרכב והשמשה נופצה"...  ..."יודגש שהנאשם כפי שפורט בהמשך דבק מאוד במעשיו לבטא כוונה זו, ורק עקב התנהלות השוטר תוך כדי שהוא מסכן את חייו, הנאשם בסופו של דבר נלכד והרכב עימו"...  ..."כאן המקום להידרש למעשיו של הנאשם בהיבט של סיכון העושים בדרכים ובעיקר אותו שוטר אמיץ.  הנאשם נהג בפראות את הרכב הגנוב ובכך עשוי היה לפגוע בעוברים ושבים בדרכים .  אך יותר מכל, במעשיו סיכן הנאשם את השוטר שבעצם מנסיונו לסכל את הגניבה המשיך להיות באופן חלקי שהנאשם נוסע במהירות ובפראות ומנסה הלכה למעשה לגרום לכך שהשוטר יוטח מהרכב, ואם היה מצליח בכך ייתכן מאוד שהיה גורם לפגיעה קשה בשוטר.  השוטר הצליח בדבקותו במשימה, לא רק לסכל בסופו של דבר את הגניבה, אלא למנוע סיכון משמעותי לחייו, בכך שהתמיד בנסיונותיו לעצור את הנאשם עד שלנאשם לא נותרה ברירה אלא לבלום את הרכב בלימת פתע, וזאת מתוך ציפייה שיצליח כך להתחמק מהשוטר אך השוטר נפגע בראשו מהשמשה תוך שניפץ אותה אף הצליח לעצור את מעשי הנאשם" (עמ' 20 ש' 14 ואילך) (ההדגשות הוספו - ג.ג.).

128. בנוסף, הוגש לעיוני סיכום שנת העבודה לשנת 2025 של היחידה ללוחמה בפשיעה במרחב שרון שהנאשם עומד בראשה. העיון בסיכום זה מלמד כי מדובר ביחידה הנמצאת בצמיחה, שקלטה 11 שוטרים חדשים לשורותיה, פיצחה 6 פרשיות, עמדה ביעד חילוט ולמעלה מכך, הביאה לפענוח 6 תיקי רצח בהם הוגשו כתבי אישום מתוך 20 תיקים שהועברו לטיפולה, טיפלה ב-8 תיקים ביטחוניים בשיתוף שב"כ, מתוכם הוגשו כתבי אישום ב-5 תיקים וניתנו 3 צווי מעצר מנהליים, ותיקים נוספים.  מדובר במספר רב של תיקים מורכבים שחלק לא מבוטל מהם הסתיים בהצלחה, בהובלת הנאשם.
129. התמונה הכללית המצטיירת היא כי הנאשם הוא אדם יוצא דופן לחיוב מכל בחינה.
130. שירות המבחן הפנה להיותו של הנאשם בן 38, נשוי ואב לשתי ילדות בנות 4 ו-6. צוין כי הנאשם בוגר 12 שנות לימוד, בעל תואר ראשון בקרימינולוגיה ומדעי המדינה וכן תואר שני בביטחון לאומי.
131. הנאשם שירת שירות צבאי מלא כלוחם ולאחר שחרורו התגייס למשטרת ישראל, התקדם לתפקידים שונים בתחומי הבילוש והפיקוד, והשתתף במבצעים שונים, ביניהם מבצע "שומר חומות". כיום, הוא משמש כמפקד לוחמה ופשיעה במרחב שרון.
132. צוין כי הנאשם הדגיש שבתקופת האירוע הוא היה נתון במתח תמידי, בדריכות גבוהה וציפייה להסלמת אירועים. זאת, לנוכח המצב הביטחוני, על רקע מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה מספר חודשים טרם ביצוע העבירה.
133. באשר לנסיבות העבירה, הנאשם מסר כי כשצפה מבחוץ במתרחש בחנות הנוחות, הסיק כי מדובר באירוע שוד, פעל באופן מהיר ומבלי שעלו בו סימני שאלה בדבר אופי האירוע. לשיטתו, הוא ביקש להפחית הסיכון כי המתלונן יפגע באחרים ומנקודת מבטו, הוא פעל בנחישות על מנת להרחיקו ולאזוק אותו.
134. הנאשם הדגיש כי פעל על פי עמדות הארגון והנהלים הנדרשים, חתר למגע על מנת לסייע לאזרחים, כפי שהוא נדרש במסגרת תפקידו. בהתבוננות לאחור, התייחס ברמה ראשונית לכך שלכל אורך האירוע היה נתון בתחושת איום לפגיעה ממשית בו ופעל באופן אימפולסיבי.  לטענתו, הוא לא היה מיומן די בנשיאת נשק ארוך, הוא מכיר בכך שהתנהלותו ובחירותיו הובילו לפגיעה במתלונן והוא מצר על כך.
135. יחד עם האמור, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לגלות אמפתיה כלפי המתלונן ונוטה לצמצם מחומרת הנזק שנגרם לו. זאת, תוך שהוא עסוק במחירים שהוא נאלץ לשלם.  מודעתו לדפוסיו ומניעיו הנה ראשונית בלבד.
136. שירות המבחן הפנה למכתבי הערכה שהנאשם קיבל במסגרת תפקידו והתייחס לכך שהוא נעדר הרשעות קודמות.
137. שירות המבחן סקר את גורמי הסיכון לעבריינות ואת גורמי הסיכוי לשיקום, תוך שהדגיש כי לא התרשם מדפוסים אלימים מושרשים או נטייה אימפולסיבית וקשיי וויסות כחלק מהתנהלותו של הנאשם בדרך כלל.
138. שירות המבחן המליץ לדחות את הדיון בעניינו של הנאשם בארבעה חודשים במהלכם הנאשם ישולב בטיפול התואם את צרכיו, וכן ייעשה ניסיון לקדם הליך צדק מאחה (ככל שתהא התקדמות בקבלת האחריות של הנאשם ושירות המבחן יתרשם כי הוא מתאים להשתלב בהליך כאמור).
139. בתסקיר המשלים שירות המבחן הפנה לכך שלאורך תקופת הדחייה הנאשם השתלב בתהליך טיפול רגשי במסגרת מערך בריאות הנפש במשטרה.
140. מדיווח שהתקבל מהמטפלת עולה כי הנאשם מגיע לטיפול בקביעות ומשתף פעולה באופן מלא. להתרשמות המטפלת, הליך הטיפול הפך, בהדרגה, משמעותי וחשוב עבור הנאשם.  במהלך המפגשים, הנאשם הצליח לעבד את האירוע, הוא מבין את השלכות מעשיו ואחריותו באירוע.
141. עוד במסגרת הטיפול, הנאשם שיתף אודות משקעים שנותרו בו מיום פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" - מראות קשים ותחושת סכנה לחייו.
142. המטפלת מסרה כי היא מתרשמת משוטר עם מוסר עבודה גבוה, חיבור לערכים, מחויבות למערכת ולתפקיד, שוטר התופס את תפקידו כבעל אחריות מתמדת לסיוע ושמירה על אזרחי המדינה. עוד מסרה כי הטיפול ימשיך ותימשך העמקה והתבוננות בדפוסיו והקשיים המלווים את עבודתו כשוטר.
143. שירות המבחן התרשם כי חלה התקדמות מסוימת ביכולתו של הנאשם להכיר בפגיעה ובכך שלמעשיו הייתה השפעה שלילית, פיזית ורגשית.
144. שירות המבחן שב והתייחס למכתבי ההערכה מהם עולה תמונה של שוטר בעל תעוזה, שאינו נמנע מסיכונים, חותר להישגיות ומוצא סיפוק ומשמעות בתפקידו.
145. צוין כי הנאשם ביטא הבנה לצורך בפיצוי המתלונן על הפגיעה שנגרמה לו וביקש לקדם הליך צדק מאחה. הנאשם נמצא מתאים, מבחינה ראשונית, להשתתף בהליך, אך יתר הקריטריונים לא התקיימו (כאשר מדובר בהליך רצוני המבוסס על קבלת הסכמה של הצדדים).
146. שירות המבחן שב וסקר את גורמי הסיכון לעבריינות ואת גורמי הסיכוי לשיקום ומצא כי בשקלול הנתונים, הערכת הסיכון להישנות עבירת אלימות היא נמוכה, ובמידה ותבוצע עבירה, חומרתה צפויה להיות נמוכה אף היא. צוין כי המשך הטיפול וההתמדה בו יוכלו לסייע בהפחתת הסיכון במצבו של הנאשם.
147. לאור האמור, שירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן לתקופה של חצי שנה, צו של"צ בהיקף 100 שעות.
148. שירות המבחן התייחס גם לשאלת ההרשעה של הנאשם וציין כי הנאשם הביע חשש כבד מפני אפשרות הרשעתו וכי הרשעתו תוביל לפגיעה ממשית ולפיטוריו מהמשטרה. שירות המבחן התרשם כי מעבר לעובדה שמדובר במסגרת תעסוקה ופרנסה עבור הנאשם, המשך שירותו במשטרה מהווה עבורו גורם משמעותי בתפיסתו העצמית, ותפקודו כשוטר מהווה חלק מרכזי בגיבוש הזהות המקצועית והאישית שלו.
149. שירות המבחן ציין כי מנהלי משטרת ישראל שהוצגו בפניו, עולה כי במידה והנאשם יורשע, הארגון יידרש לבחון מצבו ולשקול פיטוריו.
150. שירות המבחן שקל, מחד גיסא, את התנהגות הנאשם בעבירה שבוצעה במסגרת תפקידו וכן את הנזק שנגרם למתלונן, ומאידך גיסא, את העובדה שמדובר בעבירה יחידה של הנאשם, כאשר הוא נטל אחריות על התנהגותו והבעייתיות שבה, פנה להליך טיפולי והעמיק בבחינת דפוסיו. לאור האמור ונוכח הפגיעה הקונקרטית שעלולה להתרחש במידה והנאשם יורשע, וכן על מנת לחזק כוחותיו החיוביים של הנאשם, שירות המבחן ממליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה.

סיכום אי הרשעה

151. הנאשם כשל באופן נקודתי, לשבריר שנייה, הגם שכשל זה גרם נזק ועשוי היה לגרום נזק גדול בהרבה, כאשר נקלע לסיטואציה מורכבת אשר נחזתה בעיניו כאירוע שוד.
152. הנאשם חתר למגע באומץ וגבורה, לבד, ללא גיבוי, בתנאים של לחץ ואי וודאות, מבלי שהוא יודע האם המתלונן חמוש וכאשר מחוץ לחנות ממתין אדם ברכב מונע שיכול לתקוף את הנאשם מאחור.
153. יש לשבח את הנאשם ולהבהיר לו ולשוטרים אחרים שיימצאו במצבו בעתיד, כי גם אם כשל תוך כדי תגובתו האמיצה לסיטואציה, זכויותיו הרבות ייזקפו לזכותו בעת שיהא עליו לתת את הדין על כישלון זה.
154. לזכות הנאשם עשרות שנות שירות לטובת המדינה במסגרת הצבא והמשטרה, בהצטיינות רבה, תוך חתירה למגע, אומץ, הקרבה, סיכון עצמי, מהווה דוגמה אישית לפקודיו ואהוד על מפקדיו.
155. זוהי הסתבכותו הראשונה של הנאשם עם החוק, הסיכון שישוב ויבצע עבירת אלימות נמוך, הטיפול בו הוא משתתף צפוי להקטין עוד יותר את הסיכון להישנות עבירות.
156. הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הביע אמפתיה למתלונן ולנזק שנגרם לו והיה נכון להשתתף בהליך של צדק מאחה וכן לפצות את המתלונן.
157. הנאשם שילם מחיר משמעותי על מעשיו לאחר שקידומו מעוכב מזה למעלה משנתיים בהוראת המפכ"ל עד לסיום ההליך המשפטי.
158. בהיבט פגיעה קונקרטית שקלתי גם הפגיעה בדימויו העצמי הכרוך בהכתמתו בכתם הרשעה ותיוגו כעבריין - באופן העומד בסתירה ברורה לתפיסת הנאשם את עצמו, כתפיסת כל הסובבים אותו, כמי שנלחם בעבריינים וודאי שאינו נמנה עמהם.
159. שאלת הרשעת הנאשם הינה שיקול בין השיקולים הנשקלים על ידי הגורמים הממונים, הן ביחס להמשך העסקתו במשטרה, ובוודאי באשר לקידומו.
160. במקרה זה, לטעמי האינטרס האישי של הנאשם בסיום ההליך ללא הרשעה, עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לסיום ההליך בעניינו של הנאשם ללא הרשעה, כאשר באיזון בין האינטרסים המתנגשים, די בכך שקיים סיכון כי הרשעת הנאשם תפגע בהמשך העסקתו של הנאשם או באפשרות קידומו, כדי להצדיק ואף לחייב סיום ההליך ללא הרשעה.

• הכרעה:

לאור כל האמור לעיל, החלטתי להורות על סיום ההליך בעניינו של הנאשם ללא הרשעה.