[2] הזכויות הוחזקו באמצעות חברה בשם קמה תקשורת (1996) בע"מ (להלן: "חברת קמה"). חברת קמה הוקמה בדצמבר 1996, והחזיקה בכ- 9.25% ממניות חברת מד-1 כבלי תקשורת תת ימיים בע"מ (להלן: "חברת מד-1"), אשר בבעלותה מיזם כבל התקשורת התת-ימי. מר לבנת היה באותה עת הבעלים של 80% ממניות חברת קמה, כאשר יתרת המניות (20%) הייתה בבעלותו של מר אמיר אדלר. לימים נרכשו ונמכרו זכויות נוספות בחברת מד-1, ובחברות קשורות, חלקן על ידי חברת קמה. בסופו של יום מכרה חברת קמה את כל החזקותיה בחברת מד-1 לקבוצת Telecom Italia SPA (להלן: "טלקום איטליה") ביולי 2005, כחלק מעסקה מורכבת של הפרדה בין נכסי טלקום איטליה לנכסי שותפותיה הישראליות (וראו פסקאות 75 - 76 להלן).
[3] מר לבנת ומר אדלר העבירו לתוך חברת זואי את החזקותיהם בחברת קמה, באופן שהיא הפכה לבעלים של 83.1% ממניות חברת קמה, למר לבנת נותר 1% ממניות חברת קמה באופן אישי, ואילו למר אדלר נותרו 15.9% ממניות חברת קמה (פירוש הדבר היא שלמר אדלר נותרו, במישרין ובעקיפין, כ- 20% מההחזקות בחברת קמה, מר לבנת ירד בהחזקותיו הישירות והעקיפות בחברת קמה ל- 75.8%, ומר פדלון קיבל, בעקיפין, 4.2% מההחזקה בחברת קמה).
[4] מניות חברת לבנת הן בבעלות מר לבנת (90%) ואשתו, גב' רונית לבנת (10%).
[5] חברת אדלר וחברת פדלון מצויות בבעלות מלאה של מר אדלר ומר פדלון, בהתאמה.
[6] הגדלת ההחזקות של מר פדלון ומר אדלר בוצעה באמצעות עיסקה של מכירת מניות מחברת לבנת לחברת אדלר ולחברת פדלון, כשתמורת המניות שילמה כל אחת מחברות ההחזקות (קרי, חברת אדלר וחברת פדלון) סכום של 50 אלף דולר לחברת לבנת.
[7] על מועד מתן האופציה קיימת מחלוקת, שאליה אתייחס בהמשך.
[8] חברת ימקום הוקמה כאמור כחברה זרה, ואמורה הייתה לשמש לביצוע השקעות בחו"ל, שהיה עניין לטשטש את הקשר בינן לבין ישראל (בין אם משיקולי מס ובין אם משיקולים אחרים). החברה נוהלה עד לשנת 2004 כחברה הולנדית לכל דבר ועניין (לרבות לעניין דיני המס). בשנת 2005 "גוירה" חברת ימקום לצורכי מס, והחלה להיות מנוהלת מישראל. ההחזקות בחברת ימקום מקבילות, בשינויים קלים, להחזקות בחברת קמה: 82.3% מהמניות מוחזקות בידי חברת זואי; 16.7% מהמניות בידי מר אדלר (באופן אישי) ו- 1% מהמניות בידי מר פדלון (באופן אישי).
[9] חברת סייפרטק הוקמה בנובמבר 1998 על ידי מספר שותפים, שהבולטים בהם היו חברת זואי וחברת גלובסקום סלולר 1997 בע"מ, שבבעלות משפחת פישמן (להלן: "חברת גלובסקום"). למר אדלר הוקצו, באופן אישי 5% ממניות חברת סייפרטק. השותפים הקטנים בחברת סייפרטק מכרו את מניותיהם לחברת זואי ולחברת גלובסקום, כך שעובר לנובמבר 2006 החזיקה כל אחת מהן 47.5% ממניות חברת סייפרטק (ו- 5% הנותרים הוחזקו בידי מר אדלר). בנובמבר 2006 מכרה חברת גלובסקום את החזקותיה ללבנת, אדלר ופדלון. דרך העברת המניות בעיסקה זו מהווה אחד הנושאים שבליבת הסכסוך שלפני, ואתייחס אליה בהרחבה בהמשך.