שברים בשמשה הקדמית, צד ימין חלק עליון (סומנו באליפסה בתצלומים 3, 1ב בתצלומים 5,4 ומפורט בתצלומים 8-6 (ת/13 ות/13ג).
תצלום מס' 6 (ת/13ג): מבט קרוב לעבר השברים בשמשה הקדמית. הקווים מסמנים שברים ישרים (רדיאליים). הקווים המקווקווים מסמנים שברים מעגליים (קונצרטיים). ניתן לראות כי מרכז התלכדות הקווים הרדיאליים ומרכזם של השברים הקונצרטיים הוא מוקד יחיד (מוקד הפגיעה). האליפסה בצבע אדום מקיפה אזור בו השברים צפופים (על פי אליפסה זו, נקבעת הכיווניות הכללית).
תצלום מס' 7 (ת/13ג): מבט מקרוב לעבר השברים בשמשה הקדמית. אליפסה א' מקיפה שברים הנראים כסימן פגיעה. אליפסה ב' מקיפה שברים וחור בשמשה. החור הפעור מעל למוקד הפגיעה ובאזור השברים הצפופים.
תצלום מס' 8: מבט לעבר השברים בשמשה לאחר קירוב שברי הזכוכית וקו השבר (ת/13); מבט נוסף (תצלום 7) לעבר השברים בשמשה הקדמית. ניתן לראות כי מרכז התלכדות הקווים הרדיאליים ומרכזם של השברים הקונצרטיים הינו מוקד הפגיעה היחיד (ת/13ג).
- על פי השברים הרדיאליים (יוצאים ממוקד הפגיעה להיקף) והשברים הקונצרטיים (המעגליים-מקיפים את מרכז הפגיעה) מוקד הפגיעה במרחק כ- 26.4 ס"מ מחלקה הימני של מסגרת השמשה ובמרחק של כ-34.1 ס"מ מחלקה העליון של מסגרת השמשה (סומן באליפסה א' בתצלום 7 (ת/13 ות/13ג) ובתצלומים 10-8 (ת/13ג)).
תצלומים מס' 9 ו- 10: מבט לעבר השברים בשמשה לאחר קירוב שברי הזכוכית לקו השבר. בהשלמת החור באמצעות השבר שניתק ברובו מהשמשה, ניתן להבחין בהמשכם של השברים המעגליים המסומנים בקווים המקווקוים, על פיהם נוצרת האליפסה לקביעת הכיווניות. המומחה לא הבחין בשברים רדיאליים או קונצרטיים נוספים, המעידים על מוקד פגיעה נוסף.
- חור פעור שאורכו 24.6 כ- 9 ס"מ מעל מוקד הפגיעה. קצה החור הימני-תחתון, במרחק כ- 17.9 ס"מ מחלקה הימני של מסגרת השמשה ובמרחק כ-24.6 ס"מ מחלקה העליון של מסגרת השמשה. קצה החור השמאלי-עליון במרחק של כ- 37.4 ס"מ מחלקה הימני של מסגרת השמשה ובמרחק של כ- 8.7 ס"מ מחלקה העליון של מסגרת השמשה (סומן באליפסה ב' בתצלום 7) (ת/13 ות/13ג).
- שברים צפופים מחלקו התחתון של מוקד הפגיעה ועד שוליו העליונים של החור הפעור. (סומנו באליפסה בצבע אדום בתצלום 6 (ת/13ג) (ר' לעיל). באמצעותה ניתן לקבוע את כיוון הפגיעה (ת/13ג).
- שברי זכוכית שהתנתקו ליצירת החור הנ"ל תלויים במסגרת חלקו העליון של החור (תצלומים 10-7 (ת/13ג). דרך מרכז מוקד הפגיעה ושולי החור הצדדיים הועברו קווים ליצירת טווח מרבי של אפשרויות כיווני פגיעה (סומנו א' וב' בתצלום 11 (ת/13ג): מבט לעבר השמשה הקדמית. החץ השחור המקווקו ממחיש את כיוון הפגיעה המשוער. חץ זה עובר במרכז מוקד הפגיעה ובמרכזו של החור הפעור ובכך ממחיש את הכיוון. בנוסף, כיוונו תואם לציר אורך של האליפסה הנוצרת מהשברים הצפופים. מכיוון שלא ידוע למומחה שיעור טעות מקובל (בניגוד לתחום שחזור מסלול משוער של מעוף קליע), קווים א' וב' הם טווחי הקיצון של אפשרות מעוף האבן. הקווים א' וב' עוברים דרך מרכז מוקד הפגיעה ועד לקצה החור הפעור וכך נוצר טווח אפשרויות מירבי).
מסקנות חוות הדעת: