ש. איך היית מגדיר את עצמך מבחינה חברתית - מתבודד או חברותי?
ת. אני באתי לדבר על החקירה ואם אתה רוצה לדבר על כל דבר אחר או על מצב החסה בשטחים אז תבוא אלי לבית ואני אכין לך קפה. לא בשביל זה ביקשתי להיחקר." (עמ' 2)
בתשובה לשאלה "מה רצית לבוא לספר?" השיב הנאשם כך:
"אני לומד ברחלים שנה וחצי כמו שאמרתי לך. אני הולך בעצה של רבי נחמן מברסלב - כל יום ללכת בשדות, להתבודד ולדבר עם השם. אני מעשן, אז יוצא לי לירוק הרבה, יכול להיות שירקתי ופגעתי איזה פעם אחת באבן, או שבשנה וחצי האחרונות שיצא לי הרבה לטייל בהם וגם לעבוד בשדות - הלכתי, השתנתי, פגעתי באיזה אבן אולי, או שנחתכתי וירד לי קצת דם, אולי באיזה קומזיץ שעשינו נחתכתי כשאספנו קרשים או משהו ואז אני לא יודע, אולי איזה מטורף לקח אבן והרג ערביה. זה המרחב מחייה שלי, אני חי שם כבר שנה וחצי ויוצא לי להסתובב שם הרבה." (עמ' 6)
- אין בגרסתו הנ"ל של הנאשם כל אזכור לכך שהגיע למטעי עצי זית כלשהם, שעיבד עצי זית או ששיחק מחוץ לישיבה. אין גם אזכור כלשהו לכך שנהג להגיע עד כביש 60 או עד למבתרים כלשהם. לפני חקירתו זו, שמע הנאשם פעמים רבות על אודות המבתרים, כפי שיפורט להלן, אולם בחר שלא להזכיר אותם כלל.
עדות הנאשם בבית המשפט
- הנאשם תיאר בבית המשפט באופן כללי את פעילותם של תלמידי הישיבה בלשון רבים. פעילות זו כוללת לימודים וחקלאות: "עושים מטעים, מגדרים אותם, מפתחים את השטח סביב המטעים" (עמ' 4463 ש' 28), "היו לנו גם מעט כבשים בודדות בישיבה שהיינו מוציאים אותם למרעה" (עמ' 4464 ש' 2). הנאשם מתייחס לכך שהשטח סביב הישיבה "זה בגדול כל השטח בין הישיבה לכביש 60" (עמ' 4464 ש' 5) - אותו כביש שכאמור נמצא לא רק צפונית לישיבה, אלא גם מערבית ודרומית לישיבה. הנאשם מוסיף ומתייחס ל"מערה שחפרנו וטרסות שבנינו היה לנו שם איזה דגל אחד שתלינו" (עמ' 4464 ש' 16), "הנחנו אותו" (עמ' 4465 ש' 1) וכן "הרוג'ון[ם] שבנינו" (עמ' 4484 ש' 5). מעדות זו עולה כי הנאשם מתייחס לפעולות שעשו מי מתלמידי הישיבה בלשון רבים, מבלי שניתן להבין איזה חלק נטל הנאשם עצמו בפעולות אלו. מסרטון נ/18 שהציג הנאשם שתואר לעיל, עולה כי כאשר הנאשם העיד ש"בנינו טרסה", כוונתו הייתה לטרסה יחידה במבתר הדרומי לצורך בניית רוג'ום שיחזיק את התורן של הדגל שתלמידים הציבו באותו מקום. מדובר, אפוא, בהנחת מספר קטן של אבנים כבסיס לתורן, ולא "טרסה" - "בנייה" שאף היא לא נעשתה במבתר הצפוני אלא במבתר הדרומי (נ/18 במונה 00:37). במונה 00:36 רואים כחמש אבנים שמחזיקות את התורן בתמונה, אך כנשאל הנאשם "כמה אבנים שמו סביב התורן", השיב: "בסביבות ה- 15, 20 אולי" (עמ' 4484 ש' 20-19).
- מעדותו של הנאשם עולה כי המרחק בין המבתר הצפוני לדרומי גדול מאוד, "בערך 200, 300" מטרים (עמ' 4469 ש' 33-27), "200, 300 מטר אולי" (עמ' 4526 ש' 4). עוד עלה מעדותו של הנאשם כי לא זו בלבד שהמבתרים מרוחקים זה מזה, אלא שהם אף שונים במאפייניהם. במבתר הצפוני יש עצים רבים, סבך וחוטי תיל. ראו לעניין זה תיאור מוצגים נ/17(8-1) ועמ' 4471 ש' 21-8 לפרוטוקול, שם העיד הנאשם: "אין שביל שעולה למבתר הצפוני, יש שם המון עצים, יש שם גם סבך, יש שם גם גדרות, יש גדרות תיל גם תלתליות כאלה של ביטחון וגם יש חוטי תיל שמתוחים מתחת למבתר הצפוני יותר".
- במהלך הדיון העיר הנאשם הערות בעת שההגנה הקרינה את הסרטונים ב-ת/77א' ו-ת/66ב'. ב-ת/66ב' התעכב הנאשם על צילום של עץ זית יחיד וכן על עצי זית במונה 4:53 והעיד כי "אנחנו עיבדנו אותם, עיבדנו את העצים". לשאלה מי שתל עצים אלו, השיב הנאשם: "לא אנחנו, לא אני לפחות" (עמ' 4479 ש' 9-20). גם כאן הנאשם נוקט בלשון רבים והשתמש בלשון יחיד רק כדי לציין כי הוא לא שתל את העצים במונה 4:53 הנ"ל.
- ב"כ הנאשם שאל אותו כיצד ייתכן שדנ"א שלו הגיע לאבן, ועל כך השיב הנאשם, בין היתר, ותוך שימוש בלשון רבים כך: "כמו שאמרתי שהתעסקנו בחקלאות שם בכל זה, כל הדברים בשטח באופן טבעי מסתובבים בשטח מטיולים, סתם יושבים שמה לבין הפרויקטים שעשינו אם זה הגדרות, אם זה היה שתילת עצים, סיכול אבנים, גיזום של צמחייה, מסיק, אפילו הדגל הזה של ההתעסקות עם האבנים לבדה, גם אמרתי קומזיץ, הכול הכול הזמן בעצם התעסקות בשטח באופן טבעי זה אומר לירוק, אם אני צריך לשירותים אני נמצא בשטח אני אלך לצד ואעשה שירותים, נפצעתי המון, באופן טבעי" (עמ' 4492 ש' 24-16).