המומחה אף העיד כי ידע שהמנוח מוגבל בתנועה ובדיבור, אולם אין בכך בכדי להפוך אותו ללא כשיר (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 18/01/2023, שורות 4-5) ואף היה מודע לכך שהמנוח לקה בעיוורון חלקי. על אף כל אלו, ציין כי המנוח היה כשיר מבחינה קוגניטיבית בשני התאריכים, הן בתאריך עריכת הצוואה ביום 24/10/2010 והן במועד 08/12/2015, מועד חתימתו על תצהירי ההעברה.
- משכך, ושעה שהוכח די הצורך שבשנת 2016, למעלה מחמש שנים ממועד עריכת הצוואה, המנוח היה כשיר לעשיית פעולה בפני נוטריון, די בכך בכדי לקבוע כי היה כשיר לבצע פעולה כאמור חמש שנים קודם לכן, לרבות עריכת צוואה, מקום בו לא עלה בידי המתנגדות להוכיח אחרת.
- עדה נוספת רלוונטית שהמתנגדות נמנעו מזימונה הינה המטפלת של המנוח. במסגרת בקשה מספר 8 שהוגשה בתיק 21411-07-24 טענו המתנגדות כי למנוח היתה מטפלת סיעודית במשך למעלה מעשרים שנה. עוד ציינו כי המטפלת שהתגוררה עם המנוח עשויה לשפוך אור על מצבו. במסגרת ההליך דנן הוגשה בקשת המטפלת למנות מנהל עיזבון שכן הגישה תביעה כנגד עיזבון המנוח בבית הדין לעבודה וניתן היה לאתרה בקלות. היא זומנה לדיון כאשר הזימון נשלח לה באמצעות בא כוחה בתיק שהתנהל בבית הדין. בסופו של יום, המטפלת לא התייצבה לדיון ההוכחות והמתנגדות ויתרו על חקירתה (ראו עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 8- 10). כפי שציינו המתנגדות בבקשתן לזמנה, המדובר בעדה רלוונטית שחיתה צמוד למנוח למעלה מעשרים שנה ויכלה לשפוך אור על מצבו. הימנעות מהעדתה פועלת אף היא לרעת המתנגדות ומחזקת מסקנתי לפיה המנוח היה כשיר לערוך הצוואה במועד עריכתה.
- אכן בסיכומיהן הפנו המתנגדות לבדיקות שנערכו למנוח וקביעות רופאים לפיהן בשנת 1984 למנוח המטומה בגזע המוח; בשנת 1992 סובל מהפרעה לזיכרון לטווח קצר; בשנת 2001 אינו מתמצא בזמן בשנת 2001 ובשנת 2003 ירידה משמעותית בתפקוד. עם זאת, בעניין זה ציין המומחה כי החומר הרפואי שצורף נוגע בעיקר לתקופות שבהן נדרש תשומת לב רפואית ולכן בתקופות בהן הגיע המנוח לבית החולים ניתן להניח כי סבל מתסמינים נוירולוגיים וההיפך, כשלא הגיע לבית החולים, אפשר להניח שלא היה חולה אקוטית (ראו הסיפא של תשובה 1 לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה מיום 06/01/2023).
עוד הוסיף המומחה שבשנים הקודמות ליום 24/10/2010 מצבו של המנוח היה יציב וזאת לאור סוף מועד אשפוזים סיעודיים בשנים 2004-2005. בנסיבות אלו ציין כי העדרם עד שנת 2014 מוסבר בכך שלא היה בהם צורך.