"ניתן להבין מכך, שמחסום הפיקוח השיפוטי חל רק על החלטותיה של ערכאת שיפוט משמעתית פנימית בדרגה העליונה מבין כמה דרגות, וניתן להבין מכך עוד, שמדובר בחסימת הפיקוח הערעורי ולא בחסימתו של פיקוח שיפוטי מסוג אחר."
- בית המשפט בעניין טורטן דנא מבהיר גם את גדר ההתערבות והפיקוח על החלטות ההתאחדות ומוסדות השיפוט הפנימיים. כך, כאשר מדובר בהחלטה בה קיימת מומחיות ספציפית למוסד הפנימי, ההתערבות תהיה מצומצמת ותבחן במבחן מצומצם של חריגה מסמכות ובחינת פגיעה בכללי הצדק הטבעי, וכך, כאשר ההחלטה אינה מגלמת מומחיות ספציפית של המוסד הפנימי, ההתערבות תהיה בעילות ההתערבות המסורתיות של המשפט המנהלי (וכאמור לא עילות ערעוריות), וארחיב להלן על עילות ההתערבות בפרק המהותי של מסגרת הדיון.
- למדנו אפוא, כי לאור הוראות סעיף 11 לחוק הספורט, לא ניתן להגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט העליון של ההתאחדות, אולם ניתן לפנות לבית המשפט בעילות התערבות של חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.
מכאן עולה השאלה, מה היא הדרך הדיונית הראויה לפנות לבית המשפט בנושא זה, ומה הם סדרי הדיון בתובענה או עתירה שכזו.
- בעניין טורטן לעיל, נעשתה הפניה לבית המשפט האזרחי בהליך של "המרצת פתיחה" אשר היה קיים במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כאשר במסגרת הליך דיוני זה של המרצת פתיחה עתרו התובעים בענין טורטן לסעדים כנגד החלטות המוסדות הפנימיים של המוסדות הרלוונטיים. הליך זה של המרצת פתיחה בוטל בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן ולשם הנוחות: "תקנות סדר הדין החדשות").
- במסגרת פסק הדין בעניין טורטן לעיל לא נערך דיון בפן הדיוני של הדברים, ולא נדונה הדרך הדיונית הראויה בה יש לתקוף את החלטות ופסקי הדין של המוסדות הפנימיים של ההתאחדות, ואף לא נדונו סדרי הדין בתקיפת החלטות אלו.
גם המחוקק ומחוקק המשנה הישראליים לא נתנו דעתם על המסגרת הדיונית לתקיפת החלטות המוסדות הפנימיים של ההתאחדות, כך לדוגמא, נושא זה אינו נכלל במסגרת חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000.
- מכאן, התפתחה פרקטיקה כי הליכים כאלו מוגשים באמצעות הליך אזרחי של המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, ולאחר ביטול תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, באמצעות תביעה אזרחית רגילה.
ר', למשל, ה"פ (תל אביב-יפו) 684-03 שלמה רנצלר נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל [פורסם במאגר נבו] (30.5.2003):