תגובת הנאשם לשיחה: תגובתו של מ"נ נשמעת סבירה שכן מישהו נעצר לחקירות שב"כ של המחלקה היהודית, לעיני התלמידים, לאחר חודשיים וחצי שהתלמידים פוגשים שוטרים בלילה בישיבה וכל היום שומעים סיורים. ברור שכאשר אחד מהישיבה נעצר והוא מכר שלך ונמצא בחזקת השב"כ שמאיים ועושה עינויים (כלשונו), גם הנאשם היה מגיב כך בלחץ וחרדה. יש לשאול את מ"נ לגבי תגובותיו. הנאשם אינו יכול להשיב בשמו לגבי התגובות של מ"נ (האם הגיב בהפתעה) (ח"נ, עמ' 4970-4967).
- ת/240(4): מספר האזנת סתר 2018-265578 מספר שיחה 819. מספר טלפון XXX. תחילת שיחה 30.12.18 14:15:42 ותום שיחה 30.12.18 14:16:39. שיחה בין מ"נ לגבר.
מ"נ מתקשר לגבר שאומר לו שהתקשר לראות ש- מ"נ לא נחטף על ידי השב"כ. מ"נ עונה שלא נמצא בישיבה אבל הבין שעצרו שני חברים שלו, יש "צו איסור עו"ד". הם בני 15 ו-16. הגבר אומר שזה הזוי. מ"נ השיב שצריך להתפלל עכשיו חזק בעזרת השם יצליחו לשתוק ויעברו את זה בשלום. הגבר מבקש את שמות העצורים ואת שמן של האימהות שלהם. מ"נ אמר שישלח את ההודעה ונענה בחיוב.
- ביום מעצרו של הנאשם ניסה מ"נ להתקשר לטלפון של הנאשם. ואולם הטלפון כבר נלקח מהנאשם והיה שמור בכיסו של רס"מ טמנה אלסה אשר זיהה את מקור השיחה - מ"נ, ולא השיב לה (דו"ח פעולה ת/144); ת/113 דו"ח צפייה שערך רס"מ טובי לטלפון: עוד קודם לכן היו שלוש שיחות יוצאות מהנאשם ל-מ"נ בתאריך 28.12.18 ושיחה נכנסה מ-מ"נ לנאשם באותו היום. צוין ש-מ"נ שמור בזיכרון הפלאפון של הנאשם בשמו המלא תחת מספר XXX. כן היו 7 תכתובות בין השניים מתאריכים 28.11.18 ו-29.11.18 (ר' את השיחה שהתקיימה בין השניים בתכוף לאחר האירוע, שאז יש אינדיקציה לכך שמספר הטלפון של מ"נ עדיין לא היה שמור בטלפון של הנאשם.
אמרת הנאשם במשטרה ("פתוחה" - ללא אזהרה) מיום 15.10.18 (ת/82) (נגבתה סמוך לאירוע מושא כתב האישום ובטרם נחשד מאן דהוא בפרשה)
הנאשם נמנה עם נחקרים שמסרו "אמרה פתוחה", ולהלן פירוט דבריו:
- הנאשם מסר שהוא שוהה במעצר בית בישוב רחלים עד לאותו היום (15.10.18) בחצות. בשבועיים האחרונים לן בישיבה.
- כשנשאל הנאשם היכן היה במהלך השבת האחרונה: מיום שישי 12.10.18 ועד מוצאי שבת 13.10.18, השיב שהיה בישיבה אליה הגיע בתחילת השבוע שעבר.
- הנאשם נתבקש לתאר את השבת האחרונה בישיבה, ובאופן מדויק את מעשיו באותו היום. הנאשם השיב שבכניסת השבת הוא התפלל, לאחר מכן אכל יחד עם כל (תלמידי) הישיבה. לאחר הסעודה, בשעה 23:00 או 24:00 לערך, הלך לישון. ביום שלמוחרת (שבת) קם להתפלל תפילת שחרית של השבת עם הנץ. לאחר מכן השתתף בסעודה, למד, ובסביבות השעה 13:00 או 14:00 הלך לישון. לאחר מכן קם לתפילת מנחה וסעודה שלישית. הנאשם אינו יכול לומר שעות וגם אין לו שעון. כשיצאה שבת, התקיים מלווה מלכה. החדר שבו ישן הנאשם אינו קבוע, והוא אינו זוכר היכן ישן בשבת האחרונה, עם מי ישן ועם מי היה באותה השבת.
- הנאשם אינו זוכר ואינו יודע מי החברים הקרובים שלו בישיבה. החוקר אומר שהוא מבין מדברי הנאשם שאינו רוצה לשתף פעולה ושואל האם הוא צודק. הנאשם השיב שהוא הגיע לשם לתת עדות "סתם", ביקש שיעזבו אותו, הוא רוצה ללמוד תורה, בגרויות, והתבטא בהתרסה שהוא "לא עובד אצלם ולא כלום".
- הנאשם עצם את עיניו ולא השיב לשאלות הבאות: האם בשבת האחרונה הוא הבחין באנשים או בנערים שאינו מכיר; האם ידוע לו על נערים או אנשים שהגיעו לישיבה במהלך השבת; מה ידוע לו על אירוע של זריקת אבנים במהלך השבת האחרונה; האם הוא מבין שמדובר ברצח בכוונה תחילה (בשעתו נחשד הנאשם בעבירת רצח, אך בכתב האישום מיוחסת לו עבירת הריגה- ל.ב) וכל מי שהיה מעורב פיזית או ידע או שמע על כך ולא דיווח נושא באחריות; האם היה מעורב או שמע על המקרה, אם היה מספר על כך.
הנאשם סירב לחתום על האמרה.