יתרה מזאת, לא ברור לי מדוע התעלם מומחה ההגנה מהשוואת החתימה שבטיעון עם המסמך שנחתם לטענת הנאשמים באותו מועד (20.3.09)- יפוי-כח,[129] שהתלווה לבקשה למתן רשות להגן שהוגשה לבית-משפט השלום בבאר-שבע, בתביעת דיסקונט נגד זכרנקו. אם זכרנקו חתם על שני המסמכים בעמידה: ייפוי-הכוח ת/1 וייפוי-הכוח ת/14, הכיצד שונה חתימתו שבטיעון באופן מהותי מהחתימה על גבי התצהיר,[130] שסומנה על-ידי מומחה ההגנה כמסמך "ח".
61) בחקירה נגדית אישר מומחה ההגנה, כי קיימת שונות בין החתימה ח' לחתימה שבמחלוקת, וכן קיימת שונות בין חתימה ח' לדוגמאות החתימה (עמ' 1159 שורות 23-30).
ברם, עו"ד נפתלי לא נתן הסבר לשונות הבולטת בין חתימה ח' לחתימה שבמחלוקת, שנחתמו לכאורה באותו מועד ובאותה צורה (בעמידה).
נדבך חשוב במסקנות מומחה מז"פ רפ"ק ניב ביחס לחתימה על ייפוי-הכוח ת/1 הוא תכונת הכתיבה המתייחסת לשורת הדפוס.
רפ"ק ניב קבע כי "הניגוד הזה הוא מאוד משמעותי לממצאים בבדיקה".[131]
בעשרות חתימות של זכרנקו הוא אינו מתקרב לשורת הדפוס וחתימתו מרחפת.
בייפוי-הכוח ת/1 הנטען כי הוא מזויף - הרגל השמאלית של ה-A נוגעת בצורה יציבה בשורת הדפוס.
62) ב"כ נאשם 2 הפנתה את ביהמ"ש לקלסר שקיבלה משטרת ישראל מהרשויות בשוויץ, ושם לטענתה, מצויים מסמכים שחתימת זכרנקו עליהם נוגעת ב-שורת הדפוס,. אלא שלטענתה, מסמכים אלה לא הועברו לבדיקת מז"פ.[132]
ב"כ נאשם 2 ביקשה להגיש מסמך אחד מהקלסר שהגיע משוויץ- נ/33 שהינו צילום, אך נתקלה בהתנגדות ב"כ המאשימה, שכן אין לדעת כיצד הגיע מסמך זה לרשומות הבנקאיות השוויצריות, האם אכן על-ידי מי שחתם על המסמך - זכרנקו עצמו - או באמצעות מאן-דהוא מטעמו או בשמו שחיקו את חתימתו.
המסמך נ/33 התקבל בבית-המשפט כמסמך שנשלח לישראל, אך לא כראייה לאמיתות תוכנו, ולא ניתן היה להסיק ממנו על חתימת זכרנקו כביכול הנוגעת בשורת הדפוס.
עו"ד נפתלי, שבדק את צילום המסמך נ/33, קבע ש"קרוב לוודאי" שהחתימה המתנוססת על נ/33 היא חתימתו של זכרנקו, וזאת נוכח צפיפות חפיפת קווים, כיווני כתיבה, נטיית צד, מבנה זווית ומבנה לולאות, וזאת על-אף העובדה שמדובר בצילום והחתימה על מסמך משנת 1996 קרי: מסמך שנחתם לכאורה לפני כמעט 20 שנה.
בעקבות מסקנתו דלעיל של המומחה, נטען על ידי ההגנה כי במתחם האפשרויות של זכרנקו מצויה גם האפשרות שהוא חותם תוך נגיעה בשורת הדפוס. כלשונה: