מסגרת הדיון - הפן הדיוני
- המחוקק במדינת ישראל קבע באופן ברור וחד משמעי, כי פעילות הספורט במדינת ישראל תוסדר במסגרת "התאחדות" או "איגוד", אשר יפעלו לפי תקנונים אשר יסדירו את הניהול התקין של הענף הרלוונטי, וכן יקבעו את כללי המשמעת לרבות כינון מוסדות שיפוט פנימיים וסדרי הדין לפני מוסדות אלו.
כך נקבע באופן ברור בסעיף 10(א) לחוק הספורט, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק הספורט"):
")א) התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו - בכפוף לסעיף 11, העברת ספורטאים - בכפוף לסעיף 11א, וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים."
- המחוקק קבע בנוסף ובמפורש, כי הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות, או אגודת ספורט, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בסעיף 10 לחוק הספורט שצוטט לעיל. זאת ועוד, המחוקק אף קבע, כי פסקי הדין של ערכאות השיפוט הפנימיות הינן סופיות, וכי לא ניתן לערער עליהן בפני בית המשפט. לאור חשיבות העניין אצטט את סעיף 11(א) לחוק הספורט במלואו:
")א) הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט." (הדגשה שלי - ג.ה.).
- אציין, כי התכלית של הוראות אלו הינה לייצר מוסדות שיפוט פנימיים מקצועיים, אשר יהיה ביכולתם לתת מענה משפטי מהיר ויעיל למחלוקות ולסכסוכים בתחום הספורט המאוגד.
תכלית זו מוגשמת הלכה למעשה בפעילות מוסדות אלו. כך, למשל, ניתן לראות כי במקרה שלפניי, חלפו מיום המשחק ועד פסק הדין בערכאה הראשונה כשבועיים ימים בלבד.
- על רקע חקיקה זאת, ניתן היה לסבור כי מקרה כמו המקרה שלפניי, אשר אין חולק כי הוא נוגע לפעילות במסגרת ההתאחדות, יידון אך ורק במוסדות השיפוט הפנימיים (כפי שאכן נעשה) וכי פסק הדין של בית הדין העליון יהיה סופי, ולא יהיה נתון לביקורת שיפוטית של בתי המשפט הרגילים.
עם זאת, הפסיקה קבעה, כי אכן אין אפשרות לערער על פסקי הדין של ערכאת השיפוט הפנימית העליונה (בענייננו בית הדין העליון), אולם פסקי דין אלו יהיו כפופים ל- "פיקוח משפטי מסוג אחר". לעניין זה, ר' פסק הדין המנחה (שניתן לאחר חיקוק חוק הספורט) בעניין ע"א 674/89 דן טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל [פורסם במאגר נבו] (28.03.1991) (להלן: "עניין טורטן"):