פסקי דין

תיק משפחה (אשד') 29823-03-23 פלונית נ' אלמונית

26 אפריל 2026
הדפסה
בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תיק משפחה 29823-03-23 פלונית נ' אלמונית ואח' (צו הורות פסיקתי)

 תביעות לאחר הסדר התדיינויות 22355-04-23 פלונית נ' אלמונית (אחריות הורית וזמני שהות)

 

לפני כב' השופטת ענת אלפסי, שופטת בכירה

 

                           התובעת: פלונית
ע"י ב"כ עו"ד גיטה גוטמן
 
 הנתבעת:

המשיבה:

אלמונית
ע"י ב"כ עו"ד תמי חדידה
היועצת המשפטית לממשלה

 

בענין הקטינה :             א' ילידת 11/7/18

                                     באמצעות האפוט' לדין עו"ד ליטל קוזקוב

 

פסק דין

 

 

עניינו של פסק דין זה בקטינה אשר נולדה עת היו התובעת והנתבעת בנות זוג.  הנתבעת ילדה את הקטינה באמצעות תרומת זרע אנונימית, בנות הזוג גידלו את הקטינה יחדיו, אך מעולם לא ערכו הסכם הורות.  בנות הזוג נפרדו, התובעת עברה תאונה קשה והקשר עם הקטינה דעך בהדרגה.

כעבור מספר חדשים עתרה התובעת לקבלת צו הורות פסיקתי, אחריות הורית וזמני שהות, להם מתנגדת הנתבעת.  האם היתה כוונת הורות משותפת ומהי טובת הקטינה? אלה השאלות שעל הפרק.

רקע והליכים קשורים, על ציר הזמן:

  1. התובעת והנתבעת החלו בקשר זוגי בשנת 2014 וביום 7/12/14 עברו להתגורר יחדיו כידועות בציבור. בראשית 2015 פנתה הנתבעת לבנק הזרע והחלה בדיקות לקראת הריון.
  2. ביום 20/12/15 התייצבו השתיים במשרדי "משפחה חדשה" והנפיקו "הודעה על רישום זוגיות", ללא כל התייחסות לעניין ההורות.
  3. בינואר 2016 קיבלה הנתבעת הודעה מבנק הזרע לגבי התהליך אותו עליה לעבור.
  4. ביום 11/2/16 ערכו השתיים מסיבת חתונה, בהשתתפות בני משפחה וחברים משני הצדדים.
  5. באפריל 2016 הודיעה הנתבעת לבנק הזרע בכתב כי מבקשת כי שהתובעת לא תוכל לרכוש מנות מאותו תורם זרע.
  6. הנתבעת עברה הפריה באמצעות תרומת זרע אנונימית (תהליך בו החלה עוד טרם החתונה) וביום 11/7/18 נולדה הקטינה א' .
  7. יחסי בנות הזוג נקלעו למשבר, בין השאר על רקע קשיים כלכליים שליוו אותן מתחילת הקשר לרבות הליכי פשיטת רגל של התובעת, טענות הנתבעת כלפי התובעת לגבי שימוש בסמים שהשפיע על התנהגותה ועל הטיפול בקטינה, וטענות התובעת לגבי קשר שניהלה הנתבעת עם אחרת.
  8. באוקטובר 2020 עזבה התובעת את הדירה השכורה וביום 3/12/20 התקבלה תעודה על ביטול רישום זוגיות של בנות הזוג מטעם ארגון משפחה חדשה, מבלי להתייחס לעניין ההורות.
  9. הקטינה עברה להתגורר עם הנתבעת (אימה הביולוגית) אצל זוגתה החדשה (ב'), תוך שמירת קשר עם התובעת, בתדירות אשר היקפה שנוי במחלוקת, כפי שיפורט בהמשך.
  10. ביום 15.9.21 עברה התובעת תאונת דרכים קשה בעטיה נותחה בבית החולים, ממנו עברה למסגרות שיקומיות ולבסוף לבית הוריה בצפון. הנתבעת הביאה את הקטינה למפגשים עם התובעת בצפון מספר פעמים, כאשר תדירותם פחתה והלכה בהדרגה, כפי שיובהר בהמשך.
  11. ביום 22/3/22 הודיעה התובעת לנתבעת כי הבינה שמסתיים הקשר בינה לבין הקטינה, לאחר שראתה אותה אוחזת בציור משפחתי בו כתבה את שם בת הזוג של הנתבעת כאימה הנוספת. בהמשך יצאה מקבוצת הוואטס'אפ של ילדי הגן והפסיקה להשתתף במימון צרכי הקטינה.
  12. ביום 17/7/22, כשבוע לאחר יום הולדתה הרביעי של הקטינה ובחלוף זמן רב מהמפגש הקודם, הגיעה התובעת לבקר אותה ולתת לה מתנת יום הולדת. במפגש זה גילתה התובעת כי בת הזוג החדשה של הנתבעת (ב') נמצאת בחודש השביעי להריונה.
  13. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916ביום 25/7/22 פנתה התובעת לבנק הזרע בבקשה לרכישת מנות מהתורם שבזרעו הופרתה הנתבעת, הודיעה לנתבעת כי עשתה כן כדי שלקטינה "תהיה אחות" כלשונה. הנתבעת כעסה על שהדבר נעשה בניגוד מפורש לבקשתה.  ממועד זה ואילך לא התקיימו מפגשים עם הקטינה.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)

  1. ביום 27/8/22 נולדה תינוקת לבת הזוג של הנתבעת וביום 23/11/23 ניתן לנתבעת צו הורות פסיקתי ביחס לקטינה זו, בהסכמת בת הזוג החדשה (בתיק משפחה 64146-02-23).
  2. ביום 25/12/22 (כמחצית השנה מאז המפגש האחרון) פתחה התובעת בהליך יישוב סכסוך (יישוב סכסוך 53265-12-22), בעלות הדין קיימו שיחת מהו"ת, אך לא הגיעו להסכמות ובכך נסגר ההליך.
  3. ביום 8/2/23 נישאה הנתבעת לזוגתה החדשה (ב') וביום 2/3/23 עתרו השתיים בבקשה לאפשר לבת הזוג החדשה לאמץ את הקטינה מושא הליך זה. ב"כ היוערעור משפחה הודיעה כי סבורה שיש להקפיא בירור ההליך האמור עד לתום בירור הליך זה וכך נעשה.  הדבר אף הובהר בדיון הראשון בתובענות בהן עוסק פסק דין זה.
  4. ביום 14/3/23 עתרה התובעת למתן צו הורות פסיקתי (בתיק משפחה 29823-03-24) בטענה כי החליטו יחדיו להביא את הקטינה לעולם והיא שימשה לה אם פסיכולוגית נוספת.
  5. ביום 16/4/23 עתרה לקביעת אחריות הורית משותפת וזמני שהות (בתיק משפחה 22355-04-23);

עם הגשת כתב התביעה הוריתי על הגשת תסקיר מטעם השירות למען הילד.

  1. ביום 9/5/23 הגישה האם הביולוגית כתב הגנה בעניין צו ההורות הפסיקתי, בו טענה כי מדובר היה במערכת יחסים קשה, לא היתה כל הסכמה להורות משותפת, התובעת לא נטלה חלק בגידול הפעוטה ואף ניתקה עימה קשר כשנה לפני הגשת כתב ההגנה.
  2. ביום 30/5/23 הגישה התובעת כתב תשובה, בו הכחישה טענות האם הביולוגית.
  3. במקביל הוריתי על מינוי אפו' לדין לקטינה וביום 6/6/23 מונתה לתפקיד זה עו"ד ליטל קוזקוב.
  4. ביום 13/6/23 הגישה האם הביולוגית כתב הגנה בעניין זמני השהות, בו העלתה טענות דומות בגינן סבורה כי אין כל טעם לאפשר לתובעת לקיים זמני שהות עם הקטינה.
  5. באותו יום הודיעה ב"כ היוערעור משפחה כי בעניין זמני השהות אינה מתערבת, בעניין צו ההורות הפסיקתי זקוקה לתסקיר טרם גיבוש עמדתה, ולכן מבקשת פטור מהתייצבות לדיון הראשון.
  6. ביום 14/6/25 הודיעה האפוט' לדין כי שוחחה עם בעלות הדין אשר חזרו על עמדותיהן ואף שוחחה עם הקטינה, אשר מבחינתה חיה עם "אמא בטן". לגבי בת הזוג שלעבר (התובעת) עוד התרשמה כי התובעת אינה חלק בחייה של הקטינה והיא זוכרת אותה באופן חלקי בלבד.

הועתק מנבו

  1. בישיבת קדם המשפט הראשונה מיום 15/6/23 נקבע, בין השאר, כי בעלות הדין ישובו להיפגש עם עו"ס יחידת הסיוע, אשר תקיים גם שיחת מש"י עם הקטינה ותודיע עמדתה תוך שבוע. עוד ניתנו הוראות לעניין הדחיפות בהגשת תסקיר עו"ס השירות למען הילד.
  2. יחידת הסיוע הודיעה כי לא תוכל לקיים שיחת מש"י עם הקטינה לאור גילה וביום 26/6/23 הודיעה כי פגשה בבעלות הדין, שמעה את סיפור החיים שמסרה כל אחת מהן, הציעה להן דרך לקדם הסכמה, אך הדבר לא הסתייע.
  3. ביום 11/7/23 הוגש תסקיר חלקי מטעם עו"ס השירות למען הילד הגב' צליל דרעי, בו פירטה שיחותיה עם בעלות הדין, ציינה את כלל המחלוקות ביניהן ואת הקושי בשל העדר מסמכי הורות (להבדיל ממסמכי זוגיות) וציינה כי בהמשך תשוחח עם הקטינה.
  4. בישיבת קדם המשפט השניה מיום 13/7/23 הודיעה ב"כ היוערעור משפחה כי לשיטתה יש לברר תחילה את שאלת הכוונה המשותפת ושאר אמות המידה הנדרשות לעניין צו הורות פסיקתי, אשר קיומו הוא תנאי הכרחי לקביעת זמני שהות. בהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע כי יש לברר את שתי השאלות גם יחד ולכן העו"ס תשלים התסקיר לאחר שיחה עם הקטינה ומפגש אינטראקציה בינה לבין התובעת בסביבה נייטרלית.  במקביל נקבעו מועדים לדיוני הוכחות.
  5. ביום 16/8/23 התקיים מפגש בין הקטינה לבין התובעת בנוכחות העו"ס והאפוט' לדין, לאחר מפגשי הכנה נפרדים עם כל אחת מבעלות הדין. הקטינה סירבה להיכנס למפגש ורק לאחר נסיונות שכנוע רבים הסכימה לכך.  כשנכנסה לחדר גם התובעת הקטינה נרתעה בתחילה אך בהמשך שיחקה במשחק שהביאה לה התובעת וטעמה מהשוקולד שנתנה לה.  התובעת אמרה לקטינה "אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך ותדעי שאף פעם הלב שלי ושלך לא נפרד", אך הקטינה השיבה לה "הוא נפרד". 
  6. ביום 10/10/23 הוגש תסקיר העו"ס בעניין המפגש האמור, בו מציינת כי לאחר המפגש אמרה לה הקטינה שאינה מעוניינת במפגש נוסף עם התובעת. העו"ס התרשמה כי נוכח הנתק שנוצר בשל הנסיבות, התובעת אינה מהווה דמות משמעותית בחייה של הקטינה ולכן מתן צו הורות לא יקדם את טובת הקטינה.  עוד סבורה כי אין מקום לקבוע זמני שהות בין התובעת לקטינה, הדבר יכביד עליה מאוד מן הבחינה הרגשית ועלול לגרום לה לייצר מנגנוני פיצול מסוכנים.  עם זאת, סבורה כי יש לתווך לקטינה את הנרטיב הנכון לגבי סיפור חייה בהליך טיפולי.
  7. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עקב טבח חמאס ביישובי הדרום ביום 7 באוקטובר 2023, ביקשה התובעת להורות לנתבעת לעדכן אותה אודות מצב הקטינה בעת התקפות הטילים על תושבי הדרום. ביום 20/10/23 הוריתי לנתבעת לעשות כן.  בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין זה (רשות ערעור משפחה 50190-10-23) נמחקה ביום 30/10/23.
  8. ביום 23/10/25 הודיעה ב"כ היוערעור משפחה כי נוכח המחלוקת בשאלת הכוונה המשותפת להביא את הקטינה לעולם, המחלוקת העובדתית לגבי טיב הזוגיות והמחלוקת העובדתית לגבי שנות גידולה הראשונות של הקטינה, מבקשת היא שלא ליטול חלק בבירור העובדתי, לקיימו בין בעלות הדין בלבד ולהותיר את ההכרעה בשאלות אלה בידי בית המשפט. משכך ביקשה לפטור אותה משלושת דיוני ההוכחות הראשונים והודיעה כי תתייצב לדיון האחרון, בו אמורה להעיד עו"ס השירות למען הילד.
  9. ביום 29/10/23 עתרה התובעת להורות על חידוש המפגשים עם הקטינה, על מנת שלא תישכח ממנה. למחרת היום נקבע כי הנתבעת והאפוט' לדין יודיעו עמדתן תוך 7 ימים.  האפוט' לדין הודיעה ביום 6/11/23 כי נוכח מצב החירום בו נתונה המדינה עם פתיחת המלחמה, כאשר הקטינה מתגוררת עם אימה ביישוב בדרום , הנתונה תחת מטחי טילים כבדים, ספק אם תהיה פנויה לעניין זה ולכן סבורה שטובת הקטינה בכך שתתברר קודם שאלת צו ההורות הפסיקתי ורק לאחריו עניין הקשר.  ביום 8/11/23 הודיעה הנתבעת כי הבקשה עצמה מלמדת על כך שהמבקשת אינה רואה את טובת הקטינה ואף היא סבורה כי יש לדון בכך רק בתום ההליך.  לגבי צו ההורות ניתנו החלטות רבות בעניין מועד דיוני ההוכחות בשל צווי החירום בגין המלחמה.  החלטה בעניין המפגשים לא ניתנה, בשוגג, אך המבקשת גם לא עוררה עניין זה.  יש להניח כי הבינה שתהליך חידוש הקשר תחת טילים ואזעקות עלול להיתקל בקושי.
  10. לקראת דיוני ההוכחות הוגשו מוצגים מטעם שתי בעלות הדין, כדלקמן:

ביום 20/9/23 הגישה הנתבעת תיק מוצגים וביום 28/12/23 הגישה מסמכים נוספים;

1
2...29עמוד הבא