עוד לדבריו, זכרנקו אמר לו כבר אז כי אם יקרה לו משהו הוא רוצה שגם מניותיו הנותרות (50%) תועברנה אליו. כמו-כן הלה ביקש כי נאשם 1 ידאג לאביו, למנהלת משק ביתו - נדיה, לנאשמת 3 ולבן-דודה של נאשמת 3 - דימה.
במעמד החתימה בסנט פטרסבורג, הוחתם זכרנקו גם על שטר העברת המניות השני שהוכן על‑ידי נאשם 2 המעביר את 50% המניות הנותרות לנאשם 1.
נאשם 1 טען בחקירותיו, כי הוא לא רשם את מניותיו ברשם החברות רק משיקול עסקי, מאחר וביקש לבסס את הקונספציה שמסעדת פושקין וחברת זכרנקו השקעות הן בבעלות אוליגרך רוסי, כלשונו:
"אחרי גאידמק נוצרה איזו הילה של אוליגרכים רוסים בארץ ורציתי לנצל את המומנטום לצורך עשיית עסקים בישראל."[272]
125) בעדותו בבית-המשפט מסר הסבר אחר, ולפיו, הוא הגיע להסכמה עם זכרנקו כי עד שתבוצע העיסקה עם חב' גאון הוא לא יהא זכאי לקבל כספים, ועל-כן לא אצה לו הדרך לרשום את מניותיו, והוא המתין לחתימה על ההסכם עם חב' גאון.
126) יוער, כי שטר העברת המניות אינו מנוסח כטענת נאשם 1, והוא איננו מותנה[273].
127) אלכסיי חתם אפוא על שטר העברת 50% ממניות זכרנקו השקעות לנאשם 1, וכן חתם גם על שטר העברת מניות שני המעביר לנאשם 1 יתרת המניות במצב של "נבצרות", שכאמור לעיל הוגדר ולא נרשם. וכך קיבל נאשם 1 שליטה על חברות פושקין, זכרנקו השקעות וזכרנקו תעשיות.
אין מחלוקת כי זכרנקו חתם על המסמכים שהוצגו בפניו בתאריך 25.4.2009 בסנט פטרסבורג. המחלוקת היא אם אכן המסמכים תורגמו לו כדבעי, והוא הבין את תוצאתם המשפטית, שכן בנסיבות המתוארות על-ידי נאשמת 3 לפיהן סירב זכרנקו שהיא תתרגם לו את המסמכים אם מפאת שהאמין שהם קשורים לעסקת גאון ואם כדי שניקולאי שפובלוב לא ישמע, עדיין טענו נאשמים 2 ו-3 שהמסמכים תורגמו ורק לאחר תרגומם חתם עליהם זכרנקו.
128) בכתב-האישום המקורי נטען על-ידי המאשימה כי שטרי העברת המניות בחברת זכרנקו השקעות התקבלו במירמה בנסיבות מחמירות.
ההגנה דוחה את הטענה שלא מתקבל על הדעת שזכרנקו יפקיד בידי נאשם 1 את כל רכושו במסגרת מערכת היחסים הקצרה ביניהם.
באי-כוח הנאשמים גורסים כי מתיקון כתב-האישום עולה, שהמאשימה לא הגיעה למסקנה שאמנם אין זה מעשה שבשיגרה אך נאשם 1 זכה לאמונו של זכרנקו, עד כי האחרון היה מוכן להפקיד עשרות מיליוני ₪ על בסיס האמון שנוצר ביניהם.[274]