"זו בקשה שהוגשה באופן מאוחד כ-ה"פ וכבקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, בה עותר המבקש להורות על ביטול החלטת ההתאחדות לכדורגל ובית-הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל..."
וכן ר' עניין ה"פ (ת"א) 10313/99 המועדון לקידום כלב הרועים הגרמני והשירות בישראל נ' ההתאחדות הישראלית לכלבנות [פורסם במאגר נבו] (31.5.2001).
- פרקטיקה נוהגת זו של הגשת הליך אזרחי בהמרצת פתיחה עוגנה בפסיקת בית המשפט העליון בעניין בג"ץ 7755/08 מועדון הספורט הפועל תל אביב נ' בית הדין העליון של התאחדות לכדורגל [פורסם במאגר נבו] (11.09.2008), ואצטט:
"המשיבות אינן ממלאות תפקיד ציבורי על פי דין, והעתירה אינה עוסקת כלל בהפעלת סמכויות מינהליות או ציבוריות כלשהן, המצויות בתחום סמכותו של בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (וראו בג"ץ 4010/98 קבוצת הפועל כבול נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל (לא פורסם, 25.6.1998)). לפיכך, ככל שיש לעותרת טענות כנגד התנהלותן של המשיבות, לכאורה דינן של אלו להתברר בבית המשפט האזרחי, במסגרת הסמכויות המוקנות לו להתערב בהחלטות מסוג זה (וראו, למשל, ע"א 674/89 טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל, פ"ד מה(2) 718 (1991))." (הדגשה שלי - ג.ה.).
- דרך דיונית זו של הגשת תביעה אזרחית כאמצעי הדיוני לתקיפת החלטת המוסד הפנימי, או פסק דין של בית הדין הפנימי, נותרה על כנה גם במשטר תקנות סדר הדין החדשות, ר', למשל, ת"א (ת"א) 76264-12-24 מועדון הכדורגל הפועל באר שבע נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל [פורסם במאגר נבו] (30.3.2025).
- ברור, כי סדר הדין לניהול תביעה אזרחית בדרך הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות אינו מתאים לתקיפת החלטה או פסק דין של מוסד פנימי של התאחדות ספורט. הליך התקיפה דומה במהותו לעתירה לבג"צ, או לעתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, בעילות מצומצמות של העדר סמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי וחוסר סבירות קיצוני, וסדר הדין הקבוע לתביעה אזרחית אינו מתאים להליך מסוג זה.
כך, במסגרת הליך לתקיפת פסק דין של בית הדין העליון, ככלל אין מקום לקיום הליכים מקדמיים, ואף הבאת ראיות תעשה רק במקרים נדירים שבנדירים.
מכאן, אף כי בעבר המסגרת הדיונית שנקבעה בפסיקה של תקיפה באמצעות הליך אזרחי בדרך של המרצת פתיחה התאימה למהות ההליך, הרי ברור כי כיום הליך של תביעה אזרחית רגילה אינו הליך מתאים לבירור שכזה.
- אציין כי תקנות סדר הדין החדשות, והפסיקה בעקבותיהן, לא רק שלא נתנו מענה לביטולה של המרצת הפתיחה, אלא קבעו באופן מפורש, כי שימוש בתקנה 54 לתקנות סדר הדין החדשות, במקרים בהם אין בדין אפשרות מפורשות לכך, אינו יכול להוות תחליף להליך המרצת הפתיחה. לעניין זה ר' ד"ר יעקב שקד 'סדר הדין האזרחי' (2026):
"בית המשפט הוסיף בעניין עבאסי כי תקנה 54 לא נועדה לשמש חלופה לכלל המצבים שבהם, לפי התקנות הישנות ולפי הפרקטיקה שנהגה לפיהן, אפשר היה לנקוט הליך עיקרי שלא על דרך הגשת כתב תביעה, כגון המרצת פתיחה."
- עם זאת, תקנות סדר הדין החדשות מאפשרות לבית המשפט לקבוע את המסגרת הדיונית בה תתנהל התביעה האזרחית, לרבות קביעת לוחות זמנים קצרים, וכן מתן הוראות אחרות לייעול ההליך והתאמתו של ההליך להכרעה במהות המחלוקות העומדות לפניו. ניתן למצוא מקור לסמכות זו, בין היתר, בתקנה 176(א) לתקנות החדשות הקובעת:
"176.(א) בית המשפט רשאי לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לרבות בעניין שהוכרע לפי תקנה 33(ד) אם ראה לנכון צורך בכך לשם הגשמת מטרת תקנות אלה."