ברם, מתברר כי במעמד החתימה על מסמכי הקמת זכרנקו השקעות ותעשיות, והחתימה על שטרי העברת המניות בסנט פטרסבורג, הטעו נאשמים 1 ו-3 את אלכסיי זכרנקו אשר לא רצה בתרגום המסמכים, אם מתוך אמונה עיוורת בנאשם 1 ואם מתוך חשש שהנוכחים האחרים (ניקולאי שפובלוב וחברתו) ישמעו, ולכן שאל את נאשמת 3, כלשונה:
"אלכסיי אמר לי – 'אלינה אל תתרגמי לי. עזבי. מה ניסים אומר?'."
ונאשמת 3 מסבירה את תגובתו של נאשם 1:
"ואז ניסים אמר שהוא כבר חתם, כי זה מסמכים הקשורים לגאון נכסים."[269]
121) בפועל, לא היה מדובר במסמכים הקשורים לגאון נכסים, ואף לא ניתן לומר שמסמכי הקמת חברות זכרנקו השקעות ותעשיות, נועדו לעיסקת גאון, שהרי נאשם 1 הכחיש שהקמת החברות נועדה דווקא לרכישת חב' גאון נכסים כשנשאל על כך מפורשות במהלך עדותו בבית‑המשפט, כמפורט בהכרעת-הדין לעיל, ואז אלכסיי שהאמין לנאשם 1 שמדובר במסמכים הקשורים במישרין לעיסקת גאון, וויתר על תרגומם על-ידי נאשמת 3 וחתם עליהם.
122) להזכירנו, שנאשם 2 אינו דובר רוסית, והסכם הנאמנות הוא מסמך שנרשם בשפה האנגלית בלבד. מדובר במסמך סבוך למי שאינו דובר היטב את השפה האנגלית, ולזכרנקו הייתה ידיעה בסיסית בלבד של מילים ספורות בשפה זו.
זכרנקו לא קרא את הסכם הנאמנות, ולא היה מסוגל לקרוא אותו. לטענת נאשמת 3 היא התבקשה על-ידי זכרנקו שלא לתרגם את המסמכים. לדבריה, זכרנקו לחש לה "אני מבקש אל תתרגמי כי אני לא רוצה שישמעו לא ניקולאי, לא מרינה, אף אחד. יש פה יותר מדי אוזניים"[270].
לטענת נאשם 2, הוא כן דרש מנאשמת 3 לתרגם את המסמכים.
123) מדברי נאשמת 3 עולה כי היא תרגמה את המסמכים על אף סירובו של זכרנקו.
עוד עלה מחקירתה של נאשמת 3 כי לא היה זה אירוע יחיד שזכרנקו סמך מתוך אמון עיוור על נאשם 1, והא ראיה, שבעת החתימה על ההסכם עם חב' ב. גאון אמר זכרנקו שנאשם 1 יחתום במקומו בהסבירו: "אני סומך על ניסים יותר מאשר על עצמי. אני גם ככה לא מבין כלום" (הדגשה לא במקור - י.א.).[271]
זכרנקו חתם על הסכמה להעברת 50% ממניות זכרנקו השקעות על שמו של נאשם 1, כאשר בידי המחזיק במניות זכרנקו השקעות גם נתונות מניות חברת זכרנקו תעשיות ומניות חברת פושקין.
124) לטענת נאשם 1, בהיותו בסנט פטרסבורג בחודש אפריל 2009, הוא קיבל מזכרנקו בהעברה ראשונית 50% מניות של חברת פושקין כ"מתנה", וכן קיבל "במתנה" 50% מניות חב' זכרנקו השקעות.