בהמשך לדברים אלו, ביום 23.5.11 נשלח מכתב נוסף מוילאר אל דני (נספח 28 לנ/24), במכתב ציון, כי פג תוקפה של הצעת הפשרה שהוצעה בהודעת הדוא"ל של שלמה לעיל, וכי וילאר פועלת למכירת הנכס.
ביום 30.5.11, כשבוע ממשלוח מכתבה של וילאר, הגיעה תגובתו במכתב של ב"כ של דני, עו"ד ערן שפינדל. המכתב נפרש על פני 8 עמודים (צורף, בין היתר, כנספח 30 לנ/24) ואביא להלן את עיקרו:
"3. מהות עסקת KPT
3.1 בבסיסה של עסקת KPT (להלן גם: "החברה") עמדה העזרה ההדדית והידידות ארוכת השנים בין מר קליין לבין מר טיסר [...].
3.2 על בסיס אותה מערכת יחסים, פנה מר קליין למר טיסר במהלך שנת 2002 בבקשה לקבלת הלוואה שמטרתה לסייע למר קליין להשלים עסקה בגרמניה (שאחד מנושאיה היה רכישת נכס מסחרי).
3.3 מר טיסר הביע נכונות להיעתר לבקשת ההלוואה. ברם, מר טיסר ציין כי בשעה שחברתכם הינה "חברה ציבורית", הרי שבאופן פורמאלי הוא אינו יכול להתקשר בהסכם הנושא את הכותרת "הסכם הלוואה", ותחת זאת, באמצעות יועציכם המשפטיים, הועברו לחתימתו של מר קליין שני הסכמים: האחד נשא את הכותרת "הסכם בעלי מניות" (להלן גם: "ההסכם"), והשני, את הכותרת "חוזה שכירות למבנה תעשייה"
[...]
3.4 בתכליתם ובמהותם המדובר בהסכמי הלוואה [ההדגשות במקור, אלא אם צוין אחרת], במסגרתם חברתכם הלוותה לחברת KPT, סך של כ- 700,000 יורו להשלמת עסקה (שבחלקה מימנה את רכישתו של נכס מסחרי בגרמניה). להבטחת הלוואה זו נעתר מר קליין לבקשתו של מר טיסר (שנועדה לטענתנו לעמוד במראית העין הנדרשת ל"חברה ציבורית") להעביר לידי חברתכם בטוחה – בדמות מניות חברת KPT בשיעור של 94%, שהיו מוחזקות כולן בידיו של מר קליין (באותה העת).
בשולי הדברים יצוין, כי לטענת מר טיסר העברת 94% מהמניות לידי חברתכם נועד להבטיח, מחד גיסא, כי לא תבוצע כל דיספוזיציה בנכס ללא אישור חברתכם (שעה שהנכס עצמו לא שועבד לטובת חברתכם); ומאידך גיסא, העברת 94% מהמניות (להבדיל מהעברת אחוז גבוה יותר) נועדה לחמוק מתשלום מס בגרמניה.
3.5 לשני הצדדים היה ברור ונהיר, כי בדומה לכל הסכם הלוואה, הרי שעם פירעונה של ההלוואה תושב הבטוחה (94% ממניות KPT) לידיו של מר קליין.
3.6 כבר עתה נקדים ונאמר כי התכחשות חברתכם – כעת – לעצם קיומה של הלוואה כפועל יוצא לזכותו של מר קליין לפרוע את ההלוואה ולקבל לידיו בחזרה את המניות שמסר כבטוחה – עומדת בניגוד להסכם בעלי המניות עצמו המתייחס במפורש: הן להלוואה שניתנה בסך של 713,000 יורו, והן לזכותו של מר קליין לקבל לידיו חזרה את המניות עם פירעונה של ההלוואה (סעיפים 5 ו- 10א'): כמו כן, עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם עמדתו של מר טיסר עצמו במכתבו למר קליין מיום 12.12.10: