בסרטון 14.19.17 at 2018-10-15: המתיישבים עומדים על הכביש. השוטרים מזיזים אותם ואומרים להם ללכת לאחור. המתיישבים רצים קדימה ואחריהם השוטרים, ולאחר מכן יושבים על הכביש בשורה. סנ"צ טאפש נראה אוחז בנאשם ומושך אותו מאמצע הכביש לצד הכביש ומתיישבים רבים רצים לכיוון סנ"צ טאפש והנאשם. סנ"צ טאפש אוחז בנאשם ומפיל אותו ארצה. השניים נשארים על הרצפה. המתיישבים מנסים למשוך את הנאשם וגוררים אותו על הכביש לאמצע הכביש כשהוא שכוב על הרצפה וסנ"צ טאפש עדיין אוחז בו ומנסה למנוע מהם לנתק אותו ממנו. סנ"צ טאפש נמצא גם הוא על הרצפה ולופת את הנאשם סביב הצוואר גם כשהנאשם מתיישב.
- התרשמות בית המשפט מהצפייה בסרטונים: הנאשם היה דמות דומיננטית, מרכזית ומסיתה באירוע שבו חבורת צעירים חסמה ציר תנועה וגרמה לסיכון אפשרי לעוברי הדרך. הנאשם הסית את הנערים להמשיך במעשיהם: "בואו לפה עוד שלוש" - מזמין שלושה נערים, תוך שמסמן להם בתנועות ידיים להגיע ללב הכביש, ולמעשה להמשיך בהפרעה לתנועה, תוך זלזול בהוראות כוחות הביטחון. לא ניתן לראות בסרטון את כל פרטי ההתרחשות סמוך להעלאת הנאשם לניידת, אך כללית ניתן להתרשם כי הנאשם החציף פנים מול אנשי החוק וכן נהג באלימות כלפי סנ"צ טאפש ולא היה מנוס ממעצרו. התיק עצמו נסגר, ואין אנו נדרשים לקבוע ממצאים במסגרת זו לגבי השימוש בכוח על ידי כוחות הביטחון, אם כי עושה רושם שכוחות הביטחון לא עברו את גבול הסביר בהתמודדות הלא פשוטה שהייתה להם עם חבורת הנערים המתפרעים, כשעל כתפיהם מוטלת האחריות לדאוג לבטיחות עוברי הדרך.
- תגובת הנאשם להיותו דומיננטי באירוע (עדות בבית המשפט): הנאשם אינו סבור שהיה דומיננטי באירוע ואינו מבין מדוע זו מסקנת השוטרים. הנאשם לא אירגן את ההפגנה, ולא ניהל אותה. גם לאחר מעצרו נמשכה ההפגנה (ח"נ, עמ' 4998-4997).
הנאשם אינו מנהיג או אדם המקובל בחברה בצורה קיצונית. הוא לא נתן הוראות, ולא פיקד על האירוע. הנאשם עצמו לא ישב על הכביש. אחרים ישבו. לא זכור לנאשם שהוא אמר לאנשים לא לקום ולהישאר על הרצפה. היה במקום "הרבה בלגן" ועוד אנשים עמדו. כשנאשם נעצר, הוא עמד בצד (לא על הכביש). בזמן ההליכה, נאבק הנאשם מעט בשוטר, אך לבסוף הלך איתו (ח"נ, עמ' 5005-4997).
- על מחאה בלתי חוקית אך לגיטימית: לדברי הנאשם כאשר לציבור מסוים במדינה מציק דבר מה, הוא מוחה עליו. במקביל, היו מחאות רבות במספר צמתים לאחר פיגוע שתוצאתו מספר נרצחים, והיו קריאות של יישובים רבים לצאת ולהפגין. אכן יצאו מספר תלמידי ישיבה ובשלב מסוים גם הנאשם ירד מהישיבה לצומת. הנאשם אישר שבאותה תקופה של ה- 10.11.18 היו מספר פיגועים. הייתה תקופה של מספר חודשים ברצף שאנשים נרצחו. כך למשל הפיגוע בצומת גבעת אסף, בעקבותיו הייתה קריאה לצאת לצמתים לאורך כביש 60 ולהפגין. בישיבה לא היה הנאשם מחובר כל היום לרשתות חברתיות אבל כן הרגיש את התחושה שהייתה תקופה מדאיגה כי נסע בטרמפים בסופי השבוע (ח"נ, עמ' 5006-5002, 5029).
לא היו במקום אלימות ותקיפות של עוברי אורח, והנאשם נעצר. הנאשם אינו מסכים שמדובר בכעס וזעם של המתיישבים אלא בדרישה לגיטימית לתקן את המצב ולהגביר את הביטחון בשל ריבוי הפיגועים. יש תחושה של כאב אך לא זעם שזו מילה קיצונית (ח"נ, עמ' 5000, 5006).
- הנאשם מניח שכאשר יוצאים לחסום צירים ותנועת כלי רכב זה אומר שמשהו בוער וחשוב לאדם. בוחרים שלא רק לעמוד בצד ולהניף שלט אלא לנקוט פעולה אקטיבית כדי להעביר נקודה חשובה. לפעמים לאדם חשוב משהו והוא יודע שאם יעמוד בצד זה לא ישמע. הוא מסכים שחסימת צירים נותנת ביטוי לתחושות קשות שיש על לבו של אדם שחוסם את הציר. ביהודה ושומרון ההפגנות הן חסימת הצירים ולא עמידה בצד והנפת דגל. הנאשם פעל כפי שאחרים פעלו והיה חלק מזה ולא בחר לעמוד בצד. אלה ההפגנות באזור, ואין אפשרות להפגין באופן מתון יותר. מעבר לחסימת הצירים וסירוב להתפנות, לא עשה הנאשם דבר ולא פעל באלימות כנגד פלסטינאים. אין בהפגנות מגע עם פלסטינאים או יידוי אבנים. בהפגנה בצומת רחלים הייתה קבוצה גדולה מהישיבה והנאשם הצטרף אליה (ח"נ, עמ' 5030 -5031).
אירוע מיום 13.12.18 - השתתפות הנאשם באירוע אלים של חסימת כבישים
- ע"ת מתן-יה למפרט היה במועד הרלוונטי משגר במוקד 100 של מחוז ש"י. בתאריך 13.12.18, בשעת צוהריים, בעמדת השיגור, קיבל דיווח מהזירה הצבאית על אודות אירוע בצומת שילה חטמ"ר בנימין שעניינו חסימת ציר במקום על ידי מתיישבים. מתן-יה העביר דיווח לשוטר קהילתי שיצא למקום. במקביל הועבר האירוע לטיפול המרד"ם (מרכז דיווח מבצעי) ולהמשך טיפול חקירות תחנת בנימין (ת/202, ח"ר, עמ' 2678-2674, ח"נ, עמ' 2679 -2681).
- ברקע לאירוע פיגוע שהתרחש באזור גבעת אסף כביש 60 שבו נרצחו מספר חיילים. רס"מ לויאן, שהיה היה קצין ביחידת סיור בנימין, תיאר אווירת כאוס וציין כי בעקבות האירוע יצאו המתיישבים להפגין. במקום נכחו בין 30 ל-40 נערים. הוכרזה התקהלות בלתי חוקית על ידי בנימין 4-רפאל ג'אן, ולמקום הוזעק גם כוח מג"ב. בוצעו מעצרים שלוו בהתנגדות ודחיפת שוטרים, ונעשה שימוש בכוח סביר. מתוארת התנהגות של חלק מהעצורים: עצור קטין התנגד וקילל את רס"מ לויאן מספר פעמים "נאצי", "שאלוהים ייקח את כל השוטרים". לויאן תפס את הקטין בחולצה ויחד עם אחר אזק את הקטין והכניסו בכוח לניידת. העצור הבגיר שלמה אליהו התפרע ודחף שוטרי מג"ב שביצעו מעצרים, ולויאן סייע במעצרו. הוא הודיע לחשודים שהם עצורים בגין הפרת סדר (ת/196).
- ירין שלמה ואורין מנוס מכוח מג"ב היו חלק מהצוות המתגבר שנשלח לטפל באירוע. בוצעה חסימת הכביש כדי למנוע מעבר של המתיישבים שהלכו על הכביש, ואף עקפו את החסימה. שתי השוטרות טיפלו בעיכובו של מאיר בן זכריה, אשר התנגד, בעט בה וניסה לברוח, ולבסוף נעצר. כן עוכב אדם בשם י"א(1) (ירין שלמה, ת/218, ח"ר, עמ' 2810-2809, אורין מנוס, ת/219, ח"ר, עמ' 2815-2812).
- רס"ר אורן כהן היה בלש בתחנת בנימין. בהמשך להתקהלות בלתי חוקית בצומת שילה- ציר 60, בוצעו מעצרים קרוב לצומת המשטרה הבריטית. פרטי ארבעת העצורים בגין התקהלות בלתי חוקית, הפרת סדר ציבורי: נ"צ, י"ש, א"ב וא"ש(1). הארבעה הועברו להמשך טיפול חקירות בנימין (ת/216).
- חן דהן קצין משטרה ביחידת שטח (המטפלת בין היתר בסדר ציבורי) תיאר כמות גדולה של מתיישבים צועדים דרומה לכיוון עופרה. ניתנה הוראה לחסום להם את הציר ולמנוע את המשך הצעידה, אך הצועדים לא נשמעו להוראות והמשיכו לצעוד. חן דהן ניסה לחסום מספר אנשים והדף אותם בכוח לאחור, אך הם ניסו להתחמק ממנו והמשיכו בהליכה תוך שדהן זיהה שחלק כבר נתפסו על ידי כוחות משטרה ונעצרו. חן דהן עיכב לחקירה שני קטינים: י"י ו-נ"ק (ת/217).
- ירדן בסה עיכב אדם בשם מאיר חיים. לא בוצע כל שימוש בכוח ולא נגרם נזק לאדם או לרכוש (ת/199). רס"מ מרק צ'רנו קיבל את החשוד משוטר מג"ב ירדן בסה והוביל את העצור בניידת לשער בנימין להמשך טיפול חקירות (ת/221).
- רס"מ מאיר כץ היה ראש משמרת סיור בבנימין. מתאר את התנהגותם של מפרי הסדר: כעשרים מפרי סדר חסמו את כביש 60 באופן מלא, לא התפנו, ואף חבטו בידיהם על רכבים פלסטינאים שהצליחו לעבור במקום, תוך קריאות איום ברצח כלפי הנהגים. רס"מ מאיר כץ הדף את מפרי הסדר יחד עם הבלשים לשול הכביש, ואולם הם המשיכו לחזור פעם אחר פעם. הואיל ופינוי הציר לא צלח, בוצעה הקפאת מצב עד הגעת כוח התגבור של שח"ר 101 למקום. רס"מ מאיר כץ עצר אדם בשם ש"א (ת/197).
עדות הנאשם בבית המשפט:
- הנאשם מאשר את נוכחותו במקום. לגבי חסימת הציר בצומת שילה העיד הנאשם שלא היה מדובר "בדיוק בחסימה של הכביש". הנאשם ואחרים צעדו מצומת שילה לכיוון צומת גבעת אסף, אך לבסוף לא הגיעו לצומת (ח"נ, עמ' 5032). ההפגנה נמשכה מספר שעות. מעט אחרי שהנאשם הגיע החלה הצעדה שרוב משתתפיה היו תלמידי הישיבה. קבוצה של כ-40-30 אנשים הלכו מצומת שילה לכיוון צומת גבעת אסף המצוי במרחק של כ-10 ק"מ. הנאשם והאחרים הלכו כ-2 ק"מ, מלווים בכוחות המשטרה שהרחיקו רכבים מהמפגינים. הנאשם אינו זוכר שחבטו ברכבים פלסטינאים. לסוף נלקחו לתחנת המשטרה ושם שוחררו (ח"נ, עמ' 5037-5032).
- לגבי ההתנהגות האלימה של משתתפי ההפגנה (כפי שתוארה בדו"חות לעיל) מסר הנאשם שהיו אנשים שלא היו מוכנים להתפנות, וראה שנעצרו אנשים. הנאשם לא שמע מישהו מקלל. הוא לא הקשיב לשיח בין האנשים שהיה במקום. נעצרו כ-20 משתתפים, למעלה ממחציתם תלמידי הישיבה (ח"נ, עמ' 5039-5037).
- הנאשם הכחיש את האפשרות שהוא נתפס בעיני מישהו מתלמידי הישיבה כמפר הסדר המרכזי והדומיננטי ביום 13.12.18. הנאשם אינו מנהיג ומעולם לא ארגן הפגנה (ח"נ, עמ' 5040-5039).
האזנות הסתר:
- לבית המשפט הוגשו האזנות סתר של שיחות מיום 13.12.19, שבהם הנאשם אינו הדובר, וכן בח"נ הופנה הנאשם לשיחה אחת שבה היה הדובר (שלא הוגשה לבית המשפט). האזנות הסתר שבהן הנאשם אינו הדובר לא הוגשו לאמיתות התוכן אלא אך ורק לעצם אמירת הדברים, וזאת לצורך הצגת הדברים שנאמרו לנאשם וקבלת תגובתו.
- הנאשם הופנה בין היתר, לשיחה 1234 בין א"פ לניסן ת/240(16): לגבי ה- 13.12.18 א"פ שאל את ניסן מי אלה כל העצורים האלה. א"פ משיב שהרבה ושאין לו כוח להגיד עכשיו. ניסן שואל האם גם XXX (הנאשם) נעצר. א"פ משיב שברור, קודם כל XXX.
הנאשם נשאל מדוע כולם מתעניינים אם הוא נעצר, והוא השיב שהוא מאוד חברותי ויש לו הרבה חברים. ייתכן שהנאשם הוא האדם היחיד שניסן הכיר מהישיבה. א"פ אמר בשיחה שקודם כל הנאשם נעצר, כנראה בגלל שרק הנאשם נעצר חודשיים לפני, אך צריך לשאול אותו (ח"נ, עמ' 5045-5043).
- שיחה 1105 (בין א"פ לא') ת/240(9) לגבי ה-13.12.18, שכוללת התבטאויות אלימות וקיצוניות: א' מבקש מ-א"פ שיגיע לצומת שילה דחוף כי הערבים החלו לעבור. ברקע אומר לאחר "תביא עליו אבן".
הנאשם העיד שהוא לא בהלם ממה שנאמר כי בישיבה יש גם תלמידים קיצוניים. א"פ למשל היה מקבוצת האנשים של כהנא ושל להב"ה. לגבי דבריו של הנאשם קודם לכן שבהפגנה לא היו אירועים אלימים, השיב שכוונתו הייתה בזמן שהוא עצמו היה בהפגנה. ייתכן שהייתה אלימות לפני שהגיעו השוטרים ואותם חבר'ה קיצוניים ביהודה ושומרון בכלל (לאו דווקא בישיבה) זרקו אבנים. הוא לא ראה חבטות עם הידיים על כלי רכב פלסטינאים. כשהנאשם הגיע כבר היו שוטרים במקום. הוא לא ראה מגע בין המפגינים לרכבים הפלסטינאים והישראלים (ח"נ, עמ' 5047-5045).
- שיחה 1169 בין א"פ ובין "גבר" ת/240(12) על אודות חסימת הציר. הגבר אומר שייקחו את האבנים, שיעמדו ויחסמו את הכביש.
הנאשם השיב שאינו יודע על אלו אבנים מדובר ואינו יודע אם זה מישהו מהישיבה. אולי האבנים נועדו לחסום את הכביש (אומר שראה סרטון שמתעד חסימה בירושלים) (ח"נ, עמ' 5048-5047).
- שיחה 1201 בין א"פ לי' (לאחר ביצוע המעצרים): הנאשם הופנה לשיחה הנ"ל בין א"פ לי' בשעה 19:20. א"פ אמר שיכול להיות שיגיע לשער בנימין. כל הישיבה שלו שם עצורים.
הנאשם השיב (בעדותו) שאפשר לבדוק את השמות ולראות שזה לא כל הישיבה. הוא חושב שהיו כ- 10 תלמידים עצורים, אולי יותר. בישיבה יש 60 תלמידים. נלקחו לתחנת המשטרה כ- 20 אנשים, בערך חצי היו תלמידי ישיבה. אולי יותר, אולי פחות. הוא אינו יודע לגבי מעצרים. אלה נלקחו לתחנה (ח"נ, עמ' 5051-4049).
- שיחה 1207 בין א"פ וי': י' שואל אם יש עדיין ערבים בגבעת אסף ו-א"פ משיב שפה ושם השתלשל איזה ערבי. בעיקרון אין ערבים. י' שואל האם כשהוא הגיע היו ערבים ו-א"פ משיב שהיה ערבי שקיבל אבנים.
הנאשם העיד שלא היה בגבעת אסף. בישיבה יש תלמידים קיצוניים. הנאשם היה בהפגנה בצומת שילה עם חלק גדול מתלמידי הישיבה, וזו לא ההפגנה בגבעת אסף. אולי א"פ היה גם, היו הפגנות לאורך כל ציר 60. גבעת אסף אינה קשורה לישיבה, היא נמצאת במרחק של כ- 40-30 דקות נסיעה. הנאשם אינו יודע מי האנשים האלה, ייתכן שאינם קשורים לישיבה. הוא לא מכיר את החברים של א"פ שאולי הם קיצוניים כמוהו שקשורים לרב כהנא וללהב"ה. בהפגנות של תלמידי הישיבה, לא נתקל הנאשם בדברים כאלה (ח"נ, עמ' 5054-5052).
- שיחה 1234 בין א"פ וניסן (ת/240(16): א"פ מספר לניסן על אירועי היום ואומר שהיו הפגנות בכל הארץ, ובכל כביש 60, והיו אבנים, זכוכיות ושמשות.
הנאשם העיד שאינו יודע למה התכוון א"פ ובאיזו הפגנות הם היו. גם מהשיחה הקודמת ניתן ללמוד ש-א"פ לא היה באותה הפגנה שבה היה הנאשם, אלא בצומת אחר. יכול להיות שהיו אבנים וזכוכיות על הכביש. בהפגנות בהן נטל הנאשם חלק, הוא לא ראה זכוכיות, שמשות ואבנים, ולא ראה ניפוץ שמשות. היו חסימות של הכבישים, אבל לא היו אבנים והוא לא ראה גם זכוכיות (ח"נ, עמ' 5059-5058, 5064).
- שיחה 383 בין מ"נ לאביו (ת/240(6): מ"נ אומר לאביו שרוב החבר'ה מהישיבה נמצאים פה כשכוונתו היא לצומת שילה ביום 13.12.18, שנמאס כבר, שאין כוח לזה, אז הערבים יחטפו קצת על הראש, מה לעשות. האב: אם אתם רוצים שזה לא יקרה, שלא יהיו הפגנות, אז תתארגנו ותיסעו לממשלה. צריך לעשות דברים. תשבתו עד שלא ירצחו את כל הערבים. מ"נ אומר לאביו :"עד שלא נשחט את כל הערבים ימשיכו פיגועים". אביו משיב שהם לא רוצחים ולא שוחטים. מ"נ עונה שהם כן שוחטים וזה האידיאל, בגלל שלא שוחטים ערבים ולא רוצחים ערבים, בגלל זה הם רוצחים אותנו, אז מ"נ מעדיף לרצוח ערבי ואולי ישב בכלא. מ"נ אומר לאביו שיפתחו את העיניים ואת השכל, נמאס כבר, זה לא ערבים, זו המדינה המטומטמת הזו שתיתן לנו נשק ואנחנו נרצח אותם. מ"נ מוכן שיתנו לו נשק, יתנו לו אישור והוא ירצח את כל הערבים. אביו של מ"נ מבקש ממנו להימנע מאלימות ו-מ"נ משיב שאין בעיה, הוא לא יישב בבית המדרש ויעשה את עצמו לומד, שהוא יודע שזה לא מועיל. זה לא מועיל שאנשים יושבים ולומדים ונרצחים יהודים. נרצחים יהודים מדין הבא להורגך השכם להורגו. הוא, מ"נ, ימשיך ללמוד תורה, יכול להיות שירצחו עוד יהודים. אבל אם הוא יקום ויעשה והמבוגרים יתחילו לפעול, אז לא.
הנאשם נשאל האם מ"נ הוא קיצוני, כהניסט, תומך להב"ה. הנאשם השיב שאת מ"נ הכיר זמן קצר, שכן הוא הצטרף לישיבה כשלושה חודשים לפני האירוע, ולגביו הנאשם אינו יודע. אצל א"פ, זה היה "רשמי" - לבש חולצות של להב"ה, דגל וסמלים. הנאשם אינו מסכים עם דבריו של מ"נ, בצומת שילה לא היו רוב תלמידי הישיבה. יכול להיות ש-מ"נ מתכוון לאורך היום. לגבי דבריו של מ"נ "עד שלא ירצחו את כל הערבים", השיב הנאשם שבישיבה לא כולם קיצוניים אלא חלקם. מסתבר ש-מ"נ הוא גם כזה, למרות שאצלו כאמור זה לא היה ברור כמו אצל א"פ. הנאשם לא התארגן לצאת להפגנה עם האנשים הכי קיצוניים בקבוצה. הנאשם אינו מסכים עם אמירותיו של מ"נ. המשפט שליווה את הנאשם באותה תקופה היה לא "עת לעשות להשם אפרו תורתך", אלא "השם יילחם לכן ואתם תחרישון", שזה אומר שעליו לשבת וללמוד תורה ומצוות, ואלוהים ידאג לשאר. כיום עובד הנאשם בחקלאות, אך בזמן שלמד בישיבה, האמין שלימוד תורה זה מה שהוא צריך לעשות, וכך עשה. הנאשם אינו מסכים עם האמירות שלא צריך ללמוד וללכת להרוג אנשים ברחוב (ח"נ, עמ' 5068-5065).
- לגבי סגל המורים בישיבה, הנאשם העיד כי לא היו יותר מדי דיונים על פוליטיקה עם הסגל (ח"נ, עמ' 5069).
הלך הרוח בישיבה
- XXX הוא אביו של א"פ שלמד בישיבת רחלים בשנים 2019-2018 (היה תלמיד כיתה י' או י"א). XXX העיד כי ההשקפה של הישיבה אינה ההשקפה הראשונית של משפחתו שמשתייכת למגזר החרדי, שכן ההשקפה בישיבה משתייכת לפלג לאומני ביהדות שמחרף את נפשו מתוך כמיהה לארץ ישראל. עד היום השקפת העולם של א"פ ובן נוסף שונה מזו של שאר בני המשפחה. XXX מתאר ויכוחים בינו בין לבניו בקשר להשקפות השונות (ח"ר, עמ' 2937-2935, 2939).
- ההבדלים בין שתי השקפת העולם: כל הזרמים הדתיים הם בעלי תכלית של ארץ ישראל השלמה. יש מי שסובר שיש לעשות מעשה וליישב כל חלקה בארץ, לרבות מקומות שאין עליהם הסכמה בינלאומית: יישובים ושטחים שהם סבורים ששייכים לישראל. ביסוד השקפה זו קנאות לארץ ישראל, היינו: רצון ליישב כל חלקה בארץ. הפעילים יישבו מקומות שונים בחירוף נפש, לרבות מגורים ב"תת תנאים". השקפת העולם בישיבת רחלים תורנית, יישוב ארץ ישראל והקניית ערכים בין אדם לחברו ובין אדם למקום, וכן והקניית ערכים אינטלקטואליים; זאת בשונה מישיבות חרדיות, שאליהן משתייך XXX, שאינן עוסקות ביישוב ארץ ישראל, מתוך השקפה שכאשר יגיע המשיח, ארץ ישראל המובטחת תהיה של היהודים (ח"ר, עמ' 2939-2936, 2942-2941). הזרם הלאומני מאמין בעשייה - וזו הכוונה של "כוח הזרוע", ולא שימוש באלימות. בשונה מכך, הזרם החרדי מאמין כאשר יבוא המשיח, הכול יבוא על מקומו על "מגש כסף" (ח"ר, עמ' 2951-2945).
- רוב הורי התלמידים בישיבה השתייכו למגזר הדתי לאומי. אביו של א"פ ואשתו היו כמעט היחידים שהשתייכו למגזר החרדי (ח"ר, עמ' 2940).
- לגבי בנו א"פ, תלמיד הישיבה, אישר אביו כי אצל בנו נמצא דגל ישראל שמצויר עליו צלב קרס, אקדח פלסטיק ושני מיכלי גז. הוא הסביר כי לא שוחח עם בנו בעניין הדגל שאולי הוכן לצורך הפגנה. שאר הפריטים, כך טען, היו לצורך הגנה עצמית (ח"ר, עמ' 2951 -2957). XXX העיד כי הדעה של בנו א"פ שהייתה ידועה להם, הייתה שונה מזו של הוריו: הפלג הלאומי דתי מחליט ליישב התנחלויות ולסכן ולחרף את נפשו, תוך סיכון נפשות גבוה מאוד. הם לא דיברו על פעילות בלתי חוקית. הדעה של ההורים הייתה מאוד ברורה, והיא שלא לוקחים את החוק לידיים: אנו מדינת חוק ומתנהלים לפי החוק, והבן שבאותה עת היה נער מתבגר, שתק (ח"ר, עמ' 2967-2961).
- XXX העיד כי בכל יום שישי התקיים במשפחה שיח על אודות היחסים בין יהודים לערבים ומה קרה באותו השבוע. הוא אישר שעמדתו קיצונית בקשר לאי נטילת החוק לידיים, וכי הוא ואשתו מבצעים פעולות מניעה על מנת שהילדים לא ייקחו את החוק לידיים. הם נגד פעילויות של פעילים יהודים ונגד הקם להורגך השכם להורגו. XXX אישר שבנו א"פ אינו מתנגד למעשים שמבצעים יהודים כנגד ערבים (ח"ר, עמ' 2970-2967, 2974 -2976, ח"נ, עמ' 2979, ח"ח, עמ' 2981-2980).
- בבית המשפט נשאל הנאשם על עדותו של XXX שלפיה ישיבת רחלים מאופיינת בקנאות לארץ ישראל. הנאשם השיב שהוא מסכים עם דבריו והסביר שהמילה "קנאות" יכולה להישמע מוזר לפעמים. הכוונה היא לאמונה להגיע לארץ ישראל אחרי שגרו מחוץ לארץ ולגור בישראל ולא מחוץ לארץ. מבחינת הנאשם המונח "קנאות" כולל גם מצווה לעסוק בחקלאות (ח"נ, עמ' 5091-5090).
"נסיעת החירום" מיצהר לרחלים ביום שבת 13.10.18, תוך חילול שבת,שיכולה להצביע על תמיכה בתלמידי הישיבה על רקע החקירה הצפויה בגין האירוע מושא כתב האישום ועל מעורבות בחיי הישיבה
- ביום שבת 13.10.18 סמוך לשעה 13:07 דיווח רבש"ץ יצהר לחטמ"ר שומרון על אודות רכב מיצובישי בצבע כסוף מ"ר 50-227062 (להלן: "רכב המיצובישי") ובו חמישה מתיישבים. רכב המיצובישי נסע מתקומה לכיוון צומת יצהר הגדול. לטענת הרבש"ץ מדובר באירוע חריג הואיל והמתיישבים שנראו ברכב נראו דתיים והרכב נסע במהלך השבת. רפאל צימרמן שעבד כמאבטח ביישוב יצהר מסר שהרכב שיצא מהיישוב היה ישן ומלא אבק, ישבו בו מספר נוסעים שנראו דתיים ולבשו חולצות לבנות מכופתרות וצימרמן פתח לרכב את השער שיצא מהיישוב. בשעה 13:10 נצפה הרכב מגיע לכיוון כללי חווארה וממשיך בנסיעה לכיוון כללי צומת תפוח (רס"מ טובי, ת/112 מזכר מסלול נסיעת רכב מיצובישי חשוד, דו"ח בוקר חטמ"ר שומרון, ת/17, רפאל צימרמן, ת/186, ח"ר, עמ' 2513-2512, רס"ר צרפתי, ת/120, ר' גם יוסף עובדיה, ת/105 - בשעה 13:03 זיהה את רכב המיצובישי נוסע מכיוון יצהר לכיוון צומת תפוח).
- סמג"ד במילואים מאיר כרמי, שנכח בצומת תפוח ביחד עם החפ"ק שלו (בין היתר עם ידידיה ממן), מסר שבשעה 13:10 קיבל דיווח על תנועת רכב הרכב החשוד לכיוונו. מאיר כרמי זיהה את הרכב מגיע לכיוונו שבתוכו ארבעה-חמישה מתיישבים יהודים דתיים עם פאות ארוכות, כיפות גדולות וחולצות לבנות מכופתרות. מאיר כרמי סימן לנהג לעצור, והנהג שראה זאת תחילה האט, וכשהרכב התקרב למאיר כרמי האיץ הנהג, נמלט ופנה שמאלה בצומת תפוח לכיוון כללי מגדלים (נצפה בשעה 13:12). בהמשך פנה הרכב ימינה לכביש שמוביל לכיוון כפר פלסטינאי יתמ"א (רס"מ טובי, ת/112 מזכר מסלול נסיעת רכב מיצובישי חשוד, ת/114; מאיר כרמי, ת/187, ת/187א; ידידיה ממן, ת/195; רס"ר צרפתי, ת/126; רס"ר שרה חדאד, ת/103 (לרבות תמונת הסמג"ד מסמן למיצובישי לעצור). ר' גם את הסברו של מאיר כרמי לגבי השעה המדווחת על ידו בסטייה של 12 דקות לעומת מה שנצפה במצלמה (דיווח חמ"ל מטמ"ר שומרון על אודות הרכב נתקבל בשעה 13:20). תמונת הרכב הועברה לבדיקה והרכב נמצא משויך לצבי יהודה איצקוביץ תושב יצהר (מאיר כרמי, ת/187ב; רס"ר שרה חדאד, ת/103; משה תורג'מן, ת/184).
- בהמשך, סמוך לשעה 13:18, נראה רכב המיצובישי מגיע ליישוב רחלים. רס"מ טובי מסר לגבי הנסיעה מכפר יתמ"א ליישוב רחלים, שלהערכתו, רכב המיצובישי פנה לכביש יתמ"א, נסע בכביש פנימי עוקף את ציר 60 וזאת כדי שלא להיקלט במצלמות המותקנות בציר 60 ובסופו של דבר הגיע הרכב ליישוב רחלים. ככל הנראה ארבעה נוסעים ירדו מהרכב לפני הגעת הרכב ליישוב רחלים והגיעו רגלית על מנת שלא להיקלט במצלמות האבטחה בכניסה ליישוב רחלים (רס"מ טובי, ת/112 מזכר מסלול נסיעת רכב מיצובישי חשוד).
- מאבטח היישוב אספה מוגס עצר את הרכב בש.ג. רחלים בסביבות השעה 13:20 ושוחח עם הנהג שהיה לבדו ברכב על מנת לברר לאן הוא נוסע. לנהג שלא היה מוכר לאספה היו פאות, הוא חבש כיפה בצבע לבן ולבש חולצה מכופתרת בצבע לבן. תחילה שתק הנהג, היה נראה לחוץ, היסס במתן תשובות והשפיל את מבטו. הנהג אמר שמדובר בעניין דחוף, אספה פתח לו את השער והרכב נכנס ליישוב. על פי דו"ח הצפייה ת/94 לאחר שהמאבטח דיבר עם הנהג הגיע למקום הרבש"ץ שגם שוחח עם הנהג ומשעזבו השניים, המשיך הנהג בנסיעה לרחלים. הנהג זוהה בתמונות מש.ג. רחלים על ידי רפ"ק תורג'מן כאברהם שפיר (אספה מוגס, ת/190 (הוגש בהסכמה) ות/191 (הוגש בהסכמה בכפוף לטענות לגבי הרלוונטיות); רס"מ שלגי, דו"ח צפייה ת/94; רס"ר שרעבי, מזכר ת/129, ת/129א, ת/129ב - דיסק תמונות וסרטונים מהטלפון הנייד של רס"ר שרעבי, ח"נ, עמ' 1954-1947; רס"מ מזרחי, דו"ח צפייה ת/98; רס"ר קוזנץ, ת/185).
- בשעה 18:42 נצפו ארבע דמויות יוצאות מהישיבה ועולות לרכב המיצובישי. הרכב נצפה כשהוא נוסע ישר, לאחר מכן פונה ימינה ושוב ימינה לכיוון היציאה מיישוב רחלים (רס"מ מזרחי, דו"ח צפייה ת/98; רס"מ טובי, ת/112 מזכר מסלול נסיעת רכב מיצובישי חשוד, ת/114; רס"ר שרעבי, מזכר ת/129, ת/129ב - דיסק תמונות וסרטונים מהטלפון הנייד של רס"ר שרעבי; רס"מ שלגי, דו"ח צפייה ת/94).
- בסביבות השעה 19:00 הגיע ליצהר הרכב הנ"ל בו היו בין ארבעה לחמישה אנשים. בוגדן אוסטינוב, מאבטח יישוב יצהר, עצר את הרכב ושאל את הנוסעים לזהותם, לאחר שהשיבו שהם תושבי היישוב, אפשר להם בוגדן להיכנס (ת/194).
- שוטר מג"ב גיל מזרחי שנכח בשער הישוב סימן לנהג הרכב לעצור לבדיקה. הנהג לא התייחס לשוטר האיץ והמשיך בנסיעה לתוך הישוב. השוטר ציין כי הסיבה שביקש לעצור את הרכב הייתה בעקבות הנחייה שקיבל בזמן המשמרת לעכב לבדיקה את הרכב הספציפי הזה ונשלחה לו תמונת הרכב שהופצה ברשת הוואצאפ. השוטר ציין בהודעתו כי ברכב היו ארבעה או חמישה גברים דתיים שלבשו בגדי שבת: חולצות מכופתרות בצבע לבן. גיל מזרחי נסע אחרי הרכב ביישוב יצהר, בשלב מסוים איבד קשר עין עם הרכב ולאחר מכן איתר את הרכב חונה סמוך לצרכנייה ביישוב ללא אנשים בתוכו (רס"מ טובי, ת/112 מזכר מסלול נסיעת רכב מיצובישי חשוד; גיל מזרחי, ת/192, ת/192א, ת/192ב; רס"מ שלגי, דו"ח צפייה ת/95).
- נועם זלצמן הגיע ביום 14.10.18 בשעה 04:00 עם חוקרים נוספים וצוות מג"ב ליישוב יצהר על מנת לאתר את רכב המיצובישי. הצוות הבחין ברכב בחנייה סמוך לכיכר המרכזית, ליד המועצה. על פי בדיקת מסוף, שייך הרכב לצבי איצקוביץ ת"ז XXX שהוא תושב יצהר. (ת/17).
פרשת ההגנה
- כללי - חקירת תלמידי הישיבה - גביית אמרות "פתוחות" (לא כחשודים): בשבת 13.10.18, יום למוחרת האירוע, מסר רב הישיבה מיפוי של כל תלמידי הישיבה שנכחו במהלך סוף השבוע הרלוונטי. בשלב ראשוני זה של החקירה, ובטרם היו חשודים במעשה, ניתנה לתלמידים ההזדמנות למסור כל עדות, כולל היכן היו ובחברת מי, ומה עשו בשעת האירוע. רובם לא שיתפו פעולה בחקירתם, שתקו, או טענו כי אינם זוכרים. תלמידים נוספים שזומנו למסירת עדות פתוחה כאמור, לא התייצבו או סרבו להתייצב. בהתייחס לחוסר שיתוף הפעולה מצד תלמידי הישיבה ומתוך הבנה כי עדויותיהם אינן מקדמות את החקירה, הוחלט להפסיק לזמן את יתר תלמידי הישיבה לעדות פתוחה (רפ"ק דא-קוסטה, ת/68 ות/69, ר' גם רס"ר צרפתי, ת/127).
- כפי שפורט לעיל, בהמשך חקירת האירוע נעצרו חמישה חשודים מבין תלמידי הישיבה (בכללם הנאשם - ל.ב). העצורים נחקרו באזהרה. במהלך מעצרם ניתנו להם הזדמנויות רבות למסור גרסה כולל היכן היו ומה עשו בשעת האירוע ובחברת מי היו. כלל החשודים העצורים שמרו על זכות השתיקה בכל החקירות, גם לאחר שהוסרה מניעת מפגש עם עו"ד, למעט משפט אחד שמסר החשוד א"פ. בהמשך, לאחר שהתקבלה הוראה מפרקליטת מחוז המרכז להמשיך בגביית אמרות פתוחות של שאר תלמידי הישיבה, פגש רפ"ק דא-קוסטה ברב הישיבה והסביר לו שהחוקרים מעוניינים להגיע בתיאום וברוגע לישיבה לצורך גביית עדויות פתוחות מהתלמידים שטרם נחקרו, לא כחשודים. החוקרים מעדיפים לעשות כן בתיאום כדי לא להסלים את המצב, וכן מדובר בעדויות קצרות שניתן לגבות בכל מקום שנוח בישיבה. אין כל כוונה להפעיל לחץ על התלמידים למסור עדות ומי שיחליט לשתוק ולא לשתף פעולה, יוכל לעשות זאת. לאחר שהרב נועץ בעו"ד הוא סירב לשתף פעולה, ועמד על כך שהזמנת תלמידים תיעשה בדרך הרגילה של מסירת עדות בתחנת המשטרה. הזימונים נמסרו אפוא לאחד המדריכים בישיבה. יצוין כי בכל זמן שהות החוקרים במקום צילם המדריך את השוטרים וקרא לעברם קריאות שונות בדבר פעולתם המנוגדת לחוק. רפ"ק דא-קוסטה פנה אליו וביקש ממנו למסור את הזימונים, אך הוא סירב לקבלם, והם הושארו על השולחן. רפ"ק דא-קוסטה הסביר למדריך שעליו למסור את ההזמנות לתלמידים ועזב את המקום עם שאר הכוחות. לאחר מכן נסעו השוטרים לתחנת אריאל המתינו לתלמידים שזומנו, ואולם אף תלמיד לא התייצב. בוצעו מספר שיחות טלפון להורי תלמידים שטענו שהם מתנגדים שילדיהם ימסרו עדויות מבלי שההורים קיבלו זימונים וללא נוכחות ההורים בעת מסירת העדות (רפ"ק דא-קוסטה, ת/69).
- חוסר שיתוף הפעולה של התלמידים העצורים בפרשה מצא את ביטויו גם בכתובות שנמצאו בבית המעצר בתא ההמתנה. ביום 8.1.19 מהשעה 05:53 הוכנסו העצורים לתא לצורך הנחת התפילין: ראשון נכנס ר"ד, אחריו א"פ ואחריו י"א(1). לאחר מכן, בשעה 08:00, טרם כניסתו של הנאשם להנחת תפילין, בוצעה סריקה בתא על ידי הזקיף ארז אזרק. הזקיף הבחין בכתובות על קירות תא ההמתנה, שנרשמו בטוש מיוחד שהגיע עם התפילין של הנאשם שהתקבלו על ידי משפחת הנאשם. הכתובות צולמו ולאחר מכן נמחקו. בין היתר נכתב על הקירות: XXX (הנאשם-ל.ב), XXX, יש תקוה, אין יאוש, לשתוק (ת/181). אין מחלוקת שבאותו היום, כאשר נכנס הנאשם לחדר ההמתנה (לראשונה) לצורך הנחת התפילין, היו הכתובות מרוססות על הקיר. אין טענה שהנאשם הוא זה שריסס את הכתובות. לטענת המאשימה עצור אחר עשה כן (א"פ) (עצורים אחרים הניחו תפילין לפני הנאשם - ל.ב.). כפי שפורט לעיל, הנאשם מוזכר בכתובות (ריקה ליפשיץ, במועד הרלוונטי מפקדת בית המעצר הביטחוני בפתח תקווה, ח"נ, עמ' 2484-2481). ר' גם עדותו של הסוהר/ זקיף רס"ב ארז אזרק שביום האירוע צפה בעצורים במצלמה. כאשר הוציאו את א"פ והכניסו את הנאשם, ראה אזרק את הכיתוב בתא ההמתנה בצד ימין "לא לדבר" או "לשתוק" (ח"ר, עמ' 2497-2491).
קשרים טלפונים בין תלמידי הישיבה סביב מעצרו של הנאשם מיום 30.12.18 (האזנות סתר)
- האזנות הסתר לא הוגשו לאמיתות תוכנן, אלא לעצם אמירת הדברים, ולצורך קבלת תגובת הנאשם על הנאמר בהן. אם כך, השיחות שנקלטו בהאזנות הסתר קבילות לעצם אמירת הדברים, ולכן ניתן לעשות בהן שימוש בחקירתו הנגדית של הנאשם.
- ת/240(3): מספר האזנת סתר: 2018-265578 מספר שיחה 801. מספר טלפון: XXX. תחילת שיחה 30.12.18 12:29:39 ותום שיחה 30.12.18 12:31:21. הדוברים: מ"נ ו-ש'.
מ"נ מחייג ומחליף שלומות עם ש'. כששאל מ"נ מה הולך בישיבה, השיב ש' שיש פשיטה. מ"נ שאל האם עצרו חבר'ה ו-ש' השיב שאת XXX (הנאשם-ל.ב) ושיתפלל חזק. מ"נ שאל אם עוד מישהו ו-ש' שהשיב שרק את XXX [הנאשם]. מ"נ הגיב "אוי ואבוי" ושאל על מה נעצר, ו-ש' השיב שאינו יודע שבאו לקחת אותו. מ"נ השיב אוי ואבוי. כן שאל האם שב"כ או ימ"ר ו-ש' השיב ששניהם, ציין גם שמחפשים ראיות. ש' שאל כיצד מ"נ שמע על כך, ו- מ"נ השיב ש-א' התקשר אליו לשמוע ושאל אם הוא יודע מה הולך בישיבה. מ"נ "התחיל לחשוד" והתקשר לחבר'ה שלא ענו לו. כן ציין שהרב ש' לא ענה ושבינתיים ש' הוא היחיד שענה.