ת/66א ות/66ב תקליטור הווידאו ודו"ח ביצוע פעולת צילום
- סרטון 0055: ביקור ותיעוד בזירה וסביבתה: בסרטון נראה כביש 60 מול הגבעה. על הגבעה, ליד עץ, עומד רפ"ק סרוסי ומדמה את זורק/זורקי האבנים. המצלמה פונה צפונה לכיוון כללי צומת תפוח שנמצא כקילומטר מהמקום, לאחר עיקול הכביש. לאחר מכן פונה המצלמה דרומה - כיוון כללי צומת רחלים והפנייה לאריאל. טווח הגבעה אל הכביש הוא מטרים ספורים מהכביש. הגבעה ממוקמת בגובה של כ-3-2 מ' מגובה הכביש.
מצד הכביש ניתן לראות על הגבעה מספר מועט של עצים נמוכים (כ-4-3 עצים). הדובר מעיר שאלה יכולים להוות מסתור למיידי האבנים מפני הרכבים, מצד אחד; ולאפשר להם לראות את כלי הרכב שמגיעים, מצד שני. לאורך הכביש יש עמודי תאורה, והמקום מואר בשעות הלילה.
- סרטון 0056: הצילום מבוצע מהגבעה שממנה נזרקה האבן לפי דברי ראבי (המבתר הצפוני). לגבעה מוביל שביל כבוש. בסביבה הקרובה של הגבעה יש עצי זית. ניתן להגיע בקלות לכל נקודה בגבעה,לרבות לעצי הזית. החוקר מצביע על מצבור אשפה.
מבט משיא הגבעה: מהגבעה רואים את הכביש. ניתן לצפות על כלי הרכב שמגיעים מכיוון דרום ולהבחין בבירור אלו כלי רכב מגיעים - ישראלים או פלסטינאים, וזאת לפי לוחית הזיהוי הצהובה או הלבנה. אציין כי הסרטון צולם בשעה 11:13 בעוד שהאירוע התרחש בשעת לילה (ר' בדיקה נוספת שנערכה בשעת ערב ביום 23.12.18 - ת/135). בבית המשפט, לשאלת ההגנה לרפ"ק דא-קוסטה: נערכה בדיקה שלפיה ניתן היה לזהות האם מגיע רכב ישראלי או פלסטינאי, ונבדק האם יכולה הייתה להיות טעות בזיהוי הרכב. נמצא שרואים את הלוחית בבירור, ולכן נשללה האפשרות שמדובר בפוגע ערבי (ח"נ, עמ' 1525-1524).
צילום מהגבעה לכיוון רחלים (הכיוון הנגדי לכביש): רואים את הישוב רחלים. בין הגבעה לרחלים יש ואדי שאליו ניתן לרדת ולאחר מכן לעלות בצד השני. בסביבות אמצע הגובה של הגבעה של רחלים, ניתן להבחין לפחות בחמש שש חושות/סוכות/זולות, שככל הנראה משמשות את תלמידי הישיבה. לזולות ניתן להגיע מכיוון רחלים לכיוון הגבעה שממנה נזרקה האבן. בהמשך הוואדי נראה השער האחורי של הישיבה, מאחורי סוללת אדמה. הטווח המוערך ממקום הצילום על הגבעה לשער הישיבה בקו אווירי, הוא כ- 300 מ'.
החוקר מציין שאין בעיה להגיע מרחלים לגבעה המדוברת בצורה בטוחה ומהירה, ובריצה -בתוך פרק זמן של דקות.
החוקר מתקדם למטה לוואדי ומצביע על הגישה הנוחה לירידה לוואדי למרות שמשיא הגבעה האזור נראה תלול. אין עשביה סבוכה שמפריעה להליכה. מצביע על השיפוע ומציין שלמרות העלייה, הזווית נוחה לטיפוס ולירידה. בדרך נראית (מפוזרת) פסולת עם כיתובים בשפה הערבית ובשפה העברית. החוקר מציין שהגבעה עצמה (הכוונה לשטח של הירידה מהגבעה לוואדי) משמשת כמטע זיתים.