הפ (מרכז) 7250-05-11 אמיר יחזקאל אדלר נ' שי לבנת

בין הצדדים להליך זה – חברות ובעלי המניות בהן, נטושות מחלוקות קשות, אשר מתייחסות בעיקרן לעניין ניהול החברות. בית המשפט נדרש בין השאר, לשאלות: האם שלילת זכותם של חלק מבעלי הדין להשתתף בניהול החברות מקימה להם טענת קיפוח; שנית, האם אובדן האמון בין הצדדים מקים לאותם בעלי דין טענת קיפוח.

.

בית המשפט פסק כלהלן:

סמכות בית המשפט למנוע קיפוח מכוח סעיף 191 לחוק החברות מהווה "נורמה כללית וגמישה להתערבות בית המשפט לשם קביעת נורמה של הוגנות גם בתחום המסחרי של ניהול חברה". בעל מניות המעלה טענת קיפוח נדרש להראות שהאופן בו מתנהלת החברה אינו משרת את טובת כלל בעלי המניות, אלא מביא, או צפוי להביא, לכך שזכויותיו בחברה יפגעו.

פגיעה כזו עלולה להתרחש באחד משלושה מצבים: ראשית, כאשר אופן ההתנהלות מקנה, או צפוי להקנות, לבעל מניות אחר זכויות עודפות ללא הצדקה לגיטימית; שנית, כאשר אופן ההתנהלות שולל, או צפוי לשלול, מבעל המניות התובע זכויות המגיעות לו; שלישית, כאשר הפעולה מביאה לשינוי מהותי במעמדו של בעל המניה, ללא הסכמתו, ומבלי שתינתן לו זכות יציאה הוגנת. אתייחס בקצרה לכל אחד מהמצבים הללו.

כאשר בעל השליטה נוטל לעצמו זכויות עודפות, עלול הדבר להתבצע על חשבון בעלי מניות המיעוט, ולהיחשב לקיפוח. בעל מניות הטוען כי זכותו נפגעה, או צפויה להיפגע, באופן בלתי לגיטימי של התנהלות החברה, צריך להצביע על טיב הזכות שתפגע, ועל המקור המשפטי מכוחו היא מוקנה לו.

הטענה לפגיעה בזכות נתונה מעוררת שלוש שאלות משנה: ראשית, האם בנסיבות המקרה קמה לבעל המניות התובע הזכות לה הוא טוען; שנית, האם הזכות נפגעה או צפויה להיפגע; שלישית, האם קופח בעל המניות התובע בכך שהזכות נפגעה או צפויה להיפגע. לא כל נטילה של זכות מהווה קיפוח. לעיתים שלילת הזכות מוצדקת מבחינת טובת החברה, ובנסיבות אלו אין לראות בכך משום קיפוח בעל המניות התובע.

יש מצבים בהם הטענה לקיפוח המיעוט מתעוררת בעקבות פעולות או אירועים המביאים לשינוי מהותי במעמדו של בעל המניה. שינוי כזה, כשהוא מבוצע ללא הסכמתו של בעל המניה ומבלי שתינתן לו 'זכות יציאה' הוגנת, עלול להוות, כשלעצמו, קיפוח המיעוט, ולהצדיק התערבות שיפוטית

במקרה הרגיל אין לבעל מניות זכות מוקנית להיות שותף בניהול החברה. ואולם, זכות כזו יכולה להתקיים במקרים מתאימים וזאת בין אם מכוח מסמכי היסוד של החברה ובין אם מכוח ה"ציפיות הלגיטימיות" של בעלי המניות. הזכות תתקיים מכוח מסמכי היסוד, אם ייקבע בהם, למשל, שלבעל מניות מסוים (או למי שמחזיק באחוז מניות מסוים) יש זכות למנות דירקטור בחברה. לא זהו המצב בענייננו.