שם, הוסיף בית המשפט וקבע, כי די בכך שהנאשמים העלו הצעותיהם לקבוע הסדר כובל, כדי להוות עבירה של ניסיון לעריכת הסדר כובל (שם, שם).
כעולה מתמלילי שיחות הטלפון מיום 11.11.2001 ומיום 26.11.2001, הנאשם 1 העלה בפני מטרסו הצעה קונקרטית לעריכת הסדר כובל, שעניינו תיאום רמת מחירים מינימאלית של חטיפי הבריאות (ראו, בין היתר, תמליל השיחה מיום 11.11.2001 - ת/18, שורות 37-38; 51-54, 109-111, 130-134 ו-137-138; תמליל השיחה מיום 26.11.2001 - ת/21, שורות 148-155 ו-245-249; הודעת הנאשם 1 - ת/1, שורות 413-415; עדות מטרסו - פרוטוקול דיון מיום 7.6.2004, עמוד 9 שורות 7-15). הצעה זו אף גובשה לכלל הבנה עם מטרסו (ראו, בין היתר, ת/18, שורות 296-300; ת/21, שורות 296-300; תמליל השיחה במלון דן - ת/27, שורות 657-672). דומה כי די בהצעה כאמור כדי להוות עבירה של ניסיון לעריכת הסדר כובל. יתרה מזאת, הנאשם 1 אף ביקש להניע את מטרסו להסכים להצעתו לעריכת הסדר כובל, בהעלותו בפני מטרסו הטעמים והתועלת העומדים בצידה של הצעה זו (ראו, ת/18, שורות 37-38 ו-49-50; ת/21, שורות-332-339), בדחקו במטרסו לעשות כן לאלתר (ראו, בין היתר, ת/18 שורות 49-50, 55-57 ו-82-84; ת/21, שורות 332-339; ת/27, שורה 722).
- העולה מן המקובץ, מעשי הנאשם 1, כפי שפורטו בהרחבה לעיל (פסקאות 17 ו-19 לעיל), נכנסים לגדר עבירת נסיון לעריכת הסדר כובל, על-פי כל אחת משתי החלופות, כפי שנקבעו בע"פ 9849/05, לעיל. קרי, יש לראות בהצעת הנאשם 1 לתיאום רמת מחירים מינימאלית לחטיפי הבריאות קורני ואנרג'י, כפי שהביאה בפני מטרסו בפגישה בבית קפה אלכסנדר ואשר הנאשם 1 חזר עליה בשתי שיחות טלפון נוספות, לרבות בפגישה שנערכה בבית מלון דן, מעשים המקרבים את הנאשם 1 לביצוע העבירה המושלמת - קרא: שכלול ההסדר הכובל. ממילא, יש לראות במעשי הנאשם 1 תחילת הביצוע, שהרי הלה גילה כוונתו בפועלו באופן גלוי לעין ובאמצעים המתאימים - פנייה למטרסו, מתחרהו, לשם תיאום רמת מחירים מינימאלית כאמור (ראו גם, תמליל שיחה בין הכט למטרסו מיום 13.11.2001, בדבר פניה של הנאשם 1 להכט ובתגובה דברי הכט בדבר הפסקת הורדת המחירים, ת/15, עמוד 4 שורות 17-31).
הגדרת שוק רלוונטי
- לטענת ב"כ הנאשמים, הגדרת שוק רלוונטי נמנית על יסודותיה העובדתיים של עבירת ההסדר הכובל, הקבועה בסעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים. משכשלה המאשימה בהוכחת קיומו של שוק חטיפי בריאות יש לזכות הנאשמים מביצוע העבירה, כך בהפנותם לחוות דעתו של פרופ' מיכאל פרי, מומחה מטעם הנאשמים, המשמש הבעלים והמנהל של חברת מיצוב בע"מ, העוסקת בתכנון אסטרטגי, ייעוץ שיווקי, מחקרי שוק וייצוא (נ/14), אשר קבע כי בשנים 2000-2001 לא היה קיים שוק רלוונטי של חטיפי בריאות, אשר כלל את החטיפים אנרג'י, קורני וצ'ואי, עת השוק הרלוונטי אליו השתייכו חטיפים אלה, בשנים אלה, היה שוק החטיפים, הכולל חטיפים מתוקים וחטיפים מלוחים למיניהם.
כאמור לעיל, דעתי היא כי הגדרת שוק רלוונטי אינה נמנית על יסודות עבירת ההסדר הכובל, על שני סוגיו, הקבועים בהוראת סעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, ואין המאשימה חייבת בהוכחה פורמאלית כאמור, לצורך הוכחת קיומה של עבירת הסדר כובל (דנ"א 4465/98, לעיל, עמוד 95-97; ת"פ (י-ם) 385/98 מדינת ישראל נ' חברת טגר בע"מ, החלטה בטענה "אין להשיב לאשמה" מיום 13.4.2003, פורסם במאגר המשפטי "נבו", פסקה 16 להחלטה). ויודגש, אין בשימוש שעשתה המאשימה בהיגד "שוק חטיפי הבריאות", בתיאור עובדות כתב האישום, כדי לחייבהּ בהוכחתו, במסגרת הוכחת יסודות עבירת ההסדר הכובל לפי סעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, הנלמדים אך מלשונו המפורשת של החוק.