ב. שקית T0553317 מכילה מטוש דגימת חח"ד מעל גבי מושב קדמי ימני ברכב.
ג. שקית T0439323 מכילה אבן מגואלת בדם שנתפסה על גבי רצפת תא נוסע קדמי ברכב.
- את השקיות המאובטחות הכניס רס"מ טובי לארון המוצגים הנעול שנמצא בחדרה של רכזת החקירות, סיון שוורץ מעלימי (להלן: "מעלימי") (בן עמי, ת/18 ותמונות שצולמו על ידי העד של הרכב והאבן ת/18א, דו"ח תפיסת מוצגים ת/18ב, ח"ר, עמ' 319, רס"מ טובי, ת/109, ח"נ, עמ' 1770-1768, מעלימי, ת/87, ת/87א4, ת/87א3).
- ביום 14.10.18 נטל רס"ר מיכאל תורג'מן (להלן: "רס"ר תורג'מן") מארון המוצגים את שלוש השקיות המאובטחות האטומות הנ"ל (צוינו מספרי השקיות) שהכילו דגימות וסלע מגואל בחח"ד שנתפס ברכב המנוחה, והעביר אותן למשרד המוצגים במטא"ר לידי רס"ר סימה אברהמי להמשך טיפול והעברת השקיות למעבדות הרלוונטיות. באותו היום נתקבלה תעודת עובד ציבור חתומה על ידי רס"ר סימה אברהמי שהשקיות המאובטחות הנ"ל שלא נפתחו, סומנו בתיק מז"פ זב/11 56640/18 מספר סידורי 775397 (ת/87, ת/87א2, ת/87א1, ת/88).
- מחוות דעתה של ד"ר איה שפיצר (להלן: "ד"ר שפיצר") (מעבדת דנ"א וביולוגיה, החטיבה לזיהוי פלילי) (ת/161) עולה שביום 14.10.18 התקבלו בין היתר שלוש השקיות המאובטחות הנ"ל (סעיפים 1 -3 לפירוט המוצגים בחוות הדעת). בהערות בסוף חוות הדעת צוין שהאבן (סעיף 3) סומנה "איה שפיצר זב/56640/18-11", נארזה בשקית מאובטחת 0069085V והועברה למעבדת פיתוח טביעות אצבע של מז"פ. יתרת המוצגים בתיק סומנו "איה שפיצר זב/56640/18-11", נארזו בשקית מאובטחת V0069084 והוחזרו למשרד המוצגים של מז"פ.
- מעלימי העידה שערכה דו"ח הכולל בין היתר את שרשרת המוצג של האבן מרגע תפיסתה ועד להעברה לידי המעבדה הביולוגית. לאחר קבלת המוצג במעבדה הביולוגית לא ערכה מעלימי המשך מעקב לגבי האבן. ביום 30.12.18 הועברה האבן לידי המכון לרפואה משפטית ובמזכר שכתבה יום לאחר מכן ציינה זאת וביקשה מהמכון לתעדף את המוצג ולבדוק אותו מהר ככל שניתן (נ/8, נ/9, ח"נ, עמ' 1608 -1612, 1644-1643).
- ביום 9.1.19 בשעה 13:00 התקבלה במכון הפתולוגי לרפואה משפטית מקצין תיאום וקישור יריב דהאן שקית מאובטחת מס' 0153196T עם חפץ קשיח וכבד. ואדים אגריזקו נתבקש לבצע צילום, מדידות ושקילה של האבן שבתוך השקית מבלי לפתוח את השקית המאובטחת. בזמן המדידות ושקילה היה יריב דהאן בחדר ולאחר סיום העבודה הוחזרה השקית לידיו. נערך צילום כללי של השקית ומדידות של החפץ בתוך השקית: אורך 20 ס"מ, רוחב 13 ס"מ וגובה 9 ס"מ, וכן שקילה של השקית עם החפץ: משקל כולל 1.9 ק"ג (ת/14).
- ביום 4.4.19 העביר רס"מ טובי את האבן שנתפסה ברכבו של ראבי למכון לרפואה משפטית לפרקליט המטפל. לאחר מכן החזיר רס"מ טובי את האבן לארון המוצגים (נ/10, ח"נ, עמ' 1771-1770).
- לבקשת הפרקליט המטפל, ביום 1.12.22 נטל רס"ר תורג'מן ממשרד המוצגים שקית אטומה k1011194 שבה אבן לצורך פגישה שהתקיימה במכון לרפואה משפטית עם ראש המכון ד"ר חן קוגל (להלן: "ד"ר קוגל"). בתחילת הפגישה פתח רס"ר תורג'מן את השקית כשהוא עוטה כפפות. במהלך הפגישה הפרקליט ציין שאין לגעת באבן בידיים חשופות, אך ד"ר קוגל ברגע של היסח דעת עשה כן. כן אישר ד"ר קוגל שבמהלך הבדיקות הראשוניות של האבן הוא נגע בה בידיים חשופות. בסיום השיחה החזיר את האבן לשקית חדשה K3010633 שאותה אטם. לשקית החדשה הוא שידך את השקיות הקודמות שבהן היה המוצג. כששב רס"ר תורג'מן למשרד המוצגים, החזיר את האבן (ת/92).
- בעיתוי זה טענת ההגנה (היחידה) הנוגעת ל"מסמכי השרשרת" של האבן: אחת מצלעות האבן נמצאה מרוחה בנוזל דמי ועלה בעדותו של ד"ר קוגל ש"אין זה הדפוס המתקבל ממכה חד פעמית של עצם קהה בראש" (נושא זה ילובן בנפרד). ב"כ הנאשם טוען כי מדובר במריחת דם יצירת אדם ומעלה תאוריה של"קונספירציה". אביא את הדברים כלשונם: "היתה מעורבות חיצונית שהוסתרה מבית המשפט ומההגנה - בכל הנוגע לאבן, בטרם הגיעה לידי חוקרי המשטרה ולמעבדת מז"פ. מדובר בנתון ודאי! איש אינו יודע במה עוד התבטאה אותה מעורבות חיצונית, מעבר למריחת הדם בצורה בולטת על האבן, מי היה אחראי לה, מה היו מניעיו וכיצד ומה היו השלכותיה על דרך הגעת הדנ"א של הנאשם אל האבן ובאיזה שלב..... אנו יודעים שגורם מתערב זר עשה מניפולציה באבן אך איננו יודעים מתי ובאילו דרכים נוספות" (סעיף 21 לסיכומי ההגנה). אציע לחבריי לדחות טענה זו בשתי ידיים.
בין היתר, מעדותם של ראבי ושל דלגץ' וג'רסי ומהתצלומים בת/18 עולה כי הרכב היה זירה מגואלת בדם. וכך העיד ראבי: בהגיעו לצומת רחלים לפתע שמע ראבי קול של פיצוץ. הוא הבחין בפיצוץ ברכב, שהתמלא באבק וחש דבר מה קר על ידו. ראבי הסתכל לכיוון המנוחה אשר נפלה לכיוון שלו כשראשה מוטה אליו. דם ניגר מאוזניה או מפיה של המנוחה "כמו פותחים ברז... הדם יוצא בכוח, כמו שדיברתי כמו ברז... אבל לא ברז ברז, הכוונה... דם יותר מדי". לאחר נסיעה של כחמש דקות, הגיע ראבי למרפאה, ירד מהרכב, פתח את הדלת בצד של המנוחה הוריד את הסלע מגופה, ולאחר מכן הכניס את המנוחה למרפאה. ראבי הסביר כי רק בשלב שבו הורידו את המנוחה מהרכב לצורך הטיפול הרפואי, הוא הבחין בסלע שהיה מונח על המותניים של המנוחה. הוא נטל את הסלע והניחו ברכב למטה, במושב הימני הקדמי, ב"מקום של הרגליים". ר' גם עדותה של הבת ר' שלפיה האבן נפלה על רגליה של אימה.
- דלגץ' וג'רסי: האבן עצמה נמצאה על גבי השטיח הקדמי בצד של המושב ליד הנהג, כשהיא מגואלת בדם. על השטיח היו שברי זכוכית ודם רב, ועל כל המושב הקדמי היו סימני דם. השמירה על הזירה: לאחר מכן נעל דלגץ' את הרכב, וביקש מהמשל"ט להורות לצוות מז"פ להגיע למקום. דלגץ' הנחה את חטאב לשמור על הרכב שאיש לא ייגע בו, הרחיק כתבים ולא אפשר להם לצלם את הרכב. גם כוחות המשטרה מהרשות הפלסטינאית סייעו בכך.
- ד"ר קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית (שעדותו תפורט בהמשך), אישר שציין שהיה קושי בכך שיש צלע של האבן שמרוחה בנוזל דמי, מה שלא מתיישב עם הדפוס המוכר של מכה חד פעמית של עצם קהה בראש. ואולם, מכיוון שהאבן נזרקה על משטח שהיה עליו דם, זה מסביר מדוע צלע שלמה של האבן הייתה מרוחה בדם (ח"נ, עמ' 1303) (יפורט להלן). בעניין זה אבהיר כי כתוצאה מהפגיעה שתתה המנוחה דם רב והייתה מגואלת בדם, וכך גם המושב עליו ישבה. ראבי נטל את האבן והניחה על רצפת הרכב. מצפייה בתמונות עולה כי הרצפה עצמה לא הייתה מגואלת בדם, ומכאן מתבקשת המסקנה שמריחת הדם היא פועל יוצא של הדימום המסיבי מראשה של המנוחה שזלג לגופה וגם, בין היתר, למושב שעליו ישבה.
- מהמקובץ לעיל עולה שאין תמה בכך שהאבן נמצאה מוכתמת בדם. אם כך, אין יד ורגל לטענה של מניפולציה והסתרה מבית המשפט. מוטב היה שטענה זו לא הייתה נטענת, או שלמצער הייתה ההגנה מתייחסת למצב הזירה המדממת והשלכתו על האבן.
חוות דעת מומחה מז"פ רפ"ק דלבר ועדותו בבית המשפט
- חוות דעתו של רפ"ק דלבר אינה שנויה במחלוקת: חוות הדעת לא הוזכרה בסיכומי הגנה ובהתאם להודעתו הכללית של עו"ד עטרי, אין מחלוקת לגביה. לנוכח טענתה של ההגנה כי המנוחה לא נפגעה מהאבן, אתייחס לחוות הדעת לגופה.
- ביום 14.10.18, במגרש כלי רכב, בתחנת משטרת אריאל, בדק רפ"ק דלבר עם צוותו את הרכב שעל פי החשד נפגע מאבן על מנת ליתן חוות דעת בנוגע לכיוון זריקת האבן לעבר הרכב (ת/13, ח"ר, עמ' 228-227, 355, ח"נ, עמ' 363-362, 407).
- רפ"ק דלבר, בוגר מדעי החיים (בביולוגיה), קצין זיהוי הגזרה המזרחית, הוא חלק מצוות מז"פ החל משנת 2007. בזמן האירוע שירת רפ"ק דלבר כקצין מעבדה ניידת, והיה ראש מרחב ירושלים. במהלך שנות עבודתו צבר רפ"ק דלבר ידע וניסיון מקצועי רב, וזאת במסגרת הכשרות וקריאת ספרות מקצועית, שבכללה המאמר המצוין בעמ' 6 לת/13א (להלן: "המאמר"). בין היתר טיפל רפ"ק דלבר בחקירת מאות זירות עבירה של פשעים חמורים, קביעת מסלולים משוערים של מעוף קליעים וקביעת חורי כניסה ויציאה של קליעים. בנוסף, טיפל בבדיקת כלי רכב רבים, לרבות כאלה ששמשותיהן נופצו הן מירי, הן מתאונות דרכים ופיגועי דריסה, והן מחפצים שונים בהם נעשה שימוש בזירות אירוע שבהן נפגעו כלי רכב (ת/13, ת/13ג, ח"ר, עמ' 225, ח"נ, עמ' 404).
- בחוות דעתו ת/13ג התבסס רפ"ק דלבר על ספרות מקצועית ועל המאמר. רוב הספרות מתייחסת לפגיעות קליעים, חלקם על זכוכית. אשר למאמר העיד רפ"ק דלבר כי הוא בא בגדר ספרות שמוכרת במעבדה, והוא מיושם כדבר שבשגרה. אומנם רפ"ק דלבר בדק מאמרים נוספים, אך מצא כי מאמר זה הוא הטוב ביותר להתבסס עליו. המאמר עוסק בקליעים, ולראשונה השליך רפ"ק דלבר מעניין הקליעים לעניין יידוי האבן (ח"נ, עמ' 407 -408, 372-370). חוות הדעת של רפ"ק דלבר נבדקו על ידי שני מומחים נוספים (ח"ר, עמ' 228, ח"נ, עמ' 366-364).
- כל חוות דעת של המעבדה, ובכלל זה חוות הדעת מושא תיק זה, עוברת בקרה על ידי עמית ועל ידי מפקד היחידה סנ"צ עמי לייפר שהוא מתמטיקאי ופיזיקאי. לייפר, כגורם חיצוני שלא טיפל באירוע, מוודא שחוות הדעת בהירה, מבצע תיקונים ומעיר את הערותיו. במקרה הנדון הליך זה נערך פעמיים: הן לאחר חוות הדעת המקורית והן לאחר חוות הדעת המשלימה (ת/13ג). שני הגורמים שביצעו את הליך הבקרה דנו בשאלה אם נכון לבצע את האנלוגיה בין קליע ובין אבן (ח"ר, עמ' 228, ח"נ, עמ' 366-364).
- פרטי הבדיקה ומסקנות המומחה מפורטות בחוות הדעת ת/13 מיום 30.12.18 ובחוות הדעת המשלימה ת/13ג מיום 28.1.21. אציין כי חוות הדעת ת/13/ג על נספחיה כוללת הן את חוות הדעת המקורית ת/13 והן את ההשלמה שבוצעה.
- להלן המסקנות אליהן הגיע המומחה (ת/13, ת/13ג):
א. בסבירות גבוהה מאוד השמשה הקדמית נפגעה מפגיעה אחת מעצם שחדר את השמשה