לסיכום חלק זה, עדותו של מוטי, הותירה בי את הרושם, כי העסקה האמיתית הייתה עסקת הלוואה בין דני לוילאר, כי דני היה ערב ואחראי באופן אישי להחזר ההלוואה וכי קשה לקבוע ממצאים ולהסיק מסקנות מן המסמכים הרבים שעניינם הנהלת חשבונות והעברת הכספים, שכן אלו הושפעו משיקולי מס, ולא בהכרח מעידים על מערכת היחסים האמיתית שבין הצדדים כאן.
עדותו של דני קליין
תחילה העיד דני, כי בשנת 2002 הוא פנה אל שלמה בבקשה שייסע לו כספית, על מנת שהוא יוכל להשלים את רכישת הנכס בגרמניה. דני העיד, כי הוא לא פנה אל שלמה במטרה לקבל הלוואה, שכן הוא ניסה לקבל הלוואה באמצעות גורמי מימון אחרים (בנקים בגרמניה, גורמים עסקיים אחרים בגרמניה), ועל כן הוא פנה אליו בבקשה לקבל ערבות, על סך של כ- 700,000 אירו, על מנת שהוא יוכל לקבל הלוואה מגורמים אחרים (ראו למשל עמ' 92, 99- 100, לפרוט' הדיון מיום 25.6.12). לדבריו של דני, הוא פנה אל שלמה לאור קשרי הידידות והעסקים המרובים שעשו יחדיו, ולאור העובדה כי שלמה נתן לו בעבר ערבויות. על פי עדותו של דני, הוא פנה אל שלמה לקבלת ערבות, אך שלמה הוא זה שהציע לדני להלוות לו את הכספים (עמ' 106, 109 לפרוט' הדיון מיום 25.6.12).
בתצהירו ובעדותו חזר דני על טענתו, כי תנאי עסקת ההלוואה הוסדרו באמצעות שני ההסכמים נושא דיוננו, כאשר הנושא היחיד שנותר לא מוסדר הוא הריבית. משנשאל דני בנוגע למסמך שנשלח לשלמה, שכונה לעיל "מתווה העסקה" (סומן כנ/13), שם ציין דני כי הריבית המוסכמת עבור ההלוואה הינה בשיעור 1% לחודש, כך הוא ענה:
"ת. המסמך הזה כפי שהוא כתוב, הוא אכן כתוב. המסמך הזה, אני חולק עליו. המסמך הזה, בסופו של יום, בא לבטא מטרה. מצד אחד לקבל הלוואה ומצד שני להחזיר את ההלוואה, באמצעות כספים שעוברים בין KPT בין זה ל- KPT, וזהו. זה כל המסמך, זה מה שהוא אומר. ויש כאן דברים שנאמרים כריבית לכאורה, שהם אמצעי, כריבית לכאורה, שהם אמצעי להחזיר את הקרן.
ש. בדרך...
ת. כריבית, כאמצעי להחזיר את הקרן. וזה מהטעם הפשוט ששלמה אמר שכחברה ציבורית, זה הדרך שלו לבצע, לסייע לי להעביר את ה-, להעמיד את ההלוואה וקבל בחזרה את הקרן שבריבית, שנגיע ליום הריבית, אחרי שנפרע את כל הקרן, אז נסגור את נושא הריבית. זה הסיפור" (עמ' 116 לפרוט' הדיון מיום 25.6.12, שורות 4- 13).
דני נשאל רבות וארוכות את אותה שאלה: האם הוסכם מראש על ריבית, ואם לא הוסכם, הכיצד התייחס דני במסמכים מסויימים, לכך שהריבית החודשית הינה בשיעור 1%. תשובותיו של דני בעניין זה היו עקביות, ארוכות ומסורבלות אמנם, אך עקביות- דני העיד לאורך כל עדותו כי כל תנאי ההלוואה סוכמו מראש, מלבד הריבית (כך, הוסדר תשלומי הפירעון, תקופת הפירעון- 51 חודשים, העמדת ערובה וערבות מצד דני), לגביה היו אמורים שלמה ודני להגיע לידי סיכום, בסופו של יום, לאחר שתיפרע קרן ההלוואה. לדבריו של דני, הציון כי הריבית החודשית תהא בשיעור 1% היה למראית עין בלבד, על מנת ששלמה יוכל לדווח על ההלוואה בספרי וילאר, ואין המדובר בריבית מחייבת ואין לייחס לה משמעות.