על דרכי התקשורת עם זכרנקו מסר נאשם 1 את הדברים הבאים:
"תמיד אלינה הייתה עושה שיחות עמו, היא גם הייתה מתרגמת כל פעם בפגישות."[213]
וכן:
"ש. מה השפה בה דיברת עם זכרנקו?
ת. טיפה באנגלית, אבל לא ממש. אנגלית הייתה רעה מאוד אצלו, אז לרוב דרך תרגום."[214];
"ש. מי תרגם לך בשיחות עם זכרנקו?
ת. אלינה מלר. לפעמים גם אשתי - שוש דגלדטי."[215]
בעדותו בבית-המשפט הקפיד נאשם 1 לציין שיכול היה לתקשר עם זכרנקו באנגלית, וכי הלה ידע אנגלית (עמ' 586, ש' 11).
94) תימוכין לאי-ידיעת השפות עברית ואנגלית על-ידי זכרנקו למד בית-המשפט גם מעדותו של יורם בן חיים שציין: "הועבר לנו שאלכסיי זכרנקו הוא לא דובר אנגלית, וגם שיש לו קשיי דיבור כאלה או אחרים".[216]
וכן נאמר על-ידי סגן מנהל סעיף בנק הפועלים כי במפגש עם זכרנקו "ניסינו לתקשר ולא כל כך הצלחנו כי הוא לא דיבר עברית ואנגלית".[217]
דני צור, עוזר בכיר בסניף הגלים של בנק הפועלים שפתח בפועל את חשבון חב' זכרנקו בהחליפו את ישראל לייב, ציין בהודעתו כי "עד כמה שהתרשמתי - הוא (זכרנקו י.א.) כלל לא ידע לדבר אנגלית".[218]
אף עו"ד דוד גוטליב ציין:
"הוא בקושי דיבר אנגלית. הוא כמעט לא יודע חוץ מ–"good morning, good day" משהו כזה. וכשהוא דיבר גם ברוסית הוא די גימגם" (עמ' 427).
כך גם מסר בעדותו עו"ד אבי שטוקהולם שטיפל בענייני מסעדת פושקין.[219]
בבקשה למתן רשות להגן מטעם זכרנקו,[220] ובתצהיר זכרנקו שהתלווה לבקשה ציין נאשם 2 בסעיף 3 לבקשה, כדלקמן:
"בקליפת אגוז יובא כי המבקש אשר אינו מבין ולו מילה אחת בשפה העברית ובעל הבנה בסיסית ביותר בשפה האנגלית, בוודאי לא ברמה מספקת קריאה והבנת מסמכים, הוחתם על מסמכים בשפה אשר כאמור איננה מוכרת לו, וזאת מבלי שיוסבר לו על-ידי מי מטעם המשיב אודות המהות האמיתית של המסמך עליו התבקש לחתום. יתירה מזאת, נדמה כי המבקש הוטעה לחשוב כי הינו חותם על מסמכים אשר מהותם שונה בתכלית מהמסמכים עליהם סבר המבקש כי הינו חותם. המבקש לא ידע ולא סבר ולו לרגע אחד כי הינו חותם על מסמכי ערבות למבקשת ו/או בכלל."
בסעיף 7 לתצהירו אימץ זכרנקו את הטיעון דלעיל.
עסקיו של אלכסיי זכרנקו בישראל
95) במהלך שהותו בישראל פגש זכרנקו בשף רונן דוברת-בלוך (להלן: "רונן") במלון "הרודס" באילת, והשניים רקמו יחדיו תוכנית להקמת מסעדה.