ת: כן.
ש: עכשיו אשר לי, בבקשה, שתלמידי הישיבה עבדו באותו אזור, עיבדו, סליחה באותו אזור של המבתרים את השטח הם עיבדו היו שם, הם עיבדו שטח עם עצי זית קיימים ושתלו עצי זית צעירים באותו אזור, נכון?
ת: כן, יש שם שטח חקלאי שעיבדו אותו, כן.
ש: אוקיי, ובחלק מהאזורים האלה גם רועים ערבים הסתובבו, נכון?
ת: נכון. (עמ' 2568 ש' 9-1)
ב"כ ההגנה שם דגש בחקירתו הנגדית על כך שעיבדו עצים "באותו אזור של המבתרים", הן ב"שטח עם עצי זית קיימים" והן בשטחים שבהם שתלו "עצי זית צעירים באותו אזור".
- חקירתו החוזרת של הרבש"ץ (החל מעמוד 2569) התמקדה בתשובותיו הנ"ל בנוגע למקומות שבהם עבדו התלמידים. לשאלה היכן בסביבת הישיבה ורחלים "היו השטחים שתלמידים עבדו עליהם" השיב: "החל מהקו של הישיבה עד הוואדי ועולה כמעט לציר 60", "עלייה לכיוון 60, כל האזור יש שם שטחים חקלאיים", "ירידה ועלייה כל המרחב" "יש שם שטחים חקלאיים", "החל מקו הישיבה כולל הוואדי עד המבתר".
לשאלת בית המשפט "יש שם עצי זית?" השיב: "יש עצי זית בשטחים שאפשר לעבד, יש שטחים שהם כלום" (עמ' 2570 ש' 3-2). הרבש"ץ העיד כי "יש עצים שממש נמצאים על קצה המבתר" והוסיף כי "יש שטחים שהפלסטינים מעבדים ויש שטחים שתלמידי הישיבה שתלו והם מעבדים". לשאלה אם יש איזושהי הפרדה בין השטחים הללו השיב: "אפשר לזהות עצים צעירים או ותיקים", ולאחר מכן הוסיף כי "אין הפרדה ברורה" (עמ' 2570 ש' 12-5).
- עד לנקודה זו, בחקירה הנגדית ובחלק מהחקירה החוזרת, השיב הרבש"ץ תשובות כלליות ולא קונקרטיות בנוגע להסתובבות ולפעילות של התלמידים באזור הישיבה. אין בתשובותיו אלה של הרבש"ץ כדי לבסס שהייה ופעילות כלשהי של מי מתלמידי הישיבה במבתר הצפוני, ואף לא בסביבתו - במטע או בשלוחה הצפונית בכלל.
- על רקע תשובות כלליות אלו, נשאל הרבש"ץ ספציפית: "איפה בדיוק התלמידים עבדו בשטח?" והשיב: "אני לא יודע כל עץ למי הוא שייך, אני יודע שהתלמידים מרבים להסתובב בוואדי". לאחר מכן נשאל אם התלמידים "מרבים להסתובב בוואדי או האם הם מרבים לעבוד את הוואדי בצורה חקלאית?", והשיב: "לא, להסתובב ולעבוד, זאת אומר יש כלי עבודה, יש שטחים עם גדרות חלקם, יש".
מכאן שכאשר הרבש"ץ נשאל ספציפית היכן תלמידי הישיבה עיבדו את השטח, הוא התמקד אך ורק באזור הוואדי, "אני יודע שהתלמידים מרבים להסתובב בוואדי".
- העד נשאל פעם נוספת: "באיזה חלקים בדיוק עבדו התלמידים בשנת 2018?" (עמ' 2570 ש' 28) והשיב: "יש מיקום אחד שהוא הכי מרוחק מהיישוב שבזמנו היה שם אפילו דגל שתלו התלמידים של הישיבה, כתוב שם משהו בסגול נראה לי 'השם הוא המלך' או משהו בסגנון שמן עץ דגל תקוע ולא יודע מה עשו שם מסביב, אבל היו שם" (עמ' 2570 ש' 31-28). לשאלה היכן נמצא אותו מקום שהכי רחוק מהישיבה, השיב: "על ציר 60" והוסיף: "על ציר 60 יש שם שטחים חקלאיים ויש שם עוד פעם אמרתי לך דגל כזה תקוע ממש מעל הכביש שהם היו, הם תלו אותו".
אם כן, הרבש"ץ העיד כי פרט לוואדי, התלמידים היו גם באזור שבו הציבו את הדגל על ציר 60 ולא מעבר לכך. לדברי הרבש"ץ, הוא אינו ידע מה עשו התלמידים סביב שטח זה, ובסרטון נ/18 שהציג הנאשם לא רואים עיבוד של שטח חקלאי כלשהו על המבתר הדרומי, ורק מזרחית למבתר הדרומי רואים מספר עצי זית קטנים יחסית.
- לשאלה אם יכול להיות שתלמידי הישיבה הגיעו לקרקעות של פלסטינים, שמו שם דגל ועיבדו את העצים? השיב הרבש"ץ: "הכול יכול להיות, בוודאי" (עמ' 2571 ש' 13-6). בהקשר זה הוסיף והעיד כי "יש שטחים שהם עיבדו אותם שהם שתלו עצים חדשים ויש שטחים של פלסטינים" (עמ' 2571 ש' 17-16). הרבש"ץ ציין בעדותו כי הוא נזכר בדגל כיוון שבעת שהסמח"ט ביקש ממנו להגיע למקום האירוע, "נסעתי על הכביש הדגל הזה בלט לי מול העיניים", ונאמר לו ש"איפה שהדגל... זה המיקום ששם היה האירוע של זריקת האבנים, האירוע המדובר" (עמ' 2572 ש' 9-1).
הרבש"ץ העיד, אפוא, כי הוא סבר שהאירוע נושא כתב האישום התרחש במבתר הדרומי, וכשהעיד לגבי עיבוד שטחים על ציר 60, התכוון אך ורק לאזור המבתר הדרומי (שכאמור נמצא במרחק של כמה מאות מטרים מהמבתר הצפוני).
- הרבש"ץ נשאל מה הוא אומר על כך שבצילומים הרבים של המקום בווידאו ובסטילס אין שום דגל, ועל כך השיב: "יכול להיות שזה היה לפני". בהמשך לכך נשאל אם נכון שמה שצריך לעשות הוא לחפש במצלמות את הדגל הסגול, ושם התלמידים עיבדו את הקרקע. על כך השיב בחיוב. לאחר מכן נשאל: "אז אם אין שם דגל כנראה שהם לא עבדו שם את הקרקע, נכון?" והשיב: "יכול להיות שהם הסתובבו שם" (עמ' 2572 ש' 30-33).
- לסיכום עד כאן, הרבש"ץ העיד כי תלמידי הישיבה עיבדו עצי זית בוואדי ועל המבתר הדרומי בלבד, אם כי ב-נ/18 לא רואים עיבוד של עצי זית על המבתר הדרומי (ורק מזרחית למבתר הדרומי רואים מספר עצי זית קטנים יחסית). מעדותו של הרבש"ץ עולה שאם התלמידים לא עיבדו שם עצי זית, אז "יכול להיות שהם הסתובבו שם", קרי במבתר הדרומי ליד מיקום הדגל. אין בעדותו זו של הרבש"ץ כדי לבסס את הקביעה בחוות דעתה של השופטת ברודי כי תלמידי הישיבה הסתובבו במבתר הצפוני או עיבדו שם עצי זית.
- הרבש"ץ נשאל "למי שייכות הקרקעות שבכל השטח מכביש 60 לאורך הוואדי?", הועלתה התנגדות ובהמשך לשאלת בית המשפט אם יוכל לומר משהו בקשר לחזקה, ככל שהוא יודע, השיב: "אני לא יודע בוודאות כל חלקה למי היא שייכת, חלק מהאדמות אדמות פלסטיניות פרטיות שהם מגיעים לעבד אותם בתקופת החריש והמסיק, חלק מהאדמות זה אדמות שמוגדרות אדמות סקר", ועליהן אין בעלות, לא של יהודים ולא של ערבים. כמו כן התייחס הרבש"ץ ל-"אדמות שהן קו כחול של היישוב שהיישוב עתיד להתרחב לשם", "כלומר, כל מה שבין הישיבה לחוות סוסים ויורד לוואדי" (עמ' 2576 ש' 9-5). הרבש"ץ נשאל אם הוא יכול לעשות תיחום של השטח, ועל כך השיב: "אין תיחום, זה לא קווים ישרים, זה נראה כעב"מ שחלקם כאלה, אני לא מכיר כל שטח, אני יודע איפה שיש עצים ותיקים שם אני יודע שיש פלסטינים", והוסיף: "כל מה שלא זה אדמות אחרות", "שאני לא יודע למי זה שייך" (עמ' 2576 ש' 18-10).
יצוין כי לא הוצג לפני הרבש"ץ מפות עירוניות במהלך חקירתו. במהלך הדיונים הוגשו לתיק מוצגים ת/212א' (מפה עירונית), ת/201/ב' (תצ"א עם סימונים ובהם "אדמות מדינה" בצבע כחול), ת/208ב', והתצ"אות המוזכרות ופסקאות 36 ו-39 לעיל. במוצגים אילו ניתן לראות כי על גבי שלוחת הישיבה ובסביבת הישיבה תיחום של אזורים עירוניים של היישוב ללא קווים ישרים, ללא הפרדה ברורה ואני מייחס את מה שרואים בתצ"אות הנ"ל לעדות הרבש"ץ הנ"ל, "זה נראה כעב"מ".
- הרבש"ץ התייחס בעדותו ל"קרקעות שבכל השטח מכביש 60 לאורך הוואדי" באופן כללי, אולם הבהיר היטב כי "איפה שיש עצים ותיקים שם אני יודע שיש פלסטינים" וכי הם "מגיעים לעבד אותם בתקופת החריש והמסיק". לפיכך, ועל יסוד עדותו של הרבש"ץ, אין אלא לקבוע, בהיעדר ראיות אחרות, כי הפלסטינים הם שמעבדים את עצי הזית הבוגרים, לרבות עצי הזית הבוגרים שנמצאים ב"מטע" שעל השלוחה הצפונית, סמוך למבתר הצפוני.
- בהמשך נשאל הרבש"ץ אם הוא נוקט פעולה כלשהי כשהוא רואה תלמידים מסתובבים בשטחים פלסטינים. על כך השיב: "שההסתובבות היא הסתובבות שגרתית של מתבודדים, של מטיילים אין מה לעשות עם זה, גם הצבא לא עושה עם זה כלום" (עמ' 2577 ש' 9-6). הרבש"ץ הוסיף כי כשיש מעשים חריגים, הוא והצבא מטפלים בהם. לשאלת בית המשפט כיצד הוא פועל אם שותלים עצים בשטח של עצי זית בוגרים של הפלסטינים, השיב שאם הוא יודע בוודאות שמדובר בשטח של פלסטינים, הוא מתערב ומודיע לצבא. הרבש"ץ העיד כי היה מקרה כזה סמוך לפני האירוע כאן, וציין: "זכור לי מקרה דווקא מהצד הדרומי של היישוב" (עמ' 2579 ש' 13). לשאלת בית המשפט הבהיר הרבש"ץ כי "אם האדמה ודאית אני יודע שהיא של פלסטינים אני מעביר את הדיווח הלאה" (עמ' 2582 ש' 15-14), ובתקופה הרלוונטית לא זכור לו שהיו דיווחים. הגם שעולה מעדותו הנ"ל של הרבש"ץ בכלליות כי התלמידים "מתבודדים" ו"מטיילים", אין בה כדי לבסס כי מי מהתלמידים הגיע למקום ספציפי כדי להתבודד או לטייל, וודאי שאין בה כדי לבסס פעילות כזאת במבתר הצפוני.
- הרבש"ץ העיד כי זכור לו "שכן עבדו בשטחים החקלאיים, בעצם מבחינה חקלאית מה שאני מכיר שאי אפשר לשתול עץ במקום שיש כבר עצים, כן שתלו עצים במקומות שאין עצים". לפי עדותו, במקומות שיש עצים אי אפשר לשתול עוד עצים כי השטח כבר תפוס (עמ' 2582 ש' 26-18). לאחר מכן העיד הרבש"ץ כי "העבודות החקלאיות התמקדו בשטחים פתוחים שלא ברור שמי הבעלים שלהם" (עמ' 2582 ש' 30-29). לשאלת בית המשפט אם כשהוא אומר "שטח חקלאי" הוא לא מגדיר של מי השטח, השיב, כפי שהעיד קודם לכן: "איפה שיש עצים ותיקים מבחינתי זה היה סימן זיהוי לאדמות פלסטיניות עם בעלות, איפה שאין עצים ותיקים אז הבנתי שזה שטחים שהחבר'ה הצעירים מעבדים הילדים" ו-"עץ ותיק זה יש לו גזע ברוחב חצי מטר, מטר ועץ צעיר זה עץ שרק שתלו אותו לפני שנה, שנתיים והלאה", "כלומר מבחינת העצים אני בוודאות רואה מרחוק אם זה שטח חקלאי פלסטיני או שטח שהוא לא מוגדר, אין חקלאות אחרת באזור שאנחנו מכירים שזה לא שתילה של עצי זית, זה מה שאנחנו רואים בשטח" (עמ' 2583 ש' 10-1).
- מהאמור לעיל עולה כי הרבש"ץ ידע להבחין בין עצי זית בוגרים לעצי זית צעירים והעיד כי "העבודות החקלאיות [של תלמידי הישיבה] התמקדו בשטחים פתוחים שלא ברור שמי הבעלים שלהם". לדבריו, לא ניתן לשתול עצי זית צעירים היכן שיש עצים בוגרים כיוון שהשטח כבר תפוס, אם כי הוא זוכר מקרה כזה שאירע באזור שנמצא דרומית לישיבה, והוא דיווח על כך לצבא. מדבריו של הרבש"ץ עולה שהוא לא הגיש כל תלונה לגבי פעילות כלשהי של תלמידי ישיבה "באזור המבתרים".
- לסיכום, אין בעדותו של הרבש"ץ כדי לבסס כי תלמידי הישיבה עיבדו שטחים חקלאיים כלשהם, פרט לשטחים של עצי זית בוואדי. הרבש"ץ העלה ספק לגבי עיבוד עצי זית במבתר הדרומי, וודאי שאין בעדותו כדי לבסס עיבוד שטחים ספציפיים כלשהם ב"מבתרים" בכלל, ובמבתר הצפוני בפרט. לגבי המבתר הדרומי העיד כי אם לא מעבדים את השטח שם, לכל הפחות "הסתובבו שם", שכן בנו מתקן לדגל.
- כאמור לעיל, עצי הזית במטע הם עצים בוגרים. הרבש"ץ העיד כי "אני יודע איפה שיש עצים ותיקים שם אני יודע שיש פלסטינים", קרי הערבים הם שמטפחים ומוסקים את עצי זית הבוגרים שבסביבה - מה שמרחיק אפשרות שתלמידי הישיבה עיבדו את העצים בשלוחה הצפונית: המטע וארבעת העצים במבתר הצפוני.
- בהקשר זה אפנה לקביעות בחוות דעתה של השופטת ברודי, שלפיהן השטח של המבתר הצפוני מסווג כאדמות פרטיות פלסטיניות (פסקאות 115-102 לחוות דעתה ומוצגים ת/204ב', ת/205, ת/212 ו- ת/213).
- תימוכין לכך שהפלסטינים מעבדים את הקרקעות בסביבת הישיבה, ואף מוסקים שם זיתים, אפשר לראות ב-ת/241 (לפני שאירעה תקלה בהתקן הזיכרון הנייד - ראו החלטה מיום 15.2.2026), בתמונות מתוך הסרטון מיום 13.10.2018 משעה 15:45:26 ועד השעה 16:07:09, ממצלמה שזזה בש"ג רחלים, תמונה IP1 "רחלים רחלים" עם סיומת "1315452". שם רואים פלסטיני מעבד עצי זית בוגרים ומוסק זיתים במטע של עצי זית בוגרים סמוך מאוד ליישוב רחלים, בהמשך מגיע רכב צבאי, ולאחר בירור, הרכב נסע משם והפלסטיני המשיך לעבד את עצי הזית הנ"ל.
לפיכך, ולאור עדותו של הרבש"ץ כי הפלסטינים הם אלה שעיבדו את עצי הזית הבוגרים בשטח, הרי שאם עיבדו את עצי הזית הבוגרים שבמטע, סביר להניח כי מי שעשו זאת היו הפלסטינים. על כל פנים, לא הוצגו סרטונים או תמונות מטעם ההגנה שבהם רואים שמי מתלמידי הישיבה מעבד עצי זית בוגרים בשלוחה הצפונית או הדרומית או במבתר הצפוני או הדרומי. הנאשם הציג סמוך למועד חקירתו תמונות של הגדרות בתחתית השלוחה הצפונית (נ/17) וסרטון של המבתר הדרומי בלבד, שאין בהם כדי לבסס שמי מתלמידי הישיבה עיבד עצי זית. - אם כן, אין בעדותו של הרבש"ץ (בתמיכה מסוימת ולא ישירה), כדי לבסס את הקביעות בחוות דעתה של השופטת ברודי שלפיהן הנאשם או מי מתלמידי הישיבה האחרים עיבדו עצי זית והסתובבו במבתר הצפוני. מעדותו של הרבש"ץ עולה כי התלמידים עיבדו עצי זית בוואדי, ייתכן שעיבדו עצי זית גם במבתר הדרומי או לכל הפחות "הסתובבו שם", ולגבי האדמות שיש בהם עצי זית בוגרים, הפלסטינים הם ש"מגיעים לעבד אותם בתקופת החריש והמסיק".
עדות הנאשם
- אתמקד עתה בגרסאותיו השונות של הנאשם בקשר לסוגיית "הסביבה הטבעית" שלו ושל יתר תלמידי הישיבה ופעילויותיהם.
תשובת הנאשם לכתב האישום
- סעיף 5 לכתב האישום המתוקן (חלק כללי) מתייחס למבתר, מיקומו, המרחק שלו מהכביש ולכך שמדובר "בגבעה קטנה שגובהה כשלושה מטרים מעל פני הכביש". בתשובתו של הנאשם לכתב האישום מיום 4.5.2020 נכתב לגבי סעיף זה כי "הדבר אינו ידוע לנאשם". טענת הנאשם הכבושה שלפיה הוא נהג להסתובב במבתר הצפוני, שהוא חלק מסביבתו הטבעית, אינה עולה בקנה אחד עם התשובה: "הדבר אינו ידוע". בעניין זה, אני מסכים לקביעתה של השופטת ברק נבו בחוות דעתה כי יש לייחס לכך משקל מאחר שהנאשם היה יכול לפרט בעניין זה, ובחר שלא לעשות זאת. גרסת הנאשם בנקודה זו אף פוגעת במהימנותו.
גרסאות הנאשם בחקירות לעניין הסתובבות ופעילויות
- במוצג ת/82 - חקירת הנאשם מיום 15.10.2018 בשעה 15:38, ביקש החוקר מהנאשם: "תאר לי את השבת האחרונה בישיבת רחלים, מה עשית בדיוק?" והשיב: "בכניסת השבת התפללתי, לאחר מכן אכלתי יחד עם כל הישיבה, לאחר מכן אחרי הסעודה הלכתי לישון בשעה 23:00 או 24:00 לערך ולאחר קמתי לתפילת שחרית עם הנץ" (עמוד 1 ש' 12-10). בהמשך נשאל הנאשם: "אני מבין מדבריך שאינך מעוניין כל כך לשתף פעולה, אני צודק?" והשיב: "תקשיב, אני באתי לכאן לתת עדות סתם, תעזבו אותי, אני רוצה ללמוד תורה, בגרויות, תעזבו אותי, אני לא עובד אצלכם ולא כלום" (עמוד 2 ש' 30-28).
- הנאשם נחקר 16 פעמים על ידי חוקרי השב"כ ו-7 פעמים על ידי חוקרי המשטרה. כאמור, עד לשלב שבו נודע לנאשם על קיומה של הראיה הפורנזית, הוא הרבה לשמור על שתיקתו, ולא הציג גרסה מפורטת בעניין האליבי ובעניין ההסתובבות שלו בשטח.
- במוצג ת/63 - חקירת הנאשם מיום 6.1.2019 בשעה 17:55, מוצגות לנאשם תמונות של האבן והוא נשאל: "מה יש לך להגיד שעל האבן הזו נמצא הדנ"א שלך והדנ"א של הנרצחת בלבד?". תגובת הנאשם לשאלה זו, כפי שנרשמה בדו"ח החקירה היא "החשוד שותק, משלב את ידיו ועוצם את עיניו" (ש' 43-41).
- במוצג ת/64 - חקירת הנאשם מיום 18.1.2019 בשעה 11:00, לאחר שהנאשם שוחח עם בא כוחו, עו"ד עדי קידר, הוא התחיל לענות על שאלות כלליות. להלן קטעים מחקירתו, בתשובה לשאלה מה הוא וחבריו עושים בשעות הפנאי:
"ת. אני בדרך כלל לומד כל היום. יש זמן פנוי - בהפסקות, בתשע וחצי בערב נגמר הסדר יום של הלימודים ואז כל אחד לעצמו. יש פעילויות לפעמים וכל אחד עושה מה שהוא רוצה. אני בדרך כלל לומד ומתבודד בשעה הזאתי, אבל יש פעמים שאני עושה מדורות ונמצא עם חברים, אין לו"ז קבוע בשעות האלה.