תפח (מרכז) 60181-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין) - חלק 41

עדות הנאשם בבית המשפט בנוגע לאמרה ת/82:

443. הנאשם העיד כי מספר ימים לאחר אותה שבת, רוב תלמידי הישיבה קיבלו מהמשטרה הזמנה לעדות (הכוונה לחקירה - ל.ב). הנאשם עצמו לא היה מבין התלמידים הראשונים שזומנו לחקירה, והיו מי שנחקרו לפניו.  לאחר שהתלמידים קיבלו את ההזמנות הם דיברו על כך בישיבה והחליטו שלא לשתף פעולה.  בין התלמידים שאמרו שלא לשתף פעולה היו ה"ר ו-נ"ב, שלאחר ששבו מהחקירה לישיבה סיפרו שהגיעו לחקירה אנשי שב"כ, שבסופה איימו עליהם.  במהלך השיח על החקירות הללו החליטו התלמידים שלא לשתף פעולה.  הנאשם עצמו, שהיה אז בן מעט פחות משש עשרה שנים, השיב על חלק מהשאלות, ואז החליט שגם הוא לא משתף פעולה והפסיק להשיב לשאלות.  הנאשם ציין שבסוף חקירתו נכנס איש שב"כ ואיים עליו באומרו לו: "חבל שניפגש במקומות אחרים, חבל שניקח אתכם למרתפים שלנו, חבל שנפגע בכם וגם נעצור אתכם ועדיף שתגידו לנו הכול עכשיו" (ח"ר, עמ' 4527-4526, ח"נ, עמ' 4610, 4613, 4619-4616, 4863-4860).
444. לשאלה כיצד עורך הנאשם איזון בין הרצון שלא לסייע לשב"כ בחקירה ובין העובדה שאישה נהרגה מול בתה, השיב הנאשם שבשבת, יום למוחרת האירוע, כשהיו במקום שוטרים, שמע מפי אחד הנוכחים שהאירוע הוא תאונה. הנאשם לא ידע שהאירוע קשור לישיבה וכי חושדים בתלמידי הישיבה.  בפעם הראשונה הוא שמע פרטים על אודות האירוע כשהגיע לחקירה (ח"נ, עמ' 4612-4611, 4860-4859).
445. הנאשם לא התייחס לאירוע האמבולנס ולעונג שבת: לכך השיב הנאשם שניתן להיווכח שבחקירה זו הוא לא שיתף פעולה. הנאשם וחבריו החליטו יחדיו שלא לשתף פעולה ולכן לא מסר פרטים, אלא רק שהגיע, התפלל, אכל והלך לישון.  אילו היה רוצה בחקירה זו לספק אליבי, עונג שבת היה הדבר הראשון שעליו היה מדבר.  שום דבר מהדברים שמסר אינו מוכיח את נוכחותו במקום, גם לא התפילה או הארוחה.  חלק מהדברים שמסר הנאשם בחקירה היו לטענתו דברי שקר מכיוון שרק רצה שהחוקרים יעזבו אותו.  הנאשם הסביר שהשיב בקצרה, ודי ברור שלא מסר כאן גרסה.  אין מדובר בשיטת עבודה של לשקר במשטרה, אלא קצת לא דיבר, קצת שיקר, קצת אמר שאינו זוכר (כלשונו).  הנאשם אינו מסכים לכך שהשמיט את העובדה שהיה בעונג שבת מכיוון שלא היה שם בפועל.  אילו היה רוצה לשקר, היה אומר שכלל לא היה בישיבה בשבת (ח"נ, עמ' 4859-4842, ח"ח, עמ' 5104).  הנאשם לא שיתף פעולה בתשאולים הפתוחים גם בשב"כ וגם במשטרה, וזאת בעקבות שיח בין התלמידים שלא לשתף פעולה הן עם חקירות המשטרה והן עם חקירות השב"כ.  הנאשם מרחיב את הרקע לאי שיתוף הפעולה בהתייחס למה ששמע על התנהלות אנשי השב"כ שעניינה התעללות, עינויים ואיומים כלפי עצירים יהודים, לרבות בפרשת דומא (ח"ר, עמ' 4528-4527, ח"נ, עמ' 4558-4555, 4560, 4594-4590, 4793).
446. הנאשם העיד שתלמידי ישיבה רבים קיבלו זימונים לחקירה והם דיברו על כך זה עם זה. הנאשם חושב שגם כשהוא כשיצא מהחקירה, אחד מהתלמידים התקשר אליו לשמוע איך היה.  הנאשם שוחח גם עם מ"נ שהיה לחוץ ומפוחד, והנאשם רצה לשמוע שהוא רגוע ובסדר.  הנאשם הכחיש כי שוחח עם מ"נ בשל חששו ש-מ"נ יגלה סוד כלשהו.  הנאשם דיבר עם מ"נ כפי שדיבר עם תלמידי ישיבה אחרים לגבי העדויות.  רוב תלמידי הישיבה חשבו שהעניין לא קשור אליהם.  איש לא האמין שמישהו מתלמידי הישיבה עשה את המעשה, ולכן זה היה "סיפור דרמטי" (ח"ר, עמ' 4529-4528, ח"נ, עמ' 4953-4952).
447. הנאשם הופנה לשיחת טלפון ת/226 בינו ובין מ"נ, שנערכה ביום 10.18. מ"נ שאל מי הדובר, ומכאן שהנאשם לא היה בין אנשי הקשר של מ"נ בטלפון.  לפי בדיקת מחת"ק ת/114 - ת/116 מדובר בשיחה ראשונה בין הנאשם ובין מ"נ בתקופה הרלוונטית (שנת הלימודים החלה ב-12.8.18, א' אלול, חיים לוי, ת/179, ח"ר, עמ' 2463-2458).  מ"נ תושאל בעדות פתוחה ביום 16.10.18 ולא שיתף פעולה (לעניין זה עדות רס"מ מזרחי, ח"ר, עמ' 1720-1718).  לאחר מכן התקשר הנאשם ל- מ"נ - כך ב"כ המאשימה - כדי לחזקו (בקשר לאי שיתוף הפעולה).  במהלך תקופה ולפי מחקרי התקשורת שוחחו השניים רק שלוש פעמים בצמתים מרכזיים בחקירה, כאשר שמו של מ"נ לא היה שמור בזיכרון הטלפון של הנאשם.  לכך השיב הנאשם ש- מ"נ אינו האדם היחיד שהנאשם יצר איתו קשר בטלפון.  גם לנאשם התקשרו.  כך למשל שוחח הנאשם עם חברו א"ב(1) לאחר שהאחרון נחקר.  היו תלמידים נוספים ששוחחו ביניהם לפני החקירה ואחריה, וזאת בשל החשש שגם בישיבה שלהם מנסים לפגוע.  הנאשם אינו סבור שמי מהתלמידים חשב שלאירוע הדרמטי יש קשר לישיבה.  לא הייתה "חשיבה קרימינלית" להכשיל ולא להגיע לחקר האמת, לפגוע בחקירה או לשבש אותה.  האווירה בישיבה הייתה שהתרחש אסון גדול שלא קשור אליהם.  בעיניהם השב"כ רודף אחריהם כי הוא אוהב לרדוף אחרי ההתיישבות (ח"נ, עמ' 4959-4953, 4965).  גם המחיר הראייתי בצד השתיקה אינו משנה את עמדתו.  הוא לא מתכוון לשקר ולשנות את מה שחשב בעקבות פסיקת בית המשפט העליון.  הנאשם חוזר על כך שהוא הושפע מהדברים שסיפרו לו על השב"כ ולכן שתק (ח"נ, עמ' 4599-4597).

חקירת הנאשם כחשוד במעשה

448. הנאשם, בזמנו קטין כבן שש עשרה שנים (בעת ביצוע העבירה היה הנאשם בן 15 שנים ו-10 חודשים) נעצר ביום 12.18. בתקופת מעצרו במקביל לחקירתו במשטרה הוא נחקר על ידי חוקרי השב"כ 16 פעמים הנאשם לא שיתף פעולה בחקירות: הוא שתק ועצם את עיניו, ובאחת החקירות צוין ששילב את ידיו.

בשלב שבו הוגשה הצהרת תובע, שבו היה ידוע שהדנ"א של הנאשם נמצא על גבי האבן שהושלכה לעבר הרכב שבו נסעה המנוחה, נחקר הנאשם פעם נוספת במשטרה, לבקשת ההגנה.  באמרתו התייחס הנאשם לחשד לגופו, וטען טענת אליבי, שפרטיה נמסרו בגרסה כבושה (ת/64 מיום 18.1.19).

449. מאמרות הנאשם והזכ"ד המתעדים את החקירות בשב"כ עולה כי כל זכויותיו כחשוד נשמרו. הנאשם הוזהר כדין, והוסברו לו זכויותיו: זכות השתיקה וזכות ההיוועצות, לרבות עדכונו מעת לעת כי הוא מנוע מפגש עם עורך דין עד לשלב של הסרת המניעה.  דאגו לנאשם לאוכל, לשתייה ולהפסקות בחקירה.  לנאשם ניתנה מלוא ההזדמנות למסור את גרסתו בכל הסוגיות הרלוונטיות.  אשר לראיה הפורנזית )הדנ"א של הנאשם שנמצא על גבי האבן) - על כך נחקר בשלב המאוחר של החקירה (ת/62 ו-ת/63), והוענקה לו מלוא ההזדמנות להתייחס גם לראיה זו.  חוות הדעת הפורנזיות נמסרו לנאשם לצורך עיון, אך הוא לא הביט בהן.  משכך, הקריא לו החוקר את תוכנן.  ואולם, כאמור, חרף מהות החשד שיוחס לנאשם, הוא שתק.  ניתן להתרשם מהתנהגותו המתריסה של הנאשם שמצאה את ביטויה, בין היתר, בשפת הגוף שלו (עצימת עיניים, שילוב ידיים), ואפילו בסירוב למסור את שמו.  כפי שצוין, בשלב של הגשת הצהרת תובע ביקש הנאשם להיחקר שוב במשטרה, וכך נעשה.
450. איש השב"כ המכונה "ברונו", סגן ראש מחלקת חוקרים בשומרון, היה במועד הרלוונטי ראש צוות החקירה (ח"ר, עמ' 989).
451. ברקע למעצרים שבוצעו עמד דיווח שהתקבל בתאריך 12.10.18 בשעה 23:30 על אודות זריקת אבנים על ידי מתיישבים באזור צומת תפוח לעבר רכבים פלסטינאים שכתוצאה ממנה נפגעה למוות פלסטינאית שנסעה ברכב. במהלך הימים הראשונים גובשה רשימה של 15 תלמידים שזומנו לתחקורים בימ"ר ש"י, אך איש מהם לא דיבר ולא שיתף פעולה בחקירה, והם שוחררו לדרכם.  בהמשך ציין שלאור נסיבתיות הקשר של הישיבה למקום הפיגוע נחקרו תלמידי ישיבת רחלים שקרובה למקום האירוע (ת/30, ח"ר, עמ' 990-989, 999-998, פרו' מיום 22.11.22).
452. ההחלטה לעצור את הנאשם: ביום 30.12.18 היה ברשות החוקרים מידע שהצביע על חשד שקושר את הנאשם ושני אחרים לביצוע מעשה הפיגוע, ושלושתם נעצרו (ח"נ, עמ' 1024 -1027, פרו' מיום 22.11.22) (ר' גם עדות החוקר "ניסן", ח"ר, עמ' 875, ח"נ, עמ' 886).
453. ברונו אישר שחקר את הנאשם ואת יתר החשודים על מנת לבדוק האם יש לו הסבר אלטרנטיבי לממצא הגנטי. ניסו לברר ולחקור את הנאשם האם הוא מסתובב באזור (של האירוע).  הנאשם ואחרים נחקרו (גם) לגבי ההסתובבות שלהם באזור לא בליל האירוע, וכן לגבי הימצאותם של אחרים יחד עימם.  נגבו גם עדויות מאנשים נוספים, כולל מהישיבה, וכן לקחו את הנאשם למקום עצמו וניתנה לו הזדמנות להסביר מה עשה במקום (ח"נ, עמ' 1073 -1080, פרו' מיום 22.11.22).

חקירת קטינים, בכללם הנאשם, ואיזוקם:

454. ברונו העיד שחקירת קטינים היא רגישה יותר, ומעצרם מאושר מראש על ידי דרגים גבוהים יותר. למרות שחוק הנוער אינו חל על חקירות השב"כ, השב"כ אימץ אותו, ומי שחוקר קטינים, ובכללם הנאשם במקרה זה, הם חוקרים שהוסמכו כחוקרי נוער.  לגבי שעות החקירה: מבוצעות החקירות מהשעה 07:00 בבוקר ועד השעה 22:00 בלילה.  במקרה זה לא היו חריגות בשעות (ח"ר, עמ' 992-991, פרו' מיום 22.11.22).
455. אומנם החקירה רגישה יותר, אך היא עדיין חקירת שב"כ לפי החוק והנוהל. לגבי איזוק הנחקרים: פעמים רבות קטינים חשודים בעבירות אלימות וטרור, ולכן קיימת סכנה אינהרנטית.  החוקרים משתדלים לא להשתמש באזיק, אלא אם כן החוקר חש סכנה.  האיזוק על הידיים נעשה עם אזיקים ארוכים, כך שהנחקר יכול להזיז את ידיו (ח"נ, עמ' 992-991, פרו' מיום 22.11.22) (ר' גם עדות "ניסן", ח"נ, עמ' 928-923).

מניעת מפגש עם עו"ד:

456. הנאשם היה מנוע מפגש עם עו"ד. ת/31: החלטה בדבר דחיית פגישה עם עו"ד של חשוד בעבירות ביטחון מאת ברונו מיום 30.12.18; ת/32: החלטה מיום 31.12.18 בערר על החלטת הממונה על החקירה לדחות מפגש בין שלושת העוררים ובין בא כוחם.  בהחלטתו קבע בית המשפט כי שוכנע שבשלב זה דחיית המפגש מוצדקת בעיקר לנוכח המפורט בדו"חות הסודיים ביחס לכל אחד מהעוררים, כאשר יש התייחסות מפורטת לכל אחד מהם.  ת/33: החלטה בדבר דחיית פגישה עם עו"ד של חשוד בעבירות ביטחון מאת ברונו מיום 1.1.19; ת/34: החלטת בית המשפט מיום 3.1.19 (ניתנה בהסכמה); ת/35: החלטה בדבר דחיית פגישה עם עו"ד של חשוד בעבירות ביטחון מאת עמוס מיום 4.1.19, שעה 15:00.  הנאשם היה אפוא מנוע מפגש מיום 30.2.18 עד ליום 5.1.19 (ח"ר, עמ' 991-990, ח"נ, עמ' 1045, פרו' מיום 22.11.22).
457. ברונו העיד שהעילה הראשונה על בסיסה הייתה מניעת המפגש היא שהפגישה עלולה הייתה לשבש מעצרים של חשודים אחרים. מבחינה עובדתית מספר ימים לאחר מכן עצרו החוקרים חשודים נוספים, ומכאן שהחוקרים פעלו על פי בסיס העילות (ח"נ, עמ' 1065-1051, פרו' מיום 22.11.22) (ר' בעניין זה גם את עדותו של "ניסן", ח"ר, עמ' 878-877, ח"נ, עמ' 883 -886).
458. ברונו עצמו לא חקר את הנאשם אך נכח בחקירות (ת/36: מסמך פירוט מסמכי זכ"ד של חקירות הנאשם).
459. ברונו העיד על חוסר שיתוף הפעולה מצד הנאשם בחקירה. חקירת השב"כ התקיימה לצד חקירת המשטרה.  נעשו ניסיונות רבים לשאול את הנאשם לגבי מעשיו באירוע, לרבות בהליך השחזור.  ואולם, הנאשם לא דיבר במשך כל חקירות השב"כ והמשטרה.  גם יתר הנחקרים החשודים לא דיברו, למעט אחד מהם שמסר גרסה מתומצתת והכחיש מעורבות בפיגוע (ח"ר, עמ' 993-992, ח"נ, עמ' 1035, 1044-1043, פרו' מיום 22.11.22).
460. לאחר שברונו עיין באמרה ה"פתוחה" של הנאשם במשטרה מיום 15.10.18 (ת/82) הוא השיב שבתחילת דבריו מסר הנאשם גרסה לגבי מעשיו בליל הפיגוע. ואולם, בעיני ברונו אין מדובר בשיתוף פעולה: הנאשם נשאל שאלות אלמנטריות כמו עם מי ישן בשבת האחרונה ועם מי היה במהלך השבת והשיב שאינו זוכר.  כשנשאל מה ידוע לו על אירוע זריקת האבנים במהלך השבת האחרונה, עצם את עיניו ולא ענה.  כשנשאל ברונו האם מסירת אליבי אינה שיתוף פעולה, השיב שכאשר נשאל הנאשם שאלות כדי לברר את האליבי ופרטיו, הוא שתק ולא זכר ועצם את עיניו.  לפיכך, אין מדובר בשיתוף פעולה ובניסיון לסייע לחוקרים לברר את החשדות (ח"נ, עמ' 1043-1042, פרו' מיום 22.11.22).
461. שתיקת הנאשם בחקירות הייתה גורפת. ברונו ציין כי היו חקירות על פיגועי רצח שבהם חשודים אחרים כן דיברו.  חלקם שיתפו פעולה, כאשר היה להם אינטרס להוכיח שלא הייתה להם מעורבות ברצח.  ברונו העיד על סמך ניסיונו שיש מקרים גם מהמגזר של הנאשם שכן מסרו הסברים למיקומם ביום הפיגוע, ולכן אין מדובר בהתנהגות גורפת של נחקרים.  גם במקרה הנדון אחד החשודים, לאחר שפגש עו"ד, מסר גרסת אליבי.  ברונו נתן דוגמה לנחקרים מפרשת דומא שכן שיתפו פעולה (ח"נ, עמ' 1005-1002, פרו' מיום 22.11.22).
462. חוקר השב"כ "דייגו" העיד שלא בכל חקירה מזהירים את הנחקר באופן רשמי ומסבירים לו את החשד כנגדו. הדבר נעשה בתחילת החקירה הראשונה בצורה מסודרת ומוודאים שהנחקר הבין את האזהרה.  במקרה הנדון, במועד הנ"ל, מספר שעות לפני החקירה על ידי דייגו, הוזהר הנאשם על ידי חוקר אחר (ח"נ, עמ' 977-976, פרו' מיום 13.7.22).
463. חוקר השב"כ "ניסן" חקר את הנאשם מספר פעמים.

כללי: במהלך החקירות לעיתים נוכח חוקר נוסף, וכן חוקרים שנכנסים ויוצאים מהחדר.  בזכ"ד מציינים מי נכח בחקירה.  אין מדובר ב"תרגיל חקירה" לצורך הפעלת לחץ על הנחקר.  ככל שהחוקר הרים את קולו על הנחקר, מתועדים הדברים בזכ"ד (ח"נ, עמ' 890 -891, 929 -930).

464. ניסן חקר את הנאשם שש פעמים, וכן נערכו חקירות על ידי חוקרים אחרים שניסו להביאו לכדי שיחה, אך ללא הצלחה. גם על השאלה מה שמו, לא השיב הנאשם.  בהמשך, כשהקריאו לנאשם את זכויותיו, הוא לא חתם על דף הזכויות, ולא הגיב לאזהרה ולאשמה.  גם כשנשאל בהמשך לא השיב לשאלות (ח"ר, עמ' 877-876).  בהשוואה לנחקרים אחרים, התנהגותו של הנאשם הייתה חריגה.  הוא שתק והתעלם (ח"נ, עמ' 908-905).
465. בעת שהנאשם היה עצור הוא קיבל את צרכיו, ונלקח בחשבון שהיה קטין (ח"ר, עמ' 880).
466. תנאי המעצר של הנאשם בחקירת השב"כ: הנאשם מצוי בתא כמו זה של כל עצור אחר בחקירת שב"כ. בתא יש שירותים (חור באדמה) וכיור.  המזרון מונח על רצפת התא (ח"נ, עמ' 890-889).
467. ככלל, חקירות שב"כ אינן מוקלטות, וכך גם בעניינו של הנאשם. החוקר עורך את תיעוד החקירה, ללא "תמליל" מדויק, אומנם לא "מילה במילה", אך התיעוד משקף את השתלשלות החקירה באופן כרונולוגי.  במהלך החקירה מקליד החוקר את הזכ"ד במחשב.  בשלבים שהנחקר מוסר גרסה מפורטת, החוקר מקליד את מה שנאמר מילה במילה.  הזכ"ד מתאר את התנהלות החקירה, את התנהגות הנחקר, את שאלות החוקרים והאמירות שלהם, שאלות שנשאלו והנחקר לא השיב עליהן, וכן התנהגותו של הנחקר.  במקרה זה הנאשם שתק, לא אמר דבר ולא פתח את עיניו (ח"נ, עמ' 894-891, 896) (בעניין זה ר' גם עדותו של "אמנון", ח"נ, עמ' 953-948, ח"ח, עמ' 966-965).
468. מטרת חקירת השב"כ היא סיכול ומודיעין, בעוד שהחקירה במשטרה נועדה לאיסוף ראיות. אופי החקירות שונה אפוא, וכך גם תיעוד החקירות.  כך גם בשונה מהחקירה המשטרתית, חקירת השב"כ אינה נפתחת באזהרה מסודרת (ח"נ, עמ' 900, 902).
469. על הדינמיקה בחקירה (כללי): בין היתר, הנחקר לא רואה את מה שנרשם ולא חותם על הזכ"ד. המידע של הזכ"ד עובר למשטרה, שם מוסר הנחקר אמרה שעליה הוא חותם (ח"נ, עמ' 901-894).
470. כשהנחקר שותק, מנסים החוקרים להסביר לו את "ההיגיון", כדי שיקבל החלטה אם לשתוק, וכך נעשה גם במקרה זה. בחקירתו הראשונה של הנאשם הקריא לו ניסן את דף המידע שבו מפורטת גם סוגיית השתיקה בחקירה.  בסופו של דבר הנאשם שתק לאורך כל החקירה, ונראה שהוא הפנים את מה שנאמר לו ומימש זכות זו.  לאחר מכן במהלך החקירות, במספר הזדמנויות, דיברו עם הנאשם על נושא השתיקה.  החוקרים הסבירו לו שיחשוב אם השתיקה משרתת אותו או לא וייבחר (כיצד לנהוג - ל.ב).  הנאשם בחר להמשיך בשתיקתו (ח"נ, עמ' 913-911).
471. טענת ההגנה: החוקר הבין שהנאשם לא ידבר, והמשיך לשאול שאלות כדי להעביר מסרים לבית המשפט שיראה את הגישה של החוקרים. ניסן הכחיש זאת והעיד שחקר בהתאם לתכלית החקירה (ח"נ, עמ' 914).
472. חוקר השב"כ "קליין" (ר' זכ"ד ת/47) אינו זוכר את החקירה הבודדת שביצע בשנת 2019 ואינו זוכר את הנאשם. מהזכ"ד לא עולה שהיה דבר מה חריג (ח"ר, עמ' 976, ח"נ, עמ' 988, פרו' מיום 22.11.22).
473. לטענת ההגנה, לפי הזכ"ד מטרת החקירה הייתה להפעיל לחץ פסיכולוגי. על כך השיב קליין שמבחינת שיטת החקירה, אין עניין לגרום ללחץ פסיכולוגי או מהלך שיגרום לנאשם לספר דברים שלא ביצע.  אכן, מועברים מסרים לצורך שכנוע אמירת האמת וגם שאלות לגבי האירוע עצמו (למשל, הפנה לסעיף 69 לזכ"ד המתעד שהסביר לנאשם שגם במישור הדתי הוא מבקש לשמוע את הצידוק לבצע מעשה נפשע של יידוי אבנים לאחר שנכנסה השבת).  קליין לא הטיח בנאשם ראיות (ח"נ, עמ' 981-979, פרו' מיום 22.11.22).  קליין אינו זוכר האם הנאשם היה אזוק בחקירה.  על השיקולים אם לאזוק את הנחקר - ר' עדויות לעיל וכן קליין (ח"נ, עמ' 983-982, פרו' מיום 22.11.22).
474. חוקר השב"כ "אדרי" העיד כי אומנם אינו זוכר את חקירת הנאשם (ר' ת/49): אך לא זכור לו שהיה דבר מה חריג. על אודות התנהגותם של נחקרים יהודים אחרים השיב אדרי שהיו כאלה ששתקו ועצמו עיניים והיו כאלה שדיברו, וכי התנהגות של הנחקרים אינה מעידה על אשמה או חפות (ח"נ, עמ' 1004-1003, פרו' מיום 13.7.22).  אדרי אינו זוכר האם הציג לנאשם ראיה שקושרת אותו לאירוע.  אם עשה כן, הוא היה מציין זאת בזכ"ד (ח"נ, עמ' 1001-1000, פרו' מיום 13.7.22).  אדרי אינו זוכר האם הנאשם היה אזוק במהלך החקירה.  ברירת המחדל היא שנחקר אזוק בידיים כשיקול של ביטחון החוקרים.  האיזוק בידיים נעשה באמצעות אזיק ארוך המאפשר תנועה, אך מונע פגיעה במישהו.  ככל שהחוקר מתרשם שהנחקר אינו מהווה איום, מסירים את האזיק (ח"נ, עמ' 1001, פרו' מיום 13.7.22).
475. חוקר השב"כ "ראול" העיד שבשל חלוף הזמן אינו זוכר את החקירה המדוברת (ר' ת/50) או זוכר במעורפל. אין מדובר בחקירה עם אירועים חריגים (ח"ר, עמ' 992, פרו' מיום 13.7.22).
476. אזהרת הנחקר נעשית בתחילת חקירת השב"כ בצורה קפדנית מאוד. בפני כל נחקר מוצג דף זכויות, שבו מפורטות חובותיו וזכויותיו ומידע כללי לגבי נסיבות ביצוע המעצר (ח"נ, עמ' 995-994, פרו' מיום 13.7.22).
477. ראול מעדיף שהחקירות שלו תתנהלנה באווירה נעימה, גם כשאין שיתוף פעולה. לכן, החוקרים מציעים אוכל ושתייה, והוא מניח שגם שחרר את האזיקים (בידיים).  במרבית המקרים אין הנחקר נאזק ברגליו (ח"נ, עמ' 997-995, פרו' מיום 13.7.22).

להלן יוצגו עיקרי הדברים שעלו בחקירות שבהן שתק הנאשם:

478. חקירה במשטרה מיום 30.12.18, שעה 17:40 (ת/57) (רפ"ק דא-קוסטה): בין היתר, נשאל הנאשם מה יש לו לומר על החשד החמור שמיוחס לו; הנאשם נתבקש לספר על עצמו, וכן פרטים על אודות הלימודים בישיבה. הנאשם נשאל מתי התיישבו לאכול בערב שבת, מה עשו לאחר הסעודה, האם הנאשם השתתף בשיעור של רב הישיבה שהתקיים לאחר הסעודה, מי היה איתו בזמן הסעודה ולאחר שהסתיימה, ומתי הלך לישון; האם הנאשם וחבריו נוהגים להישאר רק בתחום הישיבה או שהם יוצאים ממנה, אם יוצאים לאן יוצאים; האם הנאשם נוהג לטייל בסביבת היישוב רחלים, היכן בדיוק ובאיזו תדירות.  הוצג לנאשם סרטון של מקום האירוע וסביבתו, המצולם מכמה כיוונים, הן ביחס לציר 60 והן ביחס לישוב רחלים והישיבה.  במהלך הצגת הסרטון מיקד החוקר את תשומת לב הנאשם בגבעה ממנה נזרקה האבן שגרמה למות המנוחה כפי שעולה מחומר החקירה, והנאשם נשאל מה עשה בגבעה וסמוך לה ביום שישי 12.10.18 בשעות הערב.
479. הנאשם בבית המשפט: הוא לא השיב לחוקר, מן הטעם שבאותה עת לא שיתף פעולה בכל החקירות באופן גורף (ח"נ, עמ' 4547-4545).
480. זכ"ד מיום 30.12.18, שעה 18:30, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "ניסן" (ת/37): הוסבר לנאשם שהוא נמצא בחקירה עם אחרים בשל מעורבותו ביידוי אבנים שהביא למות פלסטינאית. החוקרים מבינים שהנאשם עבר תדרוכים ואולי אף שטיפת מוח על כך שהשב"כ הוא האויב ועליו לשתוק בכל מחיר.  אומנם הנאשם עשה טעות, אך הוא יכול למסור גרסה ולהסביר האם הוא התכוון להרוג או שמא כוונתו הייתה אחרת.  הנאשם נשאל היכן היה בליל הפיגוע והאם הוא יידה את האבן שפגעה בפלסטינאית והרגה אותה.
481. זכ"ד מיום 30.12.18 שעה 20:45, על ידי חוקר השב"כ "דייגו" (ת/38): הנאשם נשאל האם היה מעורב באירוע חמור ביותר של רצח רק בשל היותם של נוסעי הרכב ערבים. נאמר לנאשם שעליו לספר את האמת, כל האמת ורק האמת, וכי מעצרו יוארך וחקירתו תימשך.
482. זכ"ד מיום 31.12.18, שעה 07:35, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "ניסן" (ת/39): הנאשם, נשאל, בין היתר, האם התכוון להרוג או שמא הייתה לו כוונה אחרת; מה היו הסיבות לכך שהוא וחבריו ברחו ביום שישי בלילה במהלך חודש אוקטובר ליידות אבנים על רכבים פלסטינאים וגרמו לכך שאישה פלסטינאית, אם לילדים, נהרגה; האם הנאשם יידה את האבן שגרמה למות הפלסטינאית שהייתה ברכב; היכן היה הנאשם באותו יום שישי 12.10.18 בשעות הערב, והאם נכח בשטח בעת יידוי האבן.
483. זכ"ד מיום 31.12.18, שעה 17:00, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "אמנון" (ת/40): נאמר לנאשם, בין היתר, שמצופה ממנו לשתף פעולה בחקירה ולמסור את גרסתו כדי לא להאריך את החקירה לשווא, וכן שעליו למסור את כל האמת. שוחחו עם הנאשם על אודות חקירת פרשיית דומא וחקירת מאיר שדמי.  נאמר לנאשם שהמעשה שעשה מנוגד לדיבר "לא תרצח".
484. זכ"ד מיום 1.1.19, שעה 07:10, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "ניסן" (ת/41): הנאשם נשאל האם חשב על הדברים שנאמרו לו אתמול בחקירות. נאמרו לנאשם הדברים הבאים: שתיקתו אינה מקדמת את החקירה ואף מסבכת אותו יותר, וחבל שהוא נוהג כך.  חברים נוספים של הנאשם עצורים יחד איתו, וחלקם אינם חזקים כמוהו.  יום קודם, היו חבריו מופתעים כאשר מעצרם הוארך בשבעה ימים, והם אינם שותקים כפי שהנאשם שותק.  הנאשם חשוד בהריגתה של פלסטינאית כתוצאה מיידוי אבנים לעברה.  הוסבר לנאשם שכל זמן שאינו מוסר את גרסתו, הוא רק מחזק את החשד שהוא מעורב בפיגוע.  הנאשם לא נעצר במקרה, וכי יש ראיות לכך שהוא מעורב ביידוי האבן שהביאה למות הפלסטינאית.
485. זכ"ד מיום 1.1.19, שעה 10:20, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "אמנון" (ת/42): בין היתר, נאמר לנאשם שפורסמה כתבה באתר חדשות YNET שבה ראיון עם בעלה של המנוחה. הכתבה הוקראה לנאשם והוצג לו סרטון הלווית המנוחה.  הנאשם נשאל האם התכוון שזאת תהיה התוצאה.  הנאשם נתבקש להסביר כיצד קרה האירוע.  נאמר לו שחשוב מאוד שימסור את התייחסותו והסבריו למעשה באותו אירוע כדי שיגיעו לחקר האמת, וכי השתיקה אינה מקדמת את חקירתו.  מצופה מנחקר שיש לו אליבי למסור אותו.  האם יש לנאשם הסבר למעשיו בגבעה שממנה הושלכה האבן באותו לילה (המבתר).
486. זכ"ד מיום 2.1.19, שעה 07:05, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "אמנון" (ת/43): הנאשם נשאל, בין היתר, האם יש לו גרסת אליבי ליום הפיגוע. האם יש לו הסבר חלופי להימצאותו ב"נקודה" בליל הפיגוע, האם הוא נוהג לטייל מחוץ לישיבה בשטח הסמוך למקום הפיגוע, והאם הוא יכול לספק הסבר כיצד אבן שהוא זרק הגיעה לרכב המנוחה.  האם הוא נוהג ליידות אבנים במסגרת משחק סמוך לציר, והאם הוא יכול לספק הסבר חלופי לטענה שהוא זרק אבן שגרמה למות האישה.  הושמעו לנאשם שיחות שנקלטו בהאזנת סתר שבהן מ"נ, אחד החשודים בפרשה, קיבל דווח על מעצרם של הנאשם ו-א"פ, וכן שיחה של מ"נ עם התבטאויות קיצוניות כנגד ערבים.
487. חקירה במשטרה מיום 2.1.19, שעה 16:30, על ידי החוקר רס"ר שרעבי (ת/58): הנאשם נשאל מה יש לו לומר על החשד החמור שמיוחס לו ומה יש לו להוסיף בהמשך לחקירותיו הקודמות. בעיקרו של דבר נשאל הנאשם את אותן שאלות שהוצגו לו באמרה ת/57 (נחקר בפרוטרוט לאחר שנעצר-ל.ב).  הנאשם נשאל האם הוא מסכים להשתתף במסדר זיהוי חי עם בעלה של הנרצחת; האם הוא מוכן לעימות בינו ובין בעלה של הנרצחת; מה תגובתו לכך שחבריו מ"נ ו-א"פ אינם שותקים; האם הוא מוכן לעימות עם חברו א"פ.
488. שחזור מיום 2.1.19 (דו"ח תמלול מאת רס"ר צרפתי) (ת/59): הנאשם נלקח למקום זריקת האבנים, וסירב לצאת מהרכב. פקד ספיר הצביע על המבתר ושאל את הנאשם מהיכן בדיוק הם זרקו את האבנים ועם מי זרק.  הנאשם נשאל אם אי פעם היה על המבתר שסמוך לישיבת רחלים לכל אורך הציר ועם מי היה, האם הסתובב במקום ועם מי.  החוקר הציע לנאשם ללכת איתו ולהראות לו את הדרך שבה הם (הנאשם ומי מחבריו - ל.ב) הלכו מהישיבה לכיוון המבתר.  ניתנה לנאשם הזדמנות למסור באופן מדויק אם אי פעם הסתובב במקום ועם מי ולהצביע על המקום.  לנוכח חוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם, הופסק השחזור.
489. הנאשם בבית המשפט: לשאלה מדוע כאשר הובילו אותו למבתרים לא פירט ולא הסביר על אודות המקום שבו הוא הסתובב: היכן מסק זיתים, היכן הדגל וכו', השיב הנאשם שהיה עם חוקרים אותם לא הכיר. לפי הסיפורים ששמע, חשב שהם מנסים לפגוע בו ולהתעלל בו.  לדבריו הוא לא שוחח עם עו"ד, לא דיבר עם איש, אינו מבין בחוק, ואינו יודע מה אסור ומה מותר.  במצבו הפיזי והנפשי באותה עת הוא החליט שאינו משתף פעולה (ח"נ, עמ' 4565).  גם עם המשטרה החליטו תלמידי הישיבה (לא באופן רשמי) שלא לשתף פעולה (ח"נ, עמ' 4554).
490. זכ"ד מיום 2.1.19, שעה 20:05, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "אמנון" (ת/44): הוסבר לנאשם כי מפענוח הטלפון הנייד שלו התקבלו תמונות רבות של פיגועי תג מחיר, תמיכה בתנועת "כך" ותמונות שקוראות לנקמה ורצח של ערבים, מה שמחזק את הראיות כנגדו.
491. זכ"ד מיום 3.1.19, שעה 07:20, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "ניסן" (ת/45) נתבקשה תגובתו של הנאשם לתמונות שנמצאו בטלפון הנייד שלו (ר' לעיל). נאמר לו שהוא ממשיך לסבך את עצמו בשתיקתו.
492. זכ"ד מיום 3.1.19, שעה 17:10, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "ניסן" (ת/46): פורט החשד כנגד הנאשם, משמעות השתיקה שלו, וכן נשאלו מספר שאלות לגופו של עניין שהוצגו גם בחקירות קודמות.
493. זכ"ד מיום 4.1.19, שעה 07:10, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "קליין" (ת/47): הוסבר לנאשם, בין היתר, שהעובדה שהוא וחבריו לוקחים את החוק לידיים בעייתית. נאמר לו שהדבר הנכון יהיה לספר את האמת על פעילותו ולפתוח דף חדש בחייו, ואשר לשתיקה בחקירה, על הנאשם להפעיל שיקול דעת משלו.
494. זכ"ד מיום 4.1.19, שעה 14:15, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "ניסן" (ת/48): החוקר התייחס לשתיקת הנאשם.
495. זכ"ד מיום 5.1.19, שעה 07:10, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "אדרי" (ת/49): נאמר לנאשם שלמרות שהחוקר מבין שהנאשם מסרב לשתף פעולה עם חוקריו באופן גורף, הוא מוזמן לפנות אליהם בכל דבר שלו הוא זקוק. בין היתר ניתנה לנאשם ההזדמנות להתייחס מרצונו החופשי לחשד כלפיו, לרבות לטענת אליבי, ככל שקיימת; להתכתבויות עם חבריו, בין היתר א"פ ו-מ"נ, ולכך שהוא בחר למחוק את ההתכתבויות.
496. זכ"ד מיום 5.1.19, שעה 14:15, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "ראול" (ת/50): בין היתר, נשאל הנאשם האם הוא מעוניין לספר על אודות הרצח בו היה מעורב, כיצד הוא תופס רצח של חפים מפשע, מדוע החליט לרצוח, והאם הוא סבור ששתיקתו יכולה להעלים את הראיות שיש נגדו. נאמר לו שחוקריו מצפים ממנו לומר את האמת על מעורבותו בפיגוע.  הנאשם נשאל מדוע הוא שותק לאורך כל חקירתו.  הנאשם נשאל מה עשה לאחר הפיגוע ומי עוד היה מעורב עמו בפיגוע.
497. חקירה במשטרה - אמרה מיום 5.1.19, שעה 18:39, על ידי החוקר רס"ר שרעבי (ת/60): הנאשם נשאל בין היתר מה יש לו לומר על החשדות נגדו; האם הוא רוצה להוסיף דבר מה על חקירותיו הקודמות; נתבקש לתאר את המסלול שהוא וחבריו עשו בערב שבת 12.10.18 מהישיבה עד לגבעה ממנה נזרקה האבן. החוקר הציג בפני הנאשם תמונות ממכשיר הטלפון הנייד שלו, והתבקשה תגובתו הן לעצם הימצאותן והן לתוכנן (אירועי תג מחיר, כרזות נקמה, כרזות של כהנא, זורקי אבנים).  הנאשם נשאל כיצד הם בחרו את המקום ממנו זרקו אבנים לעבר הרכב הפלסטינאי; מי בחר את המקום ממנו נזרקה האבן; כמה פעמים הם היו במקום ממנו נזרקה האבן.
498. הנאשם בבית המשפט: בחקירה הנ"ל שתק ולא שיתף פעולה כמו בשאר חקירותיו (ח"נ, עמ' 4567-4566).
499. זכ"ד מיום 6.1.19, שעה 07:05, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "אמנון" (ת/51): הנאשם נשאל, בין היתר, האם לאחר שפגש בעורכי דינו היה רוצה למסור גרסה, והאם יש לו הסבר להוכחות שיש לחוקרים שהוא יידה את האבן וגרם למותה של הפלסטינאית. האם יש לו גרסת אליבי ליום הפיגוע, והאם יש לו הסבר להימצאותו בנקודה שממנה בוצע הפיגוע.
500. חקירה במשטרה - אמרה מיום 6.1.19, שעה 9:50, על ידי רפ"ק דא-קוסטה (ת/61): הנאשם נשאל מה יש לו לומר על החשד כנגדו; מדוע הוא ממשיך לשתוק ולעצום את עיניו, על אף שהתייעץ עם עו"ד. הנאשם נשאל בפרוטרוט על אודות מעשיו והתנהלותו ביום האירוע, בעיקרו של דבר חזרה על השאלות שנשאלו בחקירות הקודמות לעיל.  הנאשם נשאל בצורה מפורטת על היציאה מהישיבה במשך השבוע, לרבות לאזור הגבעות הסמוכות לציר 60 בקטע שבין צומת רחלים (הפנייה מציר 60 לרחלים ולאריאל) ובין צומת תפוח (חזרה על השאלות בחקירות הקודמות לעיל).  החוקר הציג לנאשם סרטון (ללא השמע) של מקום האירוע וסביבתו שצולם מכמה כיוונים, הן ביחס לציר 60 והן ביחס ליישוב רחלים והישיבה ברחלים.  החוקר מיקד את תשומת לב הנאשם בגבעה שממנה נזרקה האבן שגרמה למות המנוחה (המבתר).  הנאשם נשאל האם הוא מזהה את המקום; מתי בפעם האחרונה ביקר בגבעה שממנה נזרקה האבן וגרמה למות המנוחה; וכן שאלות על נוכחותו במקום ועל השלכת אבנים על כלי רכב פלסטינאיים בכלל ועל רכב המנוחה בפרט (בעיקרו של דבר חזרה על השאלות שהוצגו לנאשם בחקירות הקודמות).
501. הנאשם בבית המשפט: בחקירה זו נשאל הנאשם פעם נוספת אותן שאלות שנשאלו בחקירה הראשונה וגם הוצג לו סרטון. הוא נשאל מדוע אפוא בחר שלא להשיב לשאלות אלה.  לכך השיב הנאשם שלאחר מספר ימים שהתייחסו אליו באותו האופן, הוא נשאר עדיין באותו המצב עם החלטתו שלא לשתף פעולה עד שיפגוש מישהו שיגיד לו דבר אחר ממה שהוא הכיר, קרי: "שצריך לשתוק ולא לשתף פעולה", וכך עשה (ח"נ, עמ' 4568-4567).
502. הסרטון הוקרן גם בבית המשפט. הנאשם נשאל על כך שהראו לו (בחקירה) את אזור עצי הזית, המבתרים והוואדי.  הנאשם נשאל אם הוא וחבריו נהגו להסתובב באזור, נתבקש לספר על מקרים שיצא מהישיבה והסתובב באזור, האם היה בגבעות המצולמות בסרטון, כמה פעמים ומה הביא אותו לשם, ובתגובה שתק.  הנאשם הופנה לכך שחקירה זו התרחשה לאחר הסרת מניעת המפגש ולאחר שהתייעץ עם עו"ד.  הנאשם השיב שלאחר שנפגש עם עו"ד, הוא יעץ לו להמשיך שלא לשתף פעולה, וכך עשה (ח"נ, עמ' 4569-4568, עמ' 4790 -4791).
503. זכ"ד מיום 6.1.19, שעה 16:00, חקירת הנאשם על ידי חוקר השב"כ "אמנון" (ת/52): הנאשם נשאל מה יש לו לומר לאחר הדיון בהארכת מעצרו; האם לאחר שראה את עוה"ד שלו פעם נוספת, היה רוצה למסור את גרסתו. נאמר לנאשם "שיעבור" לעדות משטרתית נוספת בה יעומת עם הראיות שיש נגדו.

הנאשם בבית המשפט:

504. בהתייחס לכל חקירותיו בשב"כ העיד הנאשם שהוא לא שיתף פעולה. הנאשם הוכנס לתא במתקן השב"כ: ברצפת התא בור (שירותים), בתא מזרן דק, כיור ברזל קטן, אבנים שבולטות מהקיר שמשמשות לכיסא ושולחן והקירות אפורים כהים עם "שפיצים".  בכל יציאה מהתא נאזק הנאשם ועיניו מכוסות (ח"ר, עמ' 4533).
505. כמעט בכל החקירות היה הנאשם אזוק כשידיו מאחורי גבו ולפעמים גם אזיקים ברגליים שנאזקות זו לזו (ח"ר, עמ' 4534-4533).
506. הסברו של הנאשם לאי שיתוף הפעולה שלו בחקירת השב"כ: לפעמים נחקר הנאשם על ידי חוקר אחד ולפעמים על ידי מספר רב של חוקרים שצעקו עליו. הנאשם לא שיתף פעולה ועצם את עיניו, אך שמע קולות רבים שצועקים או לוחשים לו קרוב לאוזן, מקללים, נצמדים עם הגוף, מתיישבים צמוד אליו, נוגעים בו, צוחקים עליו, על גופו, על האמונה, על המשפחה ועל החיים באופן כללי (ח"ר, עמ' 4535-4534).  הנאשם לא עבר עינויים פיסיים, אך הושפל ובוזה על ידי החוקרים, שבין היתר חיללו שבת בנוכחותו והתבטאו נגד אמונתו, ניסו לעשות לו רע, וזה התחבר לסיפורים ששמע קודם לכן (ח"נ, עמ' 4560-4559).  בנוסף, נבע אי שיתוף הפעולה שלו משיח שהיה סביב השב"כ, כפי ששמע ביישוב שלו.  כמו כן, תלמידי הישיבה דיברו הרבה על כך שבחקירות שב"כ אסור לשתף פעולה, לדבר ולתקשר עם החוקרים, והנאשם עשה את מה ששמע שעליו לעשות.  תלמידי הישיבה סיפרו סיפורים, במיוחד לאחר ההתרחשות עם המשטרה בישיבה בתיק הנדון (ח"ר, עמ' 4535, ח"נ, עמ' 4555-4554).
507. הנאשם הופנה לכך שבמקביל לחקירתו במשטרה, הוא נחקר על ידי חוקרי השב"כ 16 פעמים (זכ"דים ת/37-ת/52) בגדרם נשאל האם נהג לטייל בסביבה מחוץ לישיבה ובמבתר ממנו נזרקה האבן, ולא מסר גרסה. הנאשם חזר על גרסתו שלפיה עלבו בו החוקרים והשפילו אותו, ולכן לא שיתף פעולה.  כל היכרותו עם עולם החקירות והמשטרה הוא משיחות עם אנשים שאמרו לו שלא לדבר איתם, "חוכמת ההמונים".  מניסיונו כיום הוא יודע לומר שהגעה לחקר האמת אינה מה שמעניינת את החוקרים וכל מה שהם רוצים זה לפגוע, עובדה היא שהם יכולים לשקר, כפי שעשו כאן (ח"נ, עמ' 4579-4575).
508. הנאשם הופנה לכך שבכל החקירות הוא לא הכחיש את המעשה. הנאשם השיב שלא אמר אף מילה ולא שיתף פעולה כלל.  הוא רצה לצעוק לעולם את חפותו.  כל מה שידע לגבי חקירות השב"כ זה שמותר לחוקרים לשקר והם לא צריכים לתעד את הדברים, לא מצלמים חקירות, ולכן הנאשם לא שיתף פעולה (ח"נ, עמ' 4580-4579).
509. בחקירות בשב"כ (ת/37 - ת/52) לא השיב הנאשם לשאלות ולא טען טענת אליבי: הנאשם חזר על כך שבחקירות בשב"כ לא השיב לשאלות באופן גורף. הוא ידע שכך הוא אמור לנהוג, זה מה שהכיר.  הנאשם שמע סיפורי זוועות והפחדות על עינויים.  נאמר לו שאם ידבר זה יעשה לו רע, ושאסור לדבר עם חוקרי השב"כ שפוגעים ומשקרים (ח"נ, עמ' 4793-4791).
510. חקירה המשטרה - אמרה מיום 6.1.19, שעה 16:11, על ידי רפ"ק דא-קוסטה (ת/62): הנאשם נשאל בין היתר אם יש משהו שהוא רוצה להגיד, נשאל על החשד כנגדו, והוסבר לו שניתנת לו האפשרות להגיב להאשמות כלפיו, וזו והאפשרות שלו להגן על עצמו. הנאשם נשאל את אותן שאלות שנשאל בחקירה הקודמת, לרבות הצגת הסרטון.  הוא נשאל האם הוא מסכים להשתתף בעימות עם בעלה של הנרצחת, וכן בעימות עם חשודים אחרים.  נאמר לנאשם כי מאותו היום ועד לסיום מעצרו יפרטו החוקרים בפניו את כל הראיות שנאספו נגדו שקושרות אותו לרצח, והוא מוזמן להגיב על החומרים הללו.  נאמר לו שיוצגו לפניו ממצאי דנ"א.  החוקר הציג לנאשם מסמך שכותרתו "חוות דעת של מומחה" (מז"פ) מיום 2.1.19 (רפ"ק לב ווסקובויניק), וכן מסמך "מזכר" מתאריך 1.1.19 (ד"ר שפיצר).  החוקר הקריא לנאשם את תוכן המסמכים והסביר לו את משמעותו של פרופיל דנ"א, הייחודיות של כל אדם ומשמעות התוצאה הסטטיסטית שהוצגה על ידי ד"ר ווסקובויניק.  הנאשם נשאל מה יש לו לומר על מה שהציגו לו; האם הוא מבין את משמעות הדברים ועד כמה הם מסבכים אותו, וכי המשך השתיקה לא מסייע לו.  החוקר הניח בפני הנאשם את שני המסמכים והסביר לו שהוא רשאי להחזיק בהם ולעיין כדי להתרשם מתוכנם, גם אם מתכוון להמשיך לשתוק.
511. הנאשם בבית המשפט: הנאשם הופנה לכך שבחקירה נשאל פעם נוספת את השאלות מושא החקירה הראשונה והוצג לו פעם נוספת הסרטון, וכן שנתבקש להשתתף במסדר זיהוי חי עם בעלה של המנוחה ובעימות איתו. הנאשם השיב שגם בחקירה זו לא שיתף פעולה ולא ענה.  הוא חזר על תשובתו שלפני שפגש עו"ד לא שיתף פעולה, וגם לאחר שפגש עו"ד הוא יעץ לו שלא לשתף פעולה (ח"נ, עמ' 4570-4569).  בחקירה הוצגה לנאשם חוות דעת של המעבדה הביולוגית שלפיה שהדנ"א שלו נמצא על כלי הנשק שהרג את המנוחה.  בבית המשפט הגיב על כך הנאשם שבחקירה לא פתח את עיניו ולא הסתכל על המסמכים כעשר דקות.  הנאשם חשב שמדובר בשקר של החוקר, כפי ששיקרו לו החוקרים לפני כן בחקירה (ח"נ, עמ' 4571 -4573, 4731-4730).
512. חקירה במשטרה - אמרה מיום 6.1.19, שעה 17:55, על ידי רפ"ק דא-קוסטה (ת/63): בהמשך למה שנאמר לנאשם על השיחה עם מ"נ, מציין החוקר שאותה שיחה נמחקה מהטלפון של מ"נ, וזאת כדי להסתיר את הקשר ביניהם ואת העובדה ש-מ"נ התקשר דווקא לנאשם כשנודע לו על המעצרים בישיבה. הנאשם נשאל אם יש לו הסבר לפעולה המפלילה של מ"נ.  בנוסף, התבקש הנאשם להתייחס לכך שבפרק הזמן שבין היוודע ל-מ"נ על המעצר בישיבה ועד שנעצר, התקשר מ"נ לעוד אנשים, ואת השיחות עימם לא מחק.  האם יש לנאשם הסבר לכך שעל האבן שנזרקה לתוך הרכב וגרמה למותה של המנוחה נמצאו פרופיל הדנ"א של הנאשם ושל הנרצחת, ולא של אף אחד אחר.  החוקר הציג לנאשם תמונות של האבן עם כתם דם של הנרצחת מצולמת בתוך הרכב זמן קצר לאחר הרצח.  הנאשם נשאל מה יש לו לומר על התמונות, והאם הוא מזהה את האבן.
513. הנאשם בבית המשפט: הנאשם הופנה לחקירה ת/63 (6.1.19) שם אפשרו לו פעם נוספת להתייחס לממצאי הדנ"א על האבן. הנאשם נשאל האם יש לו הסבר מדוע על האבן נמצא הדנ"א שלו ושל המנוחה, ולא דנ"א של אדם אחר.  הנאשם השיב שלא ייחס לדברים אליהם הופנה בחקירתו חשיבות מיוחדת, בעיניו זה לא היה חריג ביחס לדברים האחרים שאמרו לו בחקירתו הוא לא שיתף פעולה (ח"נ עמ' 4573).

אמרת הנאשם מיום 18.1.19, שעה 11:00 שנגבתה ביוזמת הנאשם ולבקשתו בשלב שלאחר הגשת הצהרת תובע על ידי רפ"ק דא-קוסטה (ת/64):

514. בשלב שבו הוגשה הצהרת תובע, ביקש הנאשם מיוזמתו להיחקר פעם נוספת במשטרה, וכך נעשה: נגבתה מהנאשם האמרה ת/64.
515. רפ"ק דא-קוסטה הזהיר את הנאשם שאישר שהבין את החשד כנגדו ואת זכויותיו. התאפשרה לנאשם היוועצות טלפונית ביחידות עם עורך דינו.  נאמר לנאשם שלהבנתו החוקר הנשם ביקש להיחקר שוב, ולכן מבוצעת החקירה הנוספת (עמ' 2-1).
516. בפתח האמרה מסר הנאשם (בתמצית) פרטים אישיים על אודות משפחתו, מקום מגוריו ולימודיו בישיבה. על לימודיו בישיבה סיפר בין היתר שאין לו לוח זמנים קבוע, אך בדרך כלל הוא לומד כל היום.  מעבר לכך, לאחר סיום הלימודים יש גם פעילויות של הישיבה וגם זמן פנוי.  בדרך כלל בזמן הפנוי הנאשם לומד ומתבודד.  לעיתים עושה מדורות ונמצא עם חברים (עמ' 2).  הנאשם לומד בישיבה שישה ימים בשבוע, ופעם בשלושה שבועות נשאר בשבת בישיבה.  לנאשם לא היה חדר קבוע בישיבה.  לאחרונה היה בחדר עם חברו הטוב י"ב(1).  לנאשם יש חברים מכל הכיתות, גם משכבות מעליו ומתחתיו (עמ' 3).  לגבי העצורים בפרשה: מ"נ היה עם הנאשם בכיתה, הם לא חברים צמודים, הוא חבר כמו כולם.  א"פ לומד בשכבה מתחת לזו של הנאשם, ואין לנאשם קשר מיוחד איתו (עמ' 3).
517. הנאשם נשאל על אודות קשריו החברתיים. ואולם, הוא סירב לשתף פעולה והגיב בהתרסה ובצורה בלתי מכבדת (בלשון המעטה).  בין היתר אמר שאם החוקר רוצה לדבר על כל דבר אחר או על מצב החסה בשטחים, הוא יכול לבוא אל הנאשם הביתה, והוא יכין לחוקר קפה.  לא למטרה זו ביקש הנאשם להיחקר.  עוד אמר שלא הגיע לדבר על החיים הפרטיים שלו ואינו מתכוון לענות על שאלות כלליות (עמ' 3-2).
518. בהקשר זה יצוין שרפ"ק דא-קוסטה העיד שדפוס ההתנהלות של הנחקרים (בחקירות אלה - ל.ב.) הוא בעיקר שהם בזים לחוקרים, מזלזלים ומתעלמים מהנחיות השוטרים עד שיש צורך לכפות עליהם דרישות. רוב הנחקרים שותקים בחקירות, אך לא כולם (ח"נ, עמ' 1437 -1438).  ר' גם עדות יהושוע מלול, חוקר נוער, שאישר שקטינים וצעירים מאזור השומרון לרוב שותקים בחקירותיהם (ח"נ, עמ' 4292-4291).
519. הנאשם נשאל על אודות האירוע האלים שהתרחש ביום 11.10.18 שבמהלכו נעצר, וכן על אודות אוסף תמונות של תג מחיר - פגיעה בערבים וסיסמאות שנאה שנמצאו במכשיר הטלפון שלו. הנאשם השיב שהגיע לדבר על האירוע בשבת ולא על מה שהיה לפני או אחרי.  הוא אינו מעוניין לדבר על התמונות בטלפון, והוסיף שהחוקר מוזמן לבוא אליו לביתו לשיחה על כוס קפה ואז ידבר עם החוקר על כך (עמ' 4-3).
520. על אודות כבישת הגרסה: בדיון בבית המשפט שבו הוגשה הצהרת התובע, שמע הנאשם את השופט מדבר עם עורך הדין שלו על כך שהראיה המרכזית היא "ראיה פורנזית". מעבר לכך לא התייחס הנאשם לפרטים נוספים שעלו בדיון, אך לא היה לגמרי מנותק (כלשונו).  למוחרת נפגש הנאשם עם עורך דינו ושאל אותו מהי "ראיה פורנזית", ועוה"ד הסביר לו.  הנאשם אמר לעוה"ד שזה "מאוד הגיוני" ומסר את הסברו.  עוה"ד אמר שכדאי לפנות למשטרה.  הנאשם גם הציג לעורך דינו שאלות לגבי התהליכים בבית המשפט, מהי הצהרת תובע ומה זה כתב אישום (עמ' 4).
521. הנאשם מסר שבמהלך תקופת מעצרו דיבר בטלפון אך ורק עם הוריו ועם הרב, אך לא על אודות החקירה. הנאשם שלל את האפשרות שבמהלך חקירתו קיבל מסרים ממי שהיה עצור בפרשיה.  אשר לאפשרות שהעלה החוקר שלפיה החליט הנאשם למסור גרסה בשלב המדובר בשל כך שהמתין לקבל מסרים מבחוץ בעניינים שונים כדי לסייע לו לבנות גרסה: הנאשם שלל זאת מכל וכל (עמ' 5-4).
522. הנאשם הסביר שהחליט למסור גרסה כעת (במועד מסירת האמרה - ל.ב) מהסיבה, כדלקמן: כאשר נעצר הנאשם הוא ידע שהוא חף מפשע. ידוע לו שלשב"כ אין בעיה להמציא ממצאים, לשקר ולגרום לאדם להודות בדברים שלא עשה.  לכן ידע - כך לדבריו - שמה שנאמר לו על ידי חוקריו הוא שקר.  מהרגע שהגיע לחקירה הוא קיבל יחס משפיל.  כל היום היה קשור לכיסא עם הידיים מאחורי הגב, לא יכול היה להירדם כי כאבו לו האוזניים מצעקותיהם של החוקרים שמבזים אותו ומקללים אותו, ובכוונה והשמיעו לו מוזיקה בשבת.  משקיבל יחס כזה, החליט שאינו משתף פעולה ולא יוצר קשר עם החוקרים.  כאשר דיבר עם עוה"ד שלו לאחר הדיון האחרון והבין על "הראיה הפורנזית המעפנה הזאת" החליט לפנות ולהסביר אותה בצורה מדויקת (עמ' 5-4).
523. נאמר לנאשם שבמהלך חקירותיו, לאחר שהוסרה מניעת המפגש, שהיו לו הזדמנויות רבות למסור גרסה לרבות לגבי הראיה הפורנזית שעליה נשאל, והוא נתבקש להשיב מדוע לא עשה כן. הנאשם השיב שהיה עצור ב"ידיים של שב"כ", כך שמבחינתו גם החוקר שיקר.  יוזכר כי ביום 6.1.19 נחקר הנאשם בין היתר על אודות הראיה הפורנזית: מציאת דנ"א שלו על גבי האבן, וזאת במשטרה ולא בשב"כ.  לטענת הנאשם, כשהשופט אמר שזו ראיה יחידה, החליט הנאשם לדבר ולהסביר זאת במשטרה.  הנאשם הוסיף כי זו פעם ראשונה שהוא במעצר כה משמעותי, והוא לא ידע שהוא יכול לפנות לשופט ולומר את הדברים.  הואיל והנאשם חף מפשע, הוא היה בטוח שבחקירות הכול שקר.  בדיון הוא הבין מה באמת יש למשטרה "אמיתי" והחליט להסביר זאת.  יום למוחרת נפגש הנאשם עם עורך דינו שהסביר לו (את מהות הראיה) והנאשם אמר שיש לו הסבר לכך ושאל אם הוא יכול להסביר זאת.  לדברי הנאשם הוא זה שהעלה את הרעיון לבקש חקירה נוספת במשטרה (בניגוד לגרסתו שהובאה לעיל שעוה"ד שלו אמר לו שכדאי לפנות למשטרה).  עוה"ד השיב לנאשם שאם כך, הוא יכתוב מכתב למשטרה ויבקש חקירה נוספת (עמ' 5).

גרסת הנאשם לגבי האירוע (המשך ת/64):

524. הנאשם נשאל מה הוא רצה לבוא ולספר (עמ' 6).
525. להלן האפשרויות שהעלה הנאשם להימצאות הממצא הפורנזי - הדנ"א שלו - על גבי האבן (עמ' 6):

א.  מזה כשנה וחצי לומד הנאשם ברחלים.  לדבריו, הוא פועל לפי עצת רבי נחמן מברסלב: בכל יום ללכת בשדות, להתבודד ולדבר עם השם.  הנאשם הוסיף כי הוא מעשן ויורק הרבה, ויכול להיות שהוא ירק ופגע פעם אחת באבן.