בהתאם למתווה העסקה, יומיים לאחר משלוח המכתב (דהיינו ביום 25.12.03) נחתמו בין הצדדים שני הסכמים, הסכם אחד הינו הסכם לרכישת מניות, לפיו רכשה וילאר 94% ממניות חברת KPT, בתמורה לסך של 23,500 יורו (להלן- "הסכם המניות"). הסכם שני, אשר כותרתו "חוזה שכירות למבנה תעשייה", לפיו חברת KPT תשכיר לחברת KTHT, כאמור, חברה שבבעלותו של דני, מבנה בגרמניה, לתקופה של 51 חודשים, כאשר דמי השכירות המוסכמים היו על סך של 8,000 יורו (להלן- "הסכם השכירות").
המחלוקת העיקרית בתיק זה נסבה סביב השאלה, האם העסקה הנ"ל שנכרתה בין דני לבין שלמה, שקיבלה את ביטוייה במתווה העסקה ובהסכמים שנחתמו בין חברת וילאר וחברות שבשליטתו של דני, הינה עסקת הלוואה בין דני לוילאר, כטענת דני, או שמא, כטענת וילאר ושלמה, אין המדובר בהלוואה בין וילאר לדני אלא עסקינן בעסקת רכישה, לפיה וילאר רכשה את הנכס בגרמניה, באמצעות רכישת 94% ממניות KPT, ולאחר מכן וילאר הלוותה ל- KPT סך של 730,000 יורו, ואת הנכס בגרמניה היא השכירה לחברה שבבעלות דני, כאשר מדובר בחוזה שכירות לכל דבר ועניין ואין בינו לבין ההלוואה שנתנה ל- KPT כחברת בת שלה, ולא כלום.
עוד אציין, כי תביעתו של דני הינה, בעיקרה, למתן סעד הצהרתי כי המדובר בהסכם הלוואה, וכי הוא החזיר את מלוא קרן החוב, וכל שנותר לחשב זוהי הריבית על הקרן, ריבית אשר לא הוסדרה בהסכם בעלי המניות ובהסכם השכירות. לעומת זאת, וילאר, כאמור, טענה כי כלל אין המדובר בהלוואה, ואת התביעה שכנגד מטעמה, הגישה בגין חוב שנצבר מכוח הסכם השכירות, לאור האיחור בתשלומים החודשיים.
אקדים מאוחר למוקדם ואציין כבר עתה, כי העסקה האמיתית שנכרתה הייתה עסקת הלוואה בין וילאר לדני, על מנת שדני יוכל לממן את רכישת הנכס בגרמניה, וככל הנראה, הסיבה שוילאר ביקשה להסדיר את תנאי ההלוואה ופירעונה, במסגרת ההסכמים דלעיל (הסכם המניות והסכם השכירות) ולא במסגרת הסכם הלוואה, היא שמתן הלוואות בסדר גודל שכזה לאדם פרטי, או לחברה זרה בגרמניה, לא הייתה במסגרת הפעילות הרגילה של וילאר.
משנאמרו דברים אלו, אפרט כעת את תוכן ההסכמים, לאחר מכן אפרט את השתלשלות העניינים שהובילה להגשת התביעה על ידי דני, ולאחר מכן אפרט את טענות הצדדים בתביעה ובתביעה שכנגד.
ההסכמים
כאמור, ביום 25.12.02 נחתמו שני הסכמים: הסכם המניות בין וילאר לדני והסכם שכירות בין KPT ל- KTHT. לאור חשיבותו הרבה של הסכם המניות לענייננו, להלן יובא ההסכם, כמעט במלואו. וכך נרשם בהסכם: