יא. הצוואה לא היתה נערכת לולא עיסקת המתנה, נסיבות עריכתה מתכתבות עם ההסכם ולכן, יש להורות על פסלותה.
יב. מעורבות המשיבים בצוואה זועקת לשמיים, המנוח לא היה כשיר לערוך הצוואה והיא תולדה של השפעה בלתי הוגנת וניצול תלותו של המנוח ובנסיבות אלו כאמור, יש להורות על פסילתה.
- טענות המשיבים
א. המשיבים טענו כי הבת ק' הגישה בקשה לצו ירושה תוך הצהרת כזב לפיה המנוח לא הותיר צוואה על אף שידעה על קיום הצוואה שהמנוח ערך לטובת המשיבים ביום 24/10/2010.
ב. המשיבים טענו כי ביום 06/01/2016 צורף אישור רפואי של ד"ר צ'יטרקוב מיום 06/01/2016, כחמש שנים לאחר עריכת הצוואה ותקופה קצרה לאחר העברת הזכויות בדירה לבתם.
ג. בתיק מונה מומחה, ד"ר דרנל כמומחה לקביעת כושרו של המנוח ומצבו הקוגניטיבי הן במועד עריכת הצוואה 24/10/2010 ומועד חתימת ההסכם והן ביום 08/12/2015, מועד חתימת תצהירי ההעברה ללא תמורה של הדירה לבתם של המשיבים. המומחה קבע כי המנוח היה כשיר מבחינה קוגניטיבית לעריכת הצוואה ותצהירי ההעברה ללא תמורה בשני המועדים.
ד. בסיכומיהם טענו המשיבים שהיקף עיזבון המנוח אינו כולל רכוש כלל. אין כספים בחשבון הבנק של המנוח; הדירה אינה דירת המנוח אלא שייכת למשיבים, שכן לא נרכשה מכספי המנוח ולא הועברה על שם בתם במרמה.
ה. המתנגדות מעלות בסיכומיהן טיעונים חסרי בסיס לגבי פעולת ההעברה של הדירה לבתם בשנת 2015 על אף שהצוואה נערכה חמש שנים קודם לכן, שכן המועד הרלוונטי בלבד הינו מועד עריכת הצוואה 24/10/2010.
ו. מומחה בית המשפט קבע כי המנוח כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה ולרוב בית משפט ייטה לאמץ חוות דעתו והמתנגדות מושתקות מלטעון בעניין שעה שבהליך קודם לא חלקו על כשרותו.
ז. ניסיונות המתנגדות לפסול חוות דעתו של ד"ר דרנל נכשלו. כך גם ניסיונותיהן להביא למינוי מומחה נוסף ואף בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין, נדחתה.
ח. בניגוד לנטען על ידי המתנגדות, מלוא התמורה לדירה שולמה על ידי המשיבים ולא רק 80% ממנה. המשיבים תמכו במנוח לאורך כל הדרך ושילמו תמורת הדירה, כאשר למנוח לא היה כל רכוש והמהלך שבוצע היה הגיוני.