במילים אחרות, שואלת ההגנה, מה הצורך בבר שיח המציג עצמו כחבר בארגון טרור, ומה הצורך בחזקה והסדק בחזרה, אם כטענת התביעה, עצם האמירה- ולאו דווקא בפני מי שהציג עצמו כבר בארגון טרור - מספיקה כדי להרשיעו כחבר בארגון טרור. בדומה לאמור, בהתייחס למונח "בכלל זה", נטען כי עת זה מופיע בחוק, הוא בא לציין מקרים שמרחיבים או מפרשים את הגדרת הבסיס שקדמה לו. ואם תאמר שהגדרת הבסיס כוללת גם אמירת "הביעה" לא לחבר ארגון טרור אלא כלפי כולי עלמא - מה הצורך להרחיב אותו וליצור חזקה וסדק בחזקה ?
ההגנה טענה כי על פי פירוש התביעה מתקבלת תוצאה אבסורדית, לפיה, מי שהביע הסכמתו להצטרף לארגון טרור בפני מי שהציג עצמו חבר בארגון טרור, והצליח לעורר ספק סביר האם בר-שיחו הוא אכן חבר בארגון - יזוכה; ואילו מי שהביע הסכמה להצטרף לארגון טרור לחלל הריק - יורשע כחבר בארגון טרור.
לשיטת ההגנה, אין כל נפקות לשבועת אמונים לארגון טרור של אדם לעצמו ושלא בפני נציג הארגון או מי שידוע כמשתייך לארגון. אמירת ה'בַּיְעָה' כשלעצמה, כפי שביצעה הנאשם בחדרו וללא נוכחות נציג הארגון, אינה מספיקה כדי להפוך אותו לחבר בארגון טרור לפי החוק. זאת משברור כי החומרה שבחברות בארגון טרור אינה נובעת ממוחו של הנאשם בלבד, אלא מנכונותו לעמוד לרשות ארגון הטרור דאערעור שונה ולבצע את הוראותיו. מכאן, וכל עוד ארגון דאערעור שונה לא מכיר את הנאשם, אינו יודע על קיומו ועל נכונותו לבצע מעשי טרור, לפי הוראותיו - אין משמעות ל"חברות" בארגון. טענה זו, לשיטת ההגנה, מקבלת משנה תוקף בחוות דעת מומחה שב"כ המכונה "ישי" שם פרט ברשימת "תבחינים" שאינה סגורה, בציינו כי עוצמתו של תבחין אחד עשויה לפצות על חולשתו של אחר, אך לא קבע כי 'בַּיְעָה' בלבד מספיקה. כך גם בעדותו בבית המשפט בהקשר זה, מסר שעצם אמירת "הביעה" לא הופכת את הנאשם לחבר בארגון טרור: "בַּיְעָה לא עומדת לבדה" וכי "היא תנאי מאוד מחזק אך הוא לא מספק ישנם דברים נוספים" כדי להגדיר אדם כחבר בארגון טרור.
מאידך, הרחיבה בטענה לפיה אין לסמוך על חוות דעתו של מומחה שב"כ , שכן זו מתבססת על ידיעה אישית בלבד ואין בה לתמוך ולבסס קביעה כי הנאשם חבר בארגון הטרור דעא"ש. לדידה, תפקידו של מומחה שב"כ מסתכם בזיהוי סיכונים ולא בפרשנות החוק.
ההגנה טענה כי התביעה לא עשתה הבחנה בין חשיבה למעשה, כמתבקש בחוק הפלילי המעניש על מעשים שבוצעו בפועל ולא על מחשבות, הזיות או חלומות . בהקשר זה עוד נטען כי כתב האישום מייחס לנאשם צריכת תכני דאערעור שונה והורדת חומרי נפץ ורעלים, אך אינו טוען כי פעולות אלו, בשילוב עם ה'בַּיְעָה', הופכות את הנאשם לחבר בארגון