התובעת: "זה לא פשוט!! כשאני רוצה לתת לך ולהעניק לך
ופשוט לא יכולההההה וזה מתסכל אותי!"
הנתבעת: "ותמיד את פה בשבילי, בשביל לכבות את זה"
- השפעת הדבר על התנהלות התובעת כלפי הקטינה משתקפת במסרון מיום 3/5/19. לאחר הודעה בה התובעת מודה בהתנהגותה הבלתי נאותה ומתנצלת על כך, משיבה לה הנתבעת (נספח 17 לתיק המוצגים של הנתבעת):
"נהיה לך דפוס התנהגות חוזר של חוסר סבלנות, אגואיסטיות, ילדותיות, את לא יודעת איך והתעלות על עצמך ולהתנהג כמו אדם בוגר ומבוגר, לקחת אחריות.
תתביישי, אני מאוכזבת ממך ממש, איזה התנהגות, איזה דיבור, אני אפילו לא מתכוונת להסביר את אצמי למה התכוונתי... כשאני מבקשת ממך להיות עם א' , שעה שאני אשן וקמת בטריקת דלת ומעיפה את הכרית כאילו אמרתי לך להוריד כלב של השכן למטה לטיול"
- 00המתח בין בנות הזוג על רקע השימוש בסמים גבר, כפי שמשקפים המסרונים מיום 5/5/2019 (נספח 11, עמ' 36 לתיק המוצגים של הנתבעת):
0
הנתבעת: "רק עכשיו נפל לי האסימון שהתעקשת כל כך ללכת להורים שלך אפילו רק לכמה דקות בגלל שנגמר לך לעשן.
את ממש מכורה, את יודעת? את פשוט לא מסוגלת יום אחד, זה ממש כמו נרקומן, זה מתחיל להדאיג, אני ממש דואגת זה נראה רע המצב שלך"
התובעת: "את רצינית איתי? אין קשר, אמא אמרה שהיא מקבלת בעשירי, מה הקשר? נסענו כי רציתי לראות אותם ושנישאר שם בגלל במצב !... תודה רבה לך"
הנתבעת: "אני רוצה שתדעי שאם את מרגישה שזה לא בשליטתך אפשר לתקן את זה, יש קורסים קטנים ופרטיים של גמילה שאף אחד לא יודע שעשית את זה, לא נרשם לך בשום מקום...
מאמי נרקומן לא יודע שהוא נרקומן, הוא תמיד חושב שזה בשליטתו
אני חייבת להיות איתך עם יד על הדופק כי בעיניי זה מאוד מוגזם,
את נכנסת ללחץ ומחפשת מאיפה לארגן לך את זה עוד לפני שנגמר לך כדי שלא תהיי לרגע בלי זה
תנסי להירגעי עם זה, במיוחד שכמה פעמים גם לקחת לעבודה
ואת בחמש בבוקר מעשנת את מה שנשאר במאפרה...
זה ממש יוצא מגבול הטעם הטוב, תירגעי ותאספי את עצמך בנושא הזה".
התובעת אמנם טענה בחקירתה הנגדית כי הנתבעת נהגה לעשן יחד איתה על בסיס קבוע, אך לא הביאה כל ראיה אובייקטיבית לכך שאכן זהו המצב, כגון חילופי מסרונים מהם ניתן ללמוד כי מדובר בעניין הדדי. גם בשלב זה, בו הנתבעת משקפת לתובעת את הקושי האב שהיא חווה במערכת היחסית עימה בשל השימוש בסמים, לא פונה התובעת לעריכת הסכם הורות, עניין המעורר פעם נוספת שאלה לגבי כוונה ההורות המשותפת.
- נמצא כי הלכה למעשה עוד טרם מלאו לקטינה שנתיים, החלו להיפער סדקים רבים יותר בין התובעת לנתבעת, הן בשל התנהגותה הבלתי מאוזנת של התובעת, הן בשל החובות בהם היתה שקועה והן בשל כך שעשתה שימוש גובר בסמים. סבלנותה של הנתבעת התקצרה והלכה, כאשר היא משתפת את התובעת לגבי מחשבות הפרידה שהחלו להתעורר אצלה. גם בשלב זה לא מצאה לנכון התובעת לפנות להסדרת עניין ההורות, ללא כל הצדקה.
ד. ההתנהלות לאחר הפרידה ולפני התאונה:
- בנות הזוג נפרדו, כאמור, באוקטובר 2020 וחתמו על המסמכים הנדרשים במשרדי משפחה חדשה בדצמבר 2020, אך לא חתמו על כל מסמך הקשור בקטינה. מדובר בעניין מתבקש אשר ראוי היה להסדירו, אם לא בסמוך למועד לידתה של הקטינה, כי אז לכל הפחות במועד זה.
- מן העדויות עולה כי בסמוך לאחר הפרידה נשמר הקשר בין הקטינה לבין התובעת. אמנם קיימת מחלוקת תגבי תדירותו המדויקת של הקשר, כאשר התובעת טוענת כי המפגשים התקיימו בכל יום שני ורביעי ובשבתות אחת לשבועיים בדירתה שבמרכז (עמ' 31 לפרוטוקול); בעוד הנתבעת טוענת כי הקשר לא התקיים באופן קבוע ואיסוף הקטינה מהגן נעשה בנוכחותה, כפי שהעידה גם הגננת (עמ' 133-134 לפרוטוקול) אך מדובר במחלוקת שאינה מהותית, שכן אין חולק כי בתקופה זו נשמר הקשר.
- ביום הולדתה של התובעת, 16/2/21, הגיעה הנתבעת עם הקטינה לבית התובעת והדבר נעשה באווירה טובה ונעימה, כפי שהעידה אחותה של התובעת (עמ' 82 לפרוטוקול).
- ביום הולדתה השלישי של הקטינה, 17/7/21, עדיין נשמר הקשר בין בעלות הדין והנתבעת עדיין מתייחסת לתובעת כאל אימה הנוספת של הקטינה, אם כי לטענתה עשתה כן מפני שלא יכולה היתה להתמודד עם הקשיים מצד התובעת. להלן עדות הנתבעת (עמ' 149 לפרוטוקול):
ש. מפנה אותך למוצג 7 מהמוצגים הנוספים מטעמנו, עמ' 33 מתאריך 11.7.2021 -(התובעת) מברכת את א' ליום הולדתה ואז בעמ' 34 את עונה לה, כותבת: