פסקי דין

תפח (מרכז) 60181-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין) - חלק 59

16 מרץ 2026
הדפסה

 

ע"ה א"ל(2) (מופיע ברשימת הרב כמי שנכח בבית המדרש בעונג שבת): באופן כללי מאשר את גרסת הרב שלא כל התלמידים נכחו בעונג שבת.  בתחילת עונג שבת ישב הנאשם ולמד במקומו הקבוע - בשולחן השני לפני הסוף, בצד ימין ליד החלון.  א"ל(2) עצמו ישב בשולחן עונג שבת במשך זמן ממושך.  מסביב לשולחן ישבו ליד א"ל(2) - י"ש(2), א"ש, י"ד (לא הוזמנו כעדי הגנה).  מ"ל (עד הגנה) לא ישב ליד השולחן אלא ישב ולמד לבד.

ע"ה מ"ל העיד כי (תחילה) התיישב ללמוד במקום הקבוע שלו, שנמצא בכניסה לבית המדרש, מצד ימין, הכי קרוב לחלון, והנאשם ישב מאחוריו ולמד, גם הוא במקומו הקבוע.  ואולם, בשלב מסוים הצטרף מ"ל לעונג שבת, וזמן קצר לאחר מכן הצטרף גם הנאשם.  בהמשך התברר כי מ"ל לא זכר היכן ישב הנאשם.  הוא העיד כי בעונג שבת חלק מהתלמידים יושבים יחד עם הרב.  יש מי שיושבים בצד ולומדים, ויש כאלה שמסתובבים, ולא כולם מצטרפים לשולחן עצמו.  יצוין כי מ"ל לא סיפר על קיומו של מעגל חיצוני סביב לשולחן.

ע"ה ש"כ (מופיע ברשימת הרב כמי שנכח בבית המדרש בעונג שבת): עדותו של ש"כ, חברו הטוב של הנאשם, בלטה בהיותה מגמתית ובלתי מהימנה.  כאמור, בחלוף שנים, העיד ש"כ לראשונה כי בסביבות השעה 22:25(!) הוא והתורנים הניחו את הכיבוד בבית המדרש (האבן הושלכה בשעה 22:34-22:32).  אשר למקום הישיבה בבית המדרש, ידע ש"כ להשתמש במילה "מעגלים" שהופיעה בגרסתו הכבושה של הנאשם.  ל-ש"כ, כך לדבריו, "לא היה כוח" לשבת בעונג שבת, ולפיכך הוא ישב בצד ימין מאחור.  לא מסביב לשולחן, במעגלים, אלא בצד עם א"ש (לא הוזמן כעד הגנה), י"נ, א"ל(2), ובין לבין היה איתם גם י"א(1) (לא הוזמן כעד הגנה).

דא עקא, ש-י"נ העיד שלא היה כלל בישיבה באותו סוף שבוע, ואומנם ברשימה של הרב צוין הדבר במפורש תחת הכותרת: "לא נכחו בסופ"ש בישיבה".

א"ל(2) שלדברי ש"כ ישב בצד, העיד שישב בשולחן עונג שבת במשך זמן ממושך.

מקום ישיבת הנאשם:

ש"כ עצמו - כך לדבריו - ישב בשולחן האחורי ביותר בבית המדרש.  שורה או שתיים לפניו מצד ימין ישב הנאשם שהיה "ממש קרוב אליו".  לפני הנאשם ישב מ"ל.  מ"ל אומנם העיד שהנאשם הצטרף אחריו לעונג שבת, אלא ש-א"ל(2) העיד ש-מ"ל לא ישב ליד השולחן אלא ישב לבדו ולמד.

נקודת זמן נוספת שהבחין ש"כ בנאשם - כך לדבריו - הייתה בסיום עונג שבת, ביציאה מבית המדרש.

התרשמתי כי עדותו של ש"כ אינה ראויה לאמון.  עדותו כבושה, מגמתית, ועומדת בסתירה לעדותם הנ"ל של עדי ההגנה.  בין היתר, ובאופן מיוחד, צורמת הגרסה של ש"כ בקשר לנוכחותו של י"נ בעונג שבת, סמוך למקום ישיבתו של ש"כ, בעוד ש-י"נ כלל לא היה בישיבה באותו סוף שבוע, כמו גם שבגרסה כבושה ציין לראשונה שבסביבות השעה 22:25(!) הוא והתורנים הניחו את הכיבוד בבית המדרש.

עמוד הקודם1...5859
60...128עמוד הבא