אם שני המסמכים - יפויי הכח האלה נחתמו בעמידה, כטענת נאשמת 3, היה על החתימות המתנוססות עליהן להיות מושפעות באותו אופן מהעמידה.
התבוננות בחתימה ח' – חתימה בימין הדף במסמך נ/47ג', ולעומתה החתימה שבטיעון, מאיינת באופן מוחלט את מסקנתו של נפתלי.
68) על-פי כל הפרמטרים, חתימה ח' אכן נחתמה על-ידי זכרנקו, בעוד חתימה א' שבטיעון נחתמה על-ידי חקיין/זייפן שניסה לחקות את חתימתו האמיתית של זכרנקו.
על-פי ההלכה הפסוקה, שימוש בחוות-דעתו של גרפולוג, אין משמעותה העברת כוח ההכרעה לגרפולוג לעניין אמיתות החתימה בהכרעת-הדין, שכן, בית-המשפט הוא המכריע על-פי מכלול הראיות העומדות בפניו, לרבות מסקנת המומחה.
ב-ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פ', פ"ד נ'(1), 499, פיסקה 11, נקבע:
"במצבים בהם מתעוררת שאלה רצינית בדבר אמיתות החתימה רצוי להיעזר בחוות-דעתו של גרפולוג מומחה. בכך לא פורק עצמו בית-המשפט מן החובה והאחריות להכריע בשאלה שמתעוררת בפניו. אכן בית-המשפט רשאי במצב כזה לקבל עדות המומחה או לדחותה, כולה או מקצתה. סמכות ההכרעה לעולם נשארת בידיו."
ב-ע"פ 1839/92 עאטף אשקר נ' מ"י (פורסם במאגרים [פורסם בנבו] 4.9.94) קבע בית-המשפט כי כאשר עליו להכריע בין שני מומחים - מלאכתו של בית-המשפט - אינה קלה. ברם, שיקול הדעת המופעל אינו מקצועי, אלא שיקול דעת שיפוטי:
"על בסיס הידע המשפטי, ניסיון החיים השיפוט, והשכל הישר בהם הוא עושה שימוש כאשר הוא מתבקש להכריע בין גירסאות סותרות."
על בית-המשפט לבחון מהימנות העדים, רמתם המקצועית, אופי הבדיקה שערכו והאופן שבו הגיעו למסקנתם - מסקנה וודאית, שאינה מותירה ספק של ממש.
ב-ע"פ 8752/07, בנק לאומי בע"מ נ' עיזבון המנוח יורם הורוביץ ז"ל ואח' (פורסם ב'נבו', 15.03.11), נקבע כי קיימות מספר דרכים מקובלות להוכיח חתימתו של אדם.
דרך אחת היא עדות ישירה למעמד החתימה:
"דרך אחרת היא על-ידי השוואה בין החתימה השנויה במחלוקת ובין חתימתו של אותו אדם הידועה כאמיתית. בהשוואה זו יכול בית-המשפט להסתמך הן על מראה עיניו, והן על חוות-דעת של גרפולוג מומחה."
וכן:
"מצאתי, כי קביעת בית-המשפט המחוזי שקלול מכלול הראיות משתנה לאחר שהוספתי לו את התרשמות בית-משפט קמא במו עיניו מחתימתו של המנוח על כתב הערבות, וקביעתו כי יש חוסר זהות מסוים בין החתימה על כתב הערבות לחתימתו האותנטית של המנוח. כאמור, בית-המשפט רשאי לסמוך על מראה עיניו במצבים מעין אלו, והסקת מסקנות על בסיס זה היא אפשרית, אך ניתנת להתערבות על-ידי ערכאת הערעור."