במהלך הפגיעה.
ב. בסבירות גבוהה מאוד כיוון הפגיעה בשמשה הקדמית הוא מימין לשמאל ביחס לרכב.
ג. בסבירות גבוהה השמשה הקדמית נפגעה מאבן שהושלכה לעברה וחדרה לתוך הרכב.
הסבריו של המומחה והנימוקים העומדים בבסיס מסקנותיו (ת/13, ת/13ג)
- במקרה דנן השברים נגרמו בשמשה הקדמית, בצד ימין חלק עליון (תצלומים מספר 8,7,6,5,4,3,1) (ת/13 ות/13ג), כמפורט להלן:
תצלום מס' 1: מבט לעבר הרכב, חזית ודופן ימין. האליפסה מקיפה שברים וחור פעור בשמשה הקדמית. החץ מורה לעבר שקע וקילוף צבע הנראה כסימן פגיעה.
תצלום מס' 3: מבט לעבר השמשה הקדמית. האליפסה מקיפה את השברים בשמשה.
תצלום מס' 4: מבט מדופן שמאל, חלק קדמי, לעבר השמשה הקדמית. החץ מורה לעבר השברים בשמשה הקדמית. אזור השבר שקוע (כלפי פנים הרכב) ביחס לפני השמשה.
תצלום מס' 5: מבט בדופן ימין, חלק קדמי, לעבר השמשה הקדמית. החץ מורה לעבר השברים בשמשה הקדמית.
תצלום מס' 6: מבט קרוב לעבר השברים בשמשה הקדמית. הקווים מסמנים שברים ישרים (רדיאליים). הקווים המקווקווים מסמנים שברים מעגליים (קונצרטיים). ניתן לראות כי מרכז התלכדות הקווים הרדיאליים ומרכזם של השברים הקונצרטיים הינו מוקד יחיד (מוקד הפגיעה). האליפסה בצבע אדום מקיפה אזור בו השברים צפופים (על פי אליפסה זו, נקבעת הכיווניות הכללית).
תצלום מס' 7: מבט מקרוב לעבר השברים בשמשה הקדמית. אליפסה א' מקיפה שברים הנראים כסימן פגיעה. אליפסה ב' מקיפה שברים וחור בשמשה. החור הפעור מעל למוקד הפגיעה ובאזור השברים הצפופים.
תצלום מס' 8: מבט לעבר השברים בשמשה לאחר קירוב שברי הזכוכית וקו השבר (ת/13). מבט נוסף (תצלום 7) לעבר השברים בשמשה הקדמית. ניתן לראות כי מרכז התלכדות הקווים הרדיאליים ומרכזם של השברים הקונצרטיים הינו מוקד יחיד (מוקד הפגיעה) (ת/13ג).
- שמשות זכוכית בכלי רכב: על פי רוב ברכב קיימים שני סוגי זכוכית - רבודה ומחוסמת.
זכוכית רבודה בנויה משכבות זכוכית שביניהן יריעות פלסטיק ומשמשת כשמשת חזית בכלי רכב. מטרתה היא לבודד את תא הנוסעים מרעש ולשמור על בטיחות. במקרה של פגיעה בזכוכית, היא לא תישבר לחלוטין, וכך תימנע כניסת שברי זכוכית גדולים לתוך תא הנוסעים.
על פי רוב שמשות הצד עשויות מזכוכית מחוסמת שלה תכונות שונות מאלה של הזכוכית הרבודה.
- שברים בזכוכית רבודה: פגיעה בזכוכית רבודה יוצרת סימנים ייחודיים. בעת הפגיעה נוצרים במוקד הפגיעה, בצד הזכוכית הנגדי לצד הנפגע, שברים אורכיים שנמשכים ממוקד הפגיעה כלפי חוץ (מתרחקים מהמוקד). שברים אלה נקראים שברים רדיאליים. בצד הפגיעה נוצרים סביב מוקד הפגיעה שברים מעגליים הנקראים שברים קונצנטריים. מרכז השברים הקונצנטריים הוא מוקד הפגיעה והם הולכים וגדלים ככל שמתרחקים ממוקד הפגיעה (כלפי חוץ), בדומה לאדוות שנגרמות מפגיעת אבן במקור מים (ר' למשל תמונות מס' 6 ו-8 בת/13ג).
- קביעת כיוון פגיעה בזכוכית לפי סימני הפגיעה - השוואה בין אירועי ירי ובין אירועי יידוי אבנים: חרף השונות בין שני סוגי הפגיעה, נעשה שימוש באותם עקרונות של סימני השבר בזכוכית רבודה על מנת לקבוע את הכיווניות. ניתן לקבוע ברמת וודאות גבוהה כיווניות כללית. על ההשוואתה בין שני סוגי הפגיעות (ר' ת/13ג).
קביעת כיוון פגיעה בזכוכית רבודה על פי מאפייני סימן הפגיעה
- בשל המבנה הייחודי של זכוכית רבודה והמאפיינים הייחודים של הפגיעה בה, ניתן ללמוד על כיוון הפגיעה בשמשה. המאפיינים הייחודים ניכרים היטב לא רק בעת פגיעת קלע בזכוכית, אלא גם בפגיעת עצמים מאורכים כדוגמת אלה או לום, ולעיתים גם ביחס לחפצים דוגמת אלו, ניתן ללמוד על מנח/כיוון החפץ בעת הפגיעה. קיימים מחקרים שמתייחסים לקביעת כיוון הפגיעה במובן של צד הפגיעה של משטח זכוכית שנפגע ונסמכים על הבדל בין מאפייני השברים בצד הפגיעה מול מאפייני השבירה בצד הנגדי לפגיעה. יש גם מחקרים שעוסקים בקביעת כיוון הפגיעה בזכוכית בהיבט של כיוון ביחס לצד אחד של המשטח, כפי שעוסקת חוות דעת זו (ת/13ג).
- שברים ישרים (רדיאליים) ומעגליים (קונצנטריים) נוצרים במוקד הפגיעה. השברים צפופים באזור המוקד, וככל שמתרחקים מהמוקד, המרחק ביניהם גדל. כשעצם פוגע בשמשה בזווית ישרה (ניצב), צורת הפגיעה, המורכבת בין היתר מהשברים המעגליים, תהיה בצורת עיגול. כאשר העצם פוגע בזווית, סמוך למוקד הפגיעה ייווצרו שברים הנראים צפופים יותר (במאמר "ריסוק" ו"ריסוק והסרה"). ככל שהזווית תהיה חדה יותר (ביחס לשמשה), כך צורת הפגיעה (המורכבת מהשברים הרדיאליים והקונצנטריים) באזור שבו השברים צפופים, תראה אליפסה מאורכת יותר (במאמר "צורך פגיעה מאורכת"). כיוון הפגיעה הוא הציר הארוך של האליפסה מהמוקד ובהמשך לשברים הצפופים עד לקצה האליפסה שנוצרה (ת/13ג).
- בנוסף, כשהפגיעה חודרת את השמשה, השימוש בחור שנוצר מסייע לקביעת הכיווניות. החור הפעור יהיה על ציר האורך של האליפסה. כיוון הפגיעה יהיה ממוקד הפגיעה לעבר החור ועל ציר האורך של האליפסה. כלל המאפיינים הנ"ל קיימים בתיק הנדון. גם במקרים שבהם הפגיעה בזווית חדה מאוד והעצם אינו חודר באופן שבו סימן הפגיעה כולל פחות שברים ונבחין בעיקר בשברים מעגליים, עדיין ניתן לקבוע כיווניות על פי הקשת שתיווצר (ת/13ג).
- המומחה הבהיר כי מוקד הפגיעה הוא הפגיעה הראשונית של האבן, והחדירה שלה מרסקת את השמשה וחודרת דרך החור. לכן ניתן לראות את התנועתיות או הכיווניות - הכיוון הוא מהמכה הראשונה, דרך הריסוקים, לכיוון החור שבו נכנסה האבן: המכה הראשונית סודקת את השמשה, האבן ממשיכה את התנועה לכיוון שיש בו תנועה, והיא ממשיכה בריסוק השמשה בכיוון התנועה עד שהיא חודרת לשמשה, כפי שהיה במקרה הנדון. יש מקרים שהחפץ מחליק החוצה, הדבר תלוי בזווית הפגיעה (ח"ר, עמ' 362-361).
פעולות וממצאים: