ובדומה לכך, במישור היישום, נאמר (ע"א 9796/03 הנ"ל) כי:
"...גם להלכה גם למעשה, הבניה היא עשיית פעולה ברכוש "במטרה שלא יהיה דיווח" ומכאן שיש בה עבירה על האיסור הקבוע בסעיף 3(ב). וכך עד להמצאה הבאה כיצד להשתמט מדיווח."
נאשם 1 מואשם שהסתיר את שטרי העברת המניות והסכם הנאמנות מפקידי בנק הפועלים, שם התנהלו חשבונות חברות פושקין וזכרנקו, ונמנע מלציין שהוא בבחינת "נהנה" בחברות המצוינות לעיל. נאשם 1 טען בפני פקיד הבנק כי זכרנקו הוא בעל השליטה היחיד והנהנה היחיד בחברות הנ"ל.
ב"כ נאשמים 1 ו-3 גורס כי על-פי הפרקטיקה הנוהגת, הבנק מדווח רק על בעלי שליטה בתאגיד ולא על "נהנה", והוא למד זאת מתעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם הרשות לאיסור הלבנת הון שהזכירה את זכרנקו רק כבעל שליטה ולא כנהנה.
קשירת קשר לביצוע פשע
183) היסוד העובדתי של העבירה הוא התקשרות בין שניים או יותר, למטרת ביצוע עבירת פשע או עוון. רכיב ההתקשרות בעבירת הקשר איננו זהה במאפייניו להסכם במשפט האזרחי – התקשרות זו איננה טעונה אותה רמת מסוימות, והסכמה לפעול "בכל דרך שהיא" להשגת מטרת הקשר, עשויה להספיק לגיבושו של רכיב זה (ראו: ע"פ 3338/99 פקוביץ' נ' מדינת ישראל {פורסם במאגרים המשפטיים}, [פורסם בנבו] בפיסקה 24, והמקורות המצוינים שם).
היסוד הנפשי של העבירה הוא כוונה להתקשר עם הצד השני, וכן כוונה להגשיםא ת מטרתו הפסולה שלה קשר (שם, שם).
בהתקיימם של יסודות אלה, עבירת הקשר מתגבשת כעבירה נפרדת ועצמאית, אף אם טרם נעשה דבר לקידום מטרתו הפסולה שלה קשר, כך שלצורך גיבוש העבירה לא נדרש ביצועו של מעשה גלוי שיהיה בו משום מימוש רצון הקושרים (שם, שם).
עובדת קיומו של הקשר ניתנת להוכחה, ככל עובדה אחרת, הן בראיות ישירות והן בראיות נסיבתיות, לרבות בדרך של הסקת מסקנות מהתרחשויות "מאוחרות" לאחר היווצרות הקשר.
רישום כוזב במסמכי תאגיד
184) לטענת ב"כ הנאשמים, אין כל חובת רישום של שטרי העברת מניות והסכם נאמנות במסמכי החברה ברשם החברות, משכך העדר רישום אינו רישום כוזב.
עוד נטען כי נאשם 1, התכוון להקים חברות תוך גילוי ורישום הפרטים הנדרשים עפ"י חוק, וכל שבוצע היה באמצעות עורכי- דין, והוא היה בטוח שהרישום משקף את המצב המשפטי הנכון בחברה.
זאת ועוד, גם אם היה נאשם 1 מדווח על מוסד הנאמנות עדיין היה זכרנקו רשום כבעל שליטה יחיד בחברה, שכן לנאשם 1 הייתה רק זכות חוזית במניות.