להלן תוצאות הבדיקה/בירור בהתבסס על המסמכים והעדויות בנדון
כללי:
- ביהודה ושומרון יש מגוון סוגים של אדמות: אדמות פרטיות מוסדרות ושאינן מוסדרות. קרקע פרטית מוסדרת: ההסדר הוא השלב האחרון ברישום מקרקעין. באמצעות הרישום יודעים לשייך קרקע לבעלים. ביהודה ושומרון שליש מהאדמות מוסדרות והיתר אינן מוסדרות. קיים אזור של קרקעות שאינן מוסדרות עם רישומי מיסים של פלסטינאים: הואיל ובספרי המס כתובים שמות פלסטינאים, ידוע שהקרקעות הן בבעלות פלסטינאית. באדמות שאינן מוסדרות אין חלוקה לחלקות ואין רישום ספציפי לאדם עם גבולות מוגדרים של החלקה. מסתמכים אפוא על תשלומי מס רכוש שבוצעו בתקופות הללו ועל החלוקה לרמות גוש פיסיקלי, מעוקה ואדמות כפר, וכך ניתן לשייך פחות או יותר בין אדם פלסטינאי לאזור שהוא מצביע עליו כבעלים. האינדיקציות הן נסיבתיות: לפי מי ששילם ועיבד, ומתי החלה הקרקע להיות מעובדת. מבוצע מחקר על מנת ללמוד מי הבעלים, וזאת לא כדבר שבשגרה אלא כשיש סיטואציה שיש צורך למצוא את הבעלים.
סוג נוסף של אדמות הן אדמות מדינה. יש אדמות מדינה שמנוהלות על ידי מדינת ישראל, הן יכולות גם להירשם בטאבו או להיות אדמות שהוכרזו. אדמות סקר: טוענים לבעלות עליהן כמדינה אך הליך הרישום טרם הושלם על פי חוק (אל"מ מאירי, ת/201, ח"ר, עמ' 2661 -2663).
ומן הכלל אל הפרט,
- התצ"א עם הסימון הצהוב של השטח (ת/204ב):
מייל מחודדה לרפ"ק דא-קוסטה מיום 8.7.19: ביחס לסעיף 1 שמתייחס לשטח שמסומן בצהוב בתצ"א, מדובר בשטח שמסווג כאדמות מדינה מוכרזות - רכוש ממשלתי לפי צו "59" בדבר רכוש ממשלתי. תא השטח נכלל בתחום תב"ע בתוקף מס 171. על תא השטח קיימת הרשאה לתכנון ככל הנראה שמיועד למגורים. ביחס לסעיף 2 במכתב: יתר השטחים שמחוץ לאדמות המדינה מסווגים כאדמות פרטיות פלסטינאיות. לא ידועה זהות בעלי המקרקעין מאחר שמדובר באדמות שלא עברו הליכי הסדר (ת/205).
- בקשה לנסח רישום טאבו מאת אל-שאמי לרפ"ק דא-קוסטה מיום 3.6.19: בהמשך לסיור מיום 30.5.19 מצורפת מפה שמראה מפות מדינה שמסומנות בצבע כחול. שטח המגורים בישוב רחלים הוא בצבע כחול במסגרת כחולה - יש תב"ע מס' 171 (ת/208, ת/208ב, ת/208ג, תוכנית מתאר מפורטת מס' 171 - ת/212ב).
קרקע פרטית:
- אזור ציר 60: אל-שאמי ערך בירור מי הבעלים של הקרקע בנקודה XXX (מטע זיתים הצמוד לכביש 60 מצפון ליישוב רחלים). הבירור נערך מול גורם במת"ק הפלסטינאי שבדק מול ראש מועצת כפר יאסוף (הבירור לאמיתות תוכנו הוא בגדר עדות שמיעה - ל.ב). מהבירור עלה שהשטח הנ"ל הוא בבעלות תושב כפר יאסוף בשם אסעד עבדאללה עטיאני (ת/212, ת/213, ח"ר, עמ' 2733-2728).
- אל"מ מאירי: הקרקע באזור ציר 60 אינה מוסדרת, ומוגדרת במערכות כאדמות פרטיות של בעלים, לאו דווקא ספציפי ידוע בשם. אינדיקציות לכך הן שבספרי המס כתובים שמות של פלסטינאים, והם אלה ששילמו מסים בתקופה הירדנית. על פי מידע מהמת"ק הגזרתי, המנהלת הגזרתית שעוקבת אחרי מסיקי זיתים לדורותיהם (בעיקר עדויות שמיעה): באזור המדובר יש עצי זיתים מעובדים. במקרה זה אין רישום פורמלי. הבעלים לא הסדירו את הקרקע והמדינה לא עשתה הסדר קרקעות. כאשר האדמה פרטית, אם אין תלונה, אין אכיפה באזור של קרקע חקלאית, וזה לא משנה להם מי מעבד את הקרקע. אם תהיה תלונה ספציפית נגד אחר, הם יפעלו. על פי הרישומים הפיסקליים, מצויה הקרקע באדמות הכפר א-סאויה שבנפת שכם, גוש 9 פיסקלי, בתחום מווקע אל קורנה (רס אד-דאר). למיטב ידיעת המנאה"ז, רישומי המס במקום אינם מעידים על זיקה של ישראלים לקרקע, וכן לא מוכרות זכויות רשומות של ישראלים במרחב המופיע באורתופוטו המצ"ב, מחוץ לאדמות המדינה. בהתאם לתוכנית הגלילית המנדטורית S-15 החלה באזור השומרון, הקרקע שאינה בגדר אדמות מדינה באזור זה, ייעודה לחקלאות (ת/200, ת/201, ח"ר, עמ' 2655-2654).
הקרקע אינה בגדר רכוש ממשלתי כהגדרתו בצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון) (מס' 59), התשכ"ז-1967, קרי: היא אינה בגדר "אדמות מדינה" (לרבות "אדמות סקר"). משכך היא בגדר קרקע פרטית. ניתן לראות את סימון גבולות אדמות המדינה (בחלוקה לאדמות מוכרזות ואדמות סקר) כפי שאלה מוכרות למינהל האזרחי במרחב זה, על גבי העזרים המצורפים למכתב זה (ת/201).
- קדמי: מס רכוש אינו נותן אינדיקציה על מיקום גיאוגרפי אלא לעצם התשלום של אדם שמשלם מיסים. תשלום המס היה מהתקופה העותומנית (ח"ר, עמ' 2694-2692).
נ"צ מקום זריקת האבן XXX:
- מזכר לכידת שתי תמונות ממערכת ממוחשבת משטרתית "תמונת נוף")ללא שינוי ועריכה) מיום 14.1.19- פקד ספיר: בשתי התמונות הוסיף פקד ספיר עיגול כחול המדמה את הישיבה. בשתי התמונות מופיע דגל ירוק המדמה את נ"צ מקום זריקת האבן והנ"צ מופיע בחלק התחתון השמאלי של התמונה. כן מצוינות "תוצאת מדידה" של שטחים שאותם ביקשה הפרקליטות למדוד. שטח המדידה הוא השטח המתוחם בצבע כתום (כפי שפורט לעיל).
בתמונות עצמן מסומן דגל ירוק ולמטה כתוב GPS XXX (ת/81).
- בקשה לבדיקת בעלות קרקע מיום 3.9.19 (פנייה במייל מיום 29.8.19): קדמי השיב לרפ"ק דא-קוסטה במענה לבקשתו (ר' בקשה ת/203ב המתייחסת לאזור שבין הישוב רחלים ובין ציר 60, ספציפית לנ.צ XXX (מקום זריקת האבן), וכן נ"צ XXX - קרקע הנמצאת בתוך/בצמוד למטע זיתים הצמוד לכביש 60 מצפון ליישוב רחלים): לפי הסימון הנ"ל מתברר שלא הוגשו למשרד המנהל האזרחי איו"ש קמ"ט משפטים בקשות לרישום ראשון ו/או בקשות להיתר עקרוני להגשת בקשה לרישום ראשון. הואיל ומדובר במקרקעין לא מוסדרים (כנראה הרישומים במס רכוש), אין אפשרות לקבוע מי הבעלים של הקרקע בנקודת הציון (ת/203) (ר' ההסבר הכללי לעיל: בהתייחס לקרקע בלתי מוסדרת, שהיא קרקע פרטית - ל.ב).
- ע"ת עמיחי ישראלי הוא רכז ביטחון של היישוב רחלים (להלן: "הרבש"ץ") וכך היה במועד הרלוונטי לכתב האישום. עד זה אינו מכיר את הנאשם (ח"ר, עמ' 2525, ח"ח, עמ' 2574).
יצוין כי אמרתו של העד ת/189 (שהוגשה בהסכמה) נוגעת להגעת רכב מיצובישי לרחלים, בשבת, יום לאחר האירוע, עניין שיפורט בהמשך. בעדותו בבית המשפט התייחס גם לזירת האירוע וסביבתה. אסביר כי בבית המשפט העד נשאל על המבתר הצפוני באופן ספונטני ועדותו הנטרלית עומדת בבסיס ההכרעה בהמשך. כן חשוב לציין שנחקר על עניין נקודתי אך הרחיב בבית המשפט בנושאים אחרים.
- הרבש"ץ העיד שמתוקף תפקידו כרבש"ץ הוא היה אחראי על הביטחון ביישוב רחלים. כך, בין היתר, בעת חירום, כאשר יש אירוע חריג הוא מזעיק כוחות ביטחון וכוחות אזרחיים. בשגרה הוא אחראי על המאבטחים ביישוב ונמצא בקשר תמידי עם הצבא ועם המוקד האזרחי שנמצא סמוך לחטיבה המרחבית. המוקד האזרחי שבדרך כלל מקבל דיווח מאזרחים מעביר את הדיווח לגורמים הצבאיים ולרבש"ץ. כמו כן, הרבש"ץ עומד בקשר עם גורמים אזרחיים שקשורים לביטחון (ח"ר, עמ' 2527-2526).
- הרבש"ץ העיד שהדיווחים הנפוצים נוגעים לתאונות דרכים, פיגועים וניסיונות של חדירה ליישוב. כמו כן, פעילות פלסטינאים באזור והתקרבותם לאזורים שאליהם נאסר עליהם להגיע. החלק הנוסף של הדיווחים שהוא פחות נפוץ הוא חיכוכים ומריבות על האדמות של הפלסטינאים שטוענים לבעלות ובין יהודים שעבדו באדמות אלה בזמן עונת המסיק והחריש (ח"ר, עמ' 2530-2528).
- ביום האירוע לא קיבל הרבש"ץ דווח על האירוע. מבדיקה שנערכה לגבי הלילה שבין שישי לשבת עלה כי במכ"ם הייתה תקלה טכנית ולא ניתן היה להוציא את המידע על תנועות המכ"ם. כמו כן, כן עקב התקלה המצלמה לא הופנתה לאזורים חריגים. במצלמות שעבדו בליל שבת לא נראה אפוא דבר. עם זאת, המכ"ם עצמו היה תקין. המאבטח מסר על תנועה חריגה יחידה שקלט במכ"ם, אך לאחר שהפנה לאזור את המצלמה הבחין בחיות בר (ח"ר, עמ' 2547-2539, ח"נ, עמ' 2567-2566, 2569).
- בדיעבד הסתבר כי במקום להקליט את התנועות בשטח, הקליטה המערכת את תנועות העכבר של המחשב שבאמצעותו בודקים את התנועות, כבר מיום רביעי של אותו שבוע (יומיים לפני האירוע), ואולם, לא ניתן היה לשחזר את המידע הנוגע לימים אלה (ח"ר, עמ' 2544-2543, 2548-2547, ח"נ, עמ' 2567-2566).
- מערכת הגילוי של המכ"מים והמצלמות: העמדה שממנה צופים במכ"ם ממוקמת בש.ג של רחלים, שם מקבלים את כל תנועות המכ"ם. מכשירי המכ"מ עצמם פזורים בשטח סביב היישוב, אך יש אזורים שהמכ"ם מגלה טוב יותר, ויתכנו גם שטחים מתים. המצלמה המחוברת למכ"ם חוקרת את התנועה: המאבטח בש.ג שצופה במערכת רואה על גבי מסך מחשב תצלום אווירי של היישוב. על גבי התצלום יש נקודות של תנועה. שטחים ירוקים: בהם התנועה היא שגרתית ותקינה. בשעות היום למערכת יש יותר שטחים ירוקים ששם הסבירות הגבוהה היא שההסתובבות בהם תהיה תקינה, ולכן לא מקבלים התראות על שטחים אלה. בשעות הלילה הוגדל שטח הגילוי הקרוב לישוב: השטחים האדומים. בשטח זה המאבטח שומע צפצוף ו"התראה אדומה" על תנועות חריגות, עליהן יש לדווח לגורמים המוסמכים, כולל הרשב"צ (ח"ר, עמ' 2542-2541, 2544, 2558, ח"נ, עמ' 2569-2568).
- השטח שבין שבין שער הישיבה האחורי ובין כביש 60: הרבש"ץ אישר שבאופן כללי, כאשר עלו התלמידים מתוך הוואדי, בלילה, כבר במרחק של 200-150 מ' לכיוון הישיבה הם היו מאותרים על ידי המכ"ם והש.ג היה מכוון כלפיהם פרוז'קטור ולאחר שהזדהו בטלפון הסתיים האירוע (ח"נ, עמ' 2561-2559).
- השער האחורי של הישיבה נמצא כ- 100-50 מ' מהמכ"ם שמקביל אליו. מהצד השני נמצאת חוות הסוסים. אם בקו רוחבי בצד שמאל נמצאת הישיבה ובצד ימין המכ"ם, המכ"ם קולט מקו הזה כ-200 מ' החוצה עם הסתרות מקומיות. לאחר כ-200 מ' המכ"ם אינו אמין. הוואדי עצמו נמצא כ-200 מ' מקו המכ"ם שזה בערך סוף טווח הגילוי של המכ"ם. בזמן שהתלמידים מטפסים מהוואדי, המכ"ם קולט אותם. הירידה אינה קוטעת את הקליטה. המכ"ם נבנה כך שיהיה מקסימום גילוי: נעשה כיול המכ"ם לפי תוואי השטח בוואדי (בצורה של זווית שיורדת לוואדי). מבחינת המכ"ם השטח שקרוב ליישוב ולישיבה החוצה עד לוואדי זה "שטח חי" (למעט הסתרות מקומיות) שהוא קרוב ל-200 מ', והוא נקלט על־ידי המכ"ם. צפונה מהוואדי והלאה אלה "שטחים מתים". שטחים אלה אינם נקלטים על ידי המכ"ם. לכיוון מערב יש "שטח מת" - ללא מכ"ם (ח"ר, עמ' 2541, 2556-2545, ח"נ, עמ' 2566-2561).
- השחזור: החומר המצולם אמור להיות מוקלט כל הזמן ההקלטות נשמרות למשך שבוע ימים בממוצע. יש זמן מוגבל שניתן לראות מה היה ולתחקר את האירוע ולאחר מכן זה נמחק אוטומטית (ח"ר, עמ' 2543-2542).
- שהות התלמידים בזירה ובסביבתה: בכל האזור של הירידה לתוך הוואדי והוואדי עצמו עד המבתר והעליה לכיוון ציר 60 יש שטחים חקלאיים (עמ' 2569).
מעדותו של הרבש"ץ עולה, כי חלק מהאדמות באזור הן פלסטינאיות פרטיות, וחלק מהאדמות מוגדרות כאדמות "סקר" (אינן אדמות פרטיות של יהודים או פלסטינאיים). הרבש"ץ אינו יודע למי שייכת כל חלקה, ואינו מכיר כל שטח. ואולם, ההבחנה היא בין העצים הוותיקים ששייכים לפלסטינאיים והחלקות מעובדות על ידם, ובין עצים צעירים שניטעו ומעובדים על ידי התלמידים. אומנם אין הפרדה ברורה בין השטחים, אך אפשר לזהות עצים צעירים או ותיקים (עמ' 2570 ,2576 ,2583).