"כידוע לכם, למעשה, בין הצדדי נכרתה עסקה כלכלית לפיה חברתנו העמידה הלוואה בכפוף לתשלומי ריבית עד מלוא פירעון – ותשלומים אלה תורגמו לדמי שכירות..."
3.7. ניתן ללמוד על תכליתו אמיתית של ההסכם האמור, גם מעיון בסעיפיו השונים, כך למשל בסעיף 7 נקבע כי הוצאות החברה יושתו באופן בלעדי על מר קליין,. ברי, כי אלמלא מדובר היה בהסכם הלוואה שבפירעונו מוחזרת הבטוחה (המניות) לידיו של מר קליין, מדוע נדרש מר קליין (המחזיק הפורמאלי ב- 6% ממניות החברה) לשאת על גבו את כל הוצאותיה של החברה (לרבות הנהלת חשבונות, רואה חשבון ועוד)? מדוע נדרש הוא לשלם בעבור ביטוח הנכס?
3.8. כפי שידוע היטב לחברתכם, חברות בבעלותו של מר קליין פעלו להשבת ההלוואה לידי חברתכם – בהקשר זה, אין ולא יכול שיהא חולק, כי עד עתה הושבו לידי חברתכם למעלה מ- 750,000 יורו.
3.9. דא עקא, שבהתנהלות נפסדת ופסולה, חברתכם מבקשת לסכל את האפשרות של מר קליין לקבל לידיו בחזרה את מניותיו בחברת KPT בטענה לפיה ההלוואה לא נפרעה (כביכול).
[...]
4.1.1 מצד אחד, חברתכם הציגה טענות נעדרות בסיס בנוגע להחזרי ההלוואה, אשר מאפשרות לה לשוב ולטעון כי ההלוואה "טרם נפרעה במלואה" מבלי לבאר טענה זו [...].
4.1.2. מצד שני, בניגוד להסכמות והמצגים במועד חתימת ההסכמים, כעת, חברתכם אינה מוכנה להתחייב לעקרון הבסיסי- התקף בכל הלוואה- לפיו עם פירעון ההלוואה תושב הבטוחה לידיו של מר קליין. משמע מר קליין עלול למצוא את עצמו במצב אבסורדי בו הוא משיב את מלוא ההלוואה (לשיטת חברתכם: כל הקרן והריבית שבמחלוקת), ועדיין מאבד לצמיתות את בעלותו בחברה.
4.1.3. מצד שלישי, חברתכם מבקשת לעשות על "גבו" של מר קליין, מספר "סיבובי רווח": לא אחד אלא שניים (!);
בגין הלוואה שניתנה על סך של כ- 700,000 יורו, אין חולק כי כבר נפרעו ושולמו למעלה מ- 750,000 יורו. כעת מבקשת חברתכם להציג מצג לפיו בגין "הריבית" ("שוק אפור"?!?) אשר כעת מוצגת על ידכם כדמי שכירות נדרש מר קליין לשלם (כביכול) עוד סך של למעלה מ- 700,000 יורו;
ולבסוף חברתכם מבקשת לנצל בחוסר תום לב תניה בהסכם בעלי המניות (סעיף 10(ב)(1), באופן שחברתכם מבקשת למכור את חלקה בנכס במחיר נמוך באופן משמעותי מהמחיר הריאלי, שכן היא אדישה (לשיטתה) לסכום המכירה, נוכח הסתמכותה הפסולה בטענה לפיה על מר קליין להשיב את ההפרש בין כל סכום מכירה הנמוך מ- 752,000 יורו.
4.1.4. לבסוף, ומצד רביעי, חברתכם נמנעת על אף מספר פניות מצד מר קליין להבהיר מה סכום הריבית המדויק אשר משקף לטענת חברתכם את יתרת החוב שטרם נפרע. תחת זאת מבקשת חברתכם לטעון טענה "מעורפלת" לפיה מקורו של החוב במערכת ההסכמית אשר "אין בלתה". אם אומנם "אין בלתה" – ראוי להזכיר כי הסכם השכירות קובע תשלום של 8,000 יורו ל- 51 חודשים (כלומר תשלום כולל של כ-400,000 יורו). החברות בבעלותו של מר קליין השיבו לידיכם סך של למעלה מ- 750,000 יורו, משמע חברתכם מחזיקה בתשלום עודף של כ- 350,000 יורו".