(ת/18, שורות 46-49).
ודוק, הנאשם 1 אינו מסתפק בהעלאת ההצעה בפני מטרסו להעלות את המחיר לצרכן של החטיף קורני, אלא מסביר לו כיצד עליו לעשות כן בהתמודדותו מול רשתות השיווק, באומרו כי עליו לנצל את עליית שער הפרנק, כפי שהוא עשה קודם לכן, ובכך צלח את רשתות השיווק:
"מעוז [מטרסו]: כן הפרנק באמת משתולל אנחנו ראינו את זה ב'פמיליה'.
מוטי [הנאשם 1]: אז העלתי אותו בשקל אתה ראית את זה בפמיליה".
מעוז: תשמע זה מלחמה אדירה אבל בימים אלה בין הרשתות
מוטי: הם העלו אני אומר לך, כולם העלו, כולם העלו, לא נתתי להם אפשרות, אמרתי להם, אם תרצו אתם לא מעלים אז אני לא יכול לעמוד יותר ב.. [קטע חסר]".
(ת/18, שורות 58-62).
הנאשם 1 פנה גם להכט, אשר שימש בשנים 2001-2002 מנכ"ל חברת עידן סחר בע"מ, וניהל משא ומתן עם חברת פרופ, בין היתר, להפצת המוצר צ'ואי. כעולה מתמליל השיחה, שהתקיימה בין הכט למטרסו, מיום 13.11.2001, לכשנשאל הכט בדבר פניית הנאשם 1 אליו, השיב כדלקמן: "תראה, אני יכול בפוזיציה שלקחתי, הייתי מסיים מיד את הפסקת המחירים הייתי מסיים את כולם, אני לא קשור אני לא יבואן או משהו, וחשבתי להפסיק את ההידרדרות [של המחירים] כי כבר זה מעבר לקמעונאי לדעתי, זה משפיע כבר לצרכן הסופי, לצרכן שרגיל היה לקנות בשקל הם ירדו לשקל, לא ישלמו אחר כך 4 שקלים או שלושה על פריט או יותר." (ת/15, עמוד 4 שורות 20-23; פרוטוקול דיון מיום
9.6.2005, עמוד 101 שורה 27), ללמדנו על תפיסת מנהלי העסקים השפעתם על המחיר הסופי לצרכן. ויודגש, אין בידי לקבל את גרסתו המאוחרת של הכט, בעדותו בבית המשפט, לפיה המלצות מנהלי השיווק של חטיפי הבריאות בדבר מחיר החטיפים אינן מהוות פקטור בקביעת המחיר לצרכן על-ידי רשתות השיווק. גרסה זו אמנם נתמכה בעדותו של אילן שחר, אשר שימש במועדים הרלוונטים לכתב האישום, מנהל מסחרי ברשת הריבוע הכחול, תפקיד הכולל קניה של מוצרים ותִמחורם, בציינו כי למטרסו ולנאשם 1 היתה באותה תקופה השפעה זניחה מאד על מחיר המוצרים. ברם, אף לשיטתו, אם מתבצעת העלאת מחיר המוצר על-ידי הספק וזו מאושרת על-ידי רשת השיווק, "מייד היתה מתבצעת העלאת מחירים לצרכן". (פרוטוקול דיון מיום 9.3.2006, עמוד 211 שורות 2-3).
לא זו אף זו, גרסת הנאשם 1, לפיה שיחותיו עם מטרסו נסבו על המחיר לצרכן, עליו אין לו כל השפעה, עומדת בסתירה גם לדבריו הבאים של הנאשם 1, כפי שהביאם בפני מטרסו, במסגרת שיחות הטלפון, באומרו: "כדאי שתעלו מחיר ותתחיל להרוויח כסף, יש אחד כבר שמפרסם אז לפחות אתה תרוויח כסף."
(ת/18, שורות 37-38). ובהמשך "תהיה שקל מתחתיי אם אתה רוצה להיות יותר זול ממני למרות שאתה יכול להיות באותו מחיר וליהנות מהפרי עד הסוף, אבל אל תיתן לנבלות ליהנות." (ת/18, שורות 53-54). קרי, לשיטת הנאשם 1, העלאת המחיר לצרכן של החטיף קורני משמעה כי החברה המאוחדת תשיא רווחיה. לאמור, מטרסו, מנהל השיווק של החברה המאוחדת, יכול להשפיע על המחיר לצרכן, שהרי אם לא כן, הכיצד ישיא רווחיו.