"האפשרות שהוא כן כתב בעיני היא אפשרות קלושה מאוד, לא מתיישבת עם ההיגיון של הממצאים. לא מתיישבת עם מה שאני רואה מול העיניים. זאת אפשרות תיאורטית עם סבירות נמוכה מאוד. היא, בעיניי, כמעט אפסית."[67]
עוד הוסיף:
"בתיק הזה סבירות גבוהה שהחתימה נכתבה על-ידי אחר, והיא נעשתה כחיקוי על-פי מודל החתימה."
לדבריו, יש כאן "יד מכוונת מאחורי כל החתימות", ואותם אלמנטים ותכונות כתיבה חוזרות על עצמן:
רגל שמאל נוגעת ואפילו חוצה; ה-A בתנועה אחת גדולה ; הזיג-זג קטן לעומת ה-A המיקום היחסי והפרופורציות בחתימה - A גדולה לעומת רגליים שהן הקעריות הקטנות והקו האופקי מתחיל ברגל- אחורה וקדימה.
41) ההגנה (בא-כוח נאשמים 1 ו-3), אינה מזלזלת במומחיות מומחה מז"פ, וזאת נוכח הערכתה של המומחית איה שוחט עימה התייעצו - המגדירה את רפ"ק ניב כ"מקצועי".[68]
האחרון העיד על עצמו שהוא משתמש בדרך כלל באמירה "מצאתי התאמה בתכונות".[69]
והוא לא מייחס חשיבות לכך שנרשם בחוות-הדעת תכונות הכתיבה "ולא תכונות כתיבה"[70]
בהסבירו זאת הוא מעלה אפשרות שייתכן ואחד הבודקים הדפיס את הכתוב, והוא לא תיקן.[71]
לדבריו, הסיגנון בדרך כלל מותאם לנתונים, וברוב הפעמים הוא אינו עושה שימוש ב-ה' הידיעה, אם כי לפעמים הוא מציין אותה.[72]
יחד עם זאת, הוא מסכם כי "המסקנה לא שונה בגלל ה' הידיעה".[73]
42) המומחה רפ"ק ניב הסביר כי חוות-הדעת הראשונית ניתנה בלחץ של זמן[74] כלשונו:
"התהליך הוא שבדוח בדיקה ראשונית נותנים ממצא מסויים ועם הזמן ככול שנכנסים לעומק הניתוח – אפשרות לתת ממצא יותר חזק."[75]
וכן:
"לתת חוות-דעת מלאה ורצינית אחרי שביצעו בדיקה לאורך זמן יסודית ולתת ממצא ראשוני מסויג בדוח הבדיקה הראשונה. זה התהליך הנכון האחראי והרציני לעשות."[76]
ב"כ נאשמים 1 ו-3 ייחס חשיבות רבה לכך שנעשה שימוש בהא הידיעה "התאמה לתכונות הכתיבה" בעוד שהעד ניב ניצן ציין שאינו רואה כל חשיבות בכך[77] שכן ייתכן שאחד העדים הדפיס את המסמך. "השימוש בהא הידיעה נובע משיקול דעתו של הבודק וסגנון הכתיבה שאימץ לעצמו". "דרגה של סביר מאוד – שיש כיסוי כמעט מוחלט לתוכניות".
העד הוסיף והסביר כי כאשר רשם בחוות-דעתו "קיימת אפשרות שהחתימה נכתבה כחיקוי" התכוון למידת וודאות המגלמת "אפשרות ריאלית סבירה והגיונית ומתיישבת עם ההיגיון של הממצאים".[78]