ת: אני בעלים של 50% מזכרנקו השקעות ששולטת על המסעדה ועל זכרנקו תעשיות, וזאת החל מ-3.5.09, לגבי זכרנקו השקעות, והחל מ-10.5 לגבי זכרנקו תעשיות."[263]
וכן טען בחקירתו שהבעלות במניות היא חצי- חצי כי המניות הועברו ללא תנאי.[264]
118) נאשם 1 ראה עצמו, אפוא, בעלים, ולא בעל זכות חוזית להיות בעתיד בעל מניות כמו שטען בעדותו בבית-המשפט.[265] למרות זאת הוא לא אמר דבר בעניין זה לעו"ד אבי שטוקהולם שציין בעדותו, כי לא ידע שנאשם 1 מקבל 50% ממניות המסעדה, ולא ראה שטר העברת מניות, ואף לא זוכר ששמע דבר בעניין זה.[266]
119) מעדויות נאשמים 1-3 עולה כי בתאריך 25.4.09 במטבח ביתו של זכרנקו, הוקמו חברות זכרנקו השקעות וזכרנקו תעשיות, וכן נחתמו שני שטרי העברת מניות והסכם נאמנות. בעת החתימה על המסמכים הנ"ל, נכחו, פרט לזכרנקו ושלושת הנאשמים, גם בן-דודה של נאשמת 3 – דימה, שישב במרפסת ושוחח עם סוכנת ביתו של זכרנקו – נדיה. וכן נכחו בדירת זכרנקו שותפו/חברו- עו"ד של זכרנקו- ניקולאי שפובלוב, וחברתו מרינה.
על-פי שטר אחד (הראשון) של העברת מניות, העביר זכרנקו לנאשם 1 מחצית ממניותיו בחברת זכרנקו השקעות, וממילא גם בזכרנקו תעשיות, שהינה חברת-בת.
שטר העברת מניות נוסף בו החזיק נאשם 2, שהינו זהה לשטר העברת המניות הראשון, נועד להקנות לנאשם 1 בעלות עתידית במחצית המניות שנותרה של חב' זכרנקו השקעות.
נאשם 2 היה אמור לשמור בנאמנות את השטר השני ולהעביר המחצית הנותרת של מניות זכרנקו השקעות לידי נאשם 1 בהתקיים תנאי "נבצרות" שטיבם עלומים, שכן הם לא הוגדרו ולא הועלו על הכתב, אלא נאמרו לו בעל-פה, כך אליבא דנאשם 2.
120) לטענת ב"כ המאשימה, הנאשמים קשרו קשר להסתיר את היות נאשם 1 בעל השליטה במחצית ממניות זכרנקו השקעות, ולהציג מצג-שווא לפיו אלכסיי זכרנקו הינו הבעלים היחיד בחברות זכרנקו השקעות וזכרנקו תעשיות. מצג שווא זה, נטען באופן כוזב במסמכי ההקמה של חברות זכרנקו השקעות ותעשיות.
נאשם 1 נשאל בבית-המשפט אם הקמת חברות זכרנקו השקעות ותעשיות נבעה מרצונם שלו ושל אלכסיי לרכוש את חב' ב. גאון נכסים, והלה השיב בשלילה כלשונו:
"ש: הצורך בהקמת החברות נבע מהרצון לרכוש את גאון אחזקות?
ת: ממש לא.
ש: בשלב הזה עוד לא ידעת על ה-
ת: ממש לא." (הדגשה לא במקור - י.א.)[267]
נאשם 1 הסביר, כי הקמת החברות נועדה להקמת "תשתית לעסקים בישראל".[268]