(-) הנחה לנוסעי תחבורה ציבורית – שר האוצר ושרת התחבורה ישקלו, בהתייעצות עם ועדת המחירים, ויקבלו החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את צווי הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, שניתנו מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, כך שנוסע לא יהיה זכאי להנחות מכוחם, אם הוא חייב להתייצב לשירות בטחון, ולא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא.
(-) הנחה בארנונה – שר הפנים, או ממלא מקומו לעניין זה, ישקול ויקבל החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, כך שייקבע בהן כי הנחה בארנונה מכוח התקנות והתבחינים שנקבעו לשם כך תותנה, לגבי מי שנקרא לשירות, בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא.
במאמר מוסגר נציין, כי ההבדל בין המועדים שנקצבו נובע מהשלמות שונות הנדרשות בעבודת המטה לגבי חלק מהצעדים, כמו גם משאלות – משפטיות או מקצועיות – שהתעוררו לגביהם ומצריכות, כך לפי האמור בהודעת העדכון, ליבון נוסף.
- טרם קבלת ההחלטות הנ"ל, יוצגו לגורמים המוסמכים הטעמים המשפטיים והמקצועיים שבגינם הומלץ על קביעת התניה כאמור; זאת, על-ידי גורמי המקצוע הרלבנטיים (בכללם גורמי משרד האוצר) וגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה. נדגיש, בנסיבות, את המובן מאליו: על ההחלטות להתקבל תוך שיובאו בחשבון הוראות פסק הדין, שבגדרן כבר הוכרע כי נדרשים צעדים כלכליים לצורך קידום אכיפתה של חובת הגיוס. ככל שתתקבלנה החלטות שאינן מתיישבות עם עמדת גורמי המקצוע – נדרש יהיה לנמק זאת, תוך התייחסות להוראות פסק הדין. לצד האמור, בכל הנוגע לצעדים שלגביהם נדרש לקבל החלטה אם להפעיל צעד מסוים, מובן כי ניתן יהיה להביא בחשבון גם שיקולים וקשיים שונים שהועלו בכתבי הטענות (בין אם מקצועיים, בין אם משפטיים), ואשר טרם לובנו עד תום.
- עוד נדגיש, כי אין באמור כדי למצות את הפעולות הנדרשות; הרחק מכך. מדובר אך בצעד ראשון, לטובת התחלת פעולה בכיוון של אכיפת הוראות חוק שירות בטחון ויישׂוּם פסק הדין. משמעות הדבר, בין היתר, שבכל הנוגע לצעדים שלגביהם צוין בהודעת העדכון כי נדרשות בחינה והעמקה נוספות – כמו גם באשר לפעולות אפשריות אחרות שפורטו שם – אין לשקוט אל השמרים; כאמור לעיל, על הגורמים הרלבנטיים לפעול לטובת השלמת עבודת המטה וקבלת החלטות אופרטיביות – ויפה שעה אחת קודם. הזמן דוחק.
- כמו כן ראינו לנכון להזכיר, בהמשך לאמור בהודעת העדכון מטעם משיבי המדינה בדבר "ניסיון להתגבר על מהלכים שננקטו ליישום פסק הדין בעניין הגיוס, וכן על פסקי דין קשורים נוספים הנוגעים למתן הטבות למשתמטים מגיוס", כי בפסק הדין נקבע במפורש ש"ככל שהמדיניות שתיקבע תאפשר יצירת ערוצי מימון עוקפים, לא ניתן יהיה לראותה כאפקטיבית, וממילא, כממלאת אחר התנאים הנדרשים" (פסקה 66). כלומר, ונאמר זאת 'ברחל בתך הקטנה': יצירת ערוצי מימון עוקפים עומדת בניגוד להוראות פסק הדין, וחותרת באופן ישיר תחת חובתה של הממשלה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות בטחון.
המישור הפלילי והתנהלות המשטרה
- בהודעת העדכון מטעם משיבי המדינה, דוּוח על פעולות שונות שמבצע צה"ל לשם הגברת וטיוב האכיפה במישור הפלילי. אף על-פי כן, הנתונים שהוצגו לנו – מטרידים מאוד. זאת, אפילו אם נקבל את הנתונים שהציגו משיבי המדינה כמות שהם (הגם שלעותרים טענות בלתי מבוטלות בעניין זה). כך, לפי הנמסר בהודעת העדכון, מספר המלש"בים שהוכרזו כמשתמטים או שהוּצא בעניינם צו 12 עומד על כ-76,000, כאשר כ-80% מתוכם חרדים (זאת כאשר לגבי חלק ניכר מהקבוצה שקיבלה פטור מתוקף פרק ג'1 לחוק, טרם חלף פרק זמן מספיק להוצאת צו 12, כך שהמספר צפוי לעלות משמעותית בתקופה הקרובה).
- עם זאת, בניגוד לחלקם הניכר מאוד של בני הציבור החרדי בקרב קבוצת המשתמטים, חלקם בקרב קבוצת המשתמטים שננקטו לגביהם צעדים במישור הפלילי – קטן ביותר. כך, בין יום 1.1.2025 ליום 15.1.2026 נעצרו 123 חייבי גיוס שהוכרזו כמשתמטים כתוצאה מפעולות מעצר יזומות של המשטרה הצבאית, מתוכם 17 נמנים על בני הציבור החרדי מהקבוצה הרלבנטית – כלומר, כ-14% בלבד; מתוך 442 כתבי אישום שהוגשו נגד משתמטים בשנת 2025, 81 הוגשו נגד חייבי גיוס בני הציבור החרדי – כלומר, כ-18% בלבד; ומתוך 96 כתבי אישום שהוגשו נגד משתמטים בחודשים ינואר-פברואר 2026, 7 הוגשו נגד חייבי גיוס בני הציבור החרדי – כלומר, כ-7% בלבד. אם כן, היקף האכיפה – זעום ביחס להיקף ההפרה; על אף שבני הציבור החרדי מהווים רוב מכריע מציבור המשתמטים (כאמור, לכל הפחות כ-80%), אכיפת חובת הגיוס כלפי ציבור זה – עומדת על שיעורים נמוכים ביותר, בלשון המעטה.
- על האמור יש להוסיף, בזהירות המתבקשת, כי למצער בהתאם לנתונים שהציגו העותרים, לא מן הנמנע שאנו משקיפים על קצה הקרחון, ומצב הדברים בפועל אף חמור יותר; בלאו הכי, אין חולק על כך שהמצב צפוי להחמיר משמעותית בתקופה הקרובה, עם חלוף פרק הזמן שלאחריו ניתן יהיה להוציא צו 12 לכלל המלש"בים שקיבלו פטור מכוח פרק ג'1. קשה מאוד להפריז בחומרת התמונה הניבטת מן הנתונים; הן מבחינת היקף האכיפה בפועל, הן מבחינת עמידה בחובה לאכיפה שוויונית.
- בהקשר זה נמסר לנו, הן בכתב, הן בדיון על-פה, כי גם בעת הזאת, נמנעת המשטרה מעיכוב משתמטים ועריקים בעת מפגשי אקראי, חרף סמכותה לעשות כן, המעוגנת בסעיף 52(א) לחוק שירות בטחון (השוו לאמוּר בפסקה 54 לפסק הדין); וכי לשיטת המשטרה, אין בידה לסייע בפעולות יזומות של המשטרה הצבאית למעצר עריקים ומשתמטים. זאת, הגם שלשם ביצוע פעולות כגון דא בסביבה אזרחית, נדרשת המשטרה הצבאית לשיתוף פעולה מצד המשטרה.
- מדיניות זו של המשטרה, שעיקרה באי-ביצוע פעולות אכיפה נגד משתמטים בריכוזי אוכלוסייה חרדים, נומקה בכך שלפעולות אלו נלוות במקרים רבים הפרות סדר נרחבות, ובכך שלטובת ביצוען נדרשת המשטרה לכוח אדם נוסף. גם כאן, אין לנו לומר אלא את המובן מאליו. אמנם, ברי כי משאבי המשטרה אינם בלתי מוגבלים, ונתון לה שיקול דעת רחב לקבוע סדרי עדיפויות באכיפה, תוך איזון בין שיקולים ואינטרסים שונים. יחד עם זאת, "הימנעות מוחלטת של המשטרה מלהפעיל את סמכויותיה, בבחינת הותרת הסמכות כאבן שאין לה הופכין, לא חוסה תחת טענות בדבר סדרי עדיפויות; ואילוצי תקציב או משאבים חסרים אינם קולב לתלות עליו כל חידלון" (בג"ץ 30539-08-25 אלומיניום קונסטקשן סי. אל. ישראל (1992) בע"מ נ' משטרת ישראל, פסקה 6 (25.9.2025)). אכן, "הרשויות האמונות על אכיפת החוק – ובמקרה דנן, משטרת ישראל – אינן רשאיות להתנער מתפקידן זה, שהוא 'אחד מהתפקידים העיקריים של כל שלטון'" (בג"ץ 5078/20 פדידה נ' משטרת ישראל, פסקה 33 (19.08.2020); ראו גם, מִני רבים: בג"ץ 7839/19 פלוני נ' משטרת ישראל, פסקה 23 (19.10.2020)).
- על רקע האמור, שָבָה הפסיקה והדגישה, כי קיימת הבחנה בין קביעת סדרי עדיפויות באכיפה, שֶבָּה, ככלל, נמנע בית המשפט מלהתערב; לבין "מקרים של התנערות ברורה ומובהקת מחובה זו, הימנעות בלתי סבירה מאכיפת החוק, או הפעלת אכיפה בררנית – קרי, מיקוד מאמצי האכיפה בחלק מחברי קבוצת השוויון הרלוונטית, אם מתוך שרירותיות גרידא, ואם משיקולים זרים", שבהם "יהיה מקום להתערבות שיפוטית" (בג"ץ 4475/17 פרידמן נ' משטרת ישראל, פסקה 4 (17.2.2019); ראו גם: בג"ץ 551/99 שקם בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ"ד נד(1) 112, 126-125 (2000)).
- בעניין דנן, ומבלי להקל ראש בקשיים העלולים להתלוות לפעולות אכיפה כאמור, דומה כי המשטרה אינה פועלת על-פי חובתה להפעיל את סמכויותיה, ולאכוף את הדין על משתמטים מקרב הציבור החרדי. זאת לא ניתן לקבל; חובה על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה של הצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבור החרדי. זאת אף ביתר שאת, בהתחשב בכך שמדובר, כאמור, ב"הפרת חוק המונית, מוּדעת ומתמשכת" (פסקה 76 לפסק הדין). לא למותר לציין, כי המסר החברתי העולה מכך שהמשטרה נמנעת מלפעול דווקא כלפי מי שמנסים לסכל את פעולות האכיפה, באמצעות הפרות סדר רחבות – בבחינת 'חוטא יוצא נשכר' – הוא מסר שלא ניתן להשלים עמו. אין לקבל מצב שבו "אִישׁ זְרוֹעַ – לוֹ הָאָרֶץ" (איוב כב, ח) ו'כל דאלים – גבר' (ראו גם את אשר אמרנו בהקשר זה בפסקה 53 לפסק הדין).
הדברים ברורים; יש לקוות כי לא נידרש לחזור עליהם.
- הנה כי כן, הקביעות האופרטיביות שעליהן הורֵינו בפסק דיננו בהקשר זה נותרו בעינן, מחייבות, ואין לנו אלא לחזור עליהן: המדינה נדרשת לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית לנקיטת הליכים פליליים ממשיים כלפי משתמטים מקרב הציבור החרדי, על יסוד אמת מידה שוויונית ביחס לציבור הכללי. בפרט, ומבלי למצוֹת, אין להלום מדיניות של הימנעות ממימוש סמכויות עיכוב או מעצר כלפי אדם שהמשטרה מזהה כמי שהשתמט משירות צבאי אגב פעילות אחרת שלה.
עם סיום
- ביום 13.4.2026, יום לאחר הדיון על-פה שהתקיים בבקשות, הוגשה הודעת עדכון מטעם מזכיר הממשלה, שבה דוּוח כי באותו יום התכנס צוות השרים, והחליט "להביא בפני מליאת הממשלה בישיבתה הבאה [...], את תקציר הדיונים שקיים הצוות עד כה, תגובת הפרקליטות שכללה התייחסות מפורטת לצעדי אכיפה כלכליים שונים ולשאלת הצורך או אי הצורך בחקיקה כדי לקדמם, עמדת דרגי המקצוע במשרדי הממשלה, פרוטוקול דיון בבג"ץ [...], וזאת על מנת שהממשלה תקבל החלטה בעניין שבנדון". בהודעה לא נרשמה התחייבות לנקיטת צעדים אופרטיביים כלשהם, אף לא צוין בה מועד הישיבה המתוכנן. אין זו הפעם הראשונה, גם לא השניה, שבה אנו מצויים בתרחיש של הצהרות כלליות ובקשות לעדכונים עתידיים; הגם שבעבר נעתרנו לבקשות כגון דא, הניסיון מלמד כי אלה לא נוצלו לטובת קידום ממשי של הטיפול בסוגיה. עם זאת, נשוב ונדגיש: החובה לפעול לאכיפת הוראות החוק ולביצוע פסק הדין מוטלת על הממשלה, ובהתאם לכך, מסוּר לה שיקול הדעת באשר לאופן היישׂוּם. ככל שתחליט הממשלה, באמת ובתמים, לקבל החלטות מעשיות בהתאם לעקרונות פסק הדין – נוכל אנו להרכין ראשנו ולקום מכיסאנו. אף נברך על כך.
- סיכומם של דברים: אנו מורים על ביצוע ההוראות בהתאם לפסקאות 20-19 ו-30 לעיל. הודעת עדכון על ביצוע כלל ההוראות – הן במישור המינהלי-כלכלי, הן במישור האכיפתי-פלילי – תוגש עד יום 1.6.2026. ההודעה תכלול גם התייחסות לפעולות נוספות שננקטו בעניין, ובכלל זאת להתקדמות הבחינה לגבי ההטבות המנויות בקבוצה השלישית.