0קשר סיבתי
- לשם הרשעת הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה, לא די במצגי המרמה ובקבלת הדבר. יש להוכיח את החיבור בין השניים, קרי, הקשר הסיבתי בין המצגים לבין קבלת הסכמתם של הלקוחות לסחור בחשבונותיהם. התמונה המצטיירת מן הראיות מעלה בבירור כי מתקיים קשר סיבתי.
- מהו המבחן הרלוונטי לקשר הסיבתי בעבירת קבלת דבר במרמה?
בערעור פלילי 1784/08 פרי נ' מדינת ישראל, פסקה 41 (2009), נקבעו דברים אלה לגבי המבחן שלפיו יש לקבוע קיומו של קשר סיבתי:
"קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית המחייבת קשר סיבתי בין המרמה לבין קבלת ה'דבר'. המרמה צריכה להיות 'הסיבה היעילה' לקבלתו של הדבר [...], אולם יתכנו מצבים בהם יהיה קיים ספק לגבי בלעדיותם של מצגי השווא בהעברת ה'דבר' מהמרומה למרמה, אך לא יהיה בכך כדי לשלול את הרשעת האחרון בעבירה, ובלבד שלמצגים הנ"ל היה תפקיד ניכר בהערכת המצב של המרומה"
ראו גם: ערעור פלילי 4190/13 סמואל נ' מדינת ישראל, פסקה 78 לפסק דינה של השופטת ברק-ארז (18.11.2014); ערעור פלילי 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל, פסקאות 35-33 לפסק דינו של השופט נ' הנדל והאסמכתאות שם (1.3.2017).
בערעור פלילי 2455/22 מדינת ישראל נ' ברמלי (6.7.2023) (להלן: עניין ברמלי), שב בית המשפט העליון ודן בסוגיית הקשר הסיבתי הנדרש בעבירה של קבלת דבר במרמה. בעוד שהשופט י' כשר סבר כי המבחן לעניין הקשר הסיבתי הוא מבחן ה"אלמלא", דעת הרוב - השופט א' שטיין והשופט י' אלרון - קבעה כי המבחן איננו מבחן הסיבה בלעדיה אין. לפי עמדת הרוב יש לבחון אם המצג הכוזב היווה הסיבה היעילה או כלשונו של השופט שטיין: "כל השפעה משמעותית של המצג הכוזב על החלטת המרומה להפקיד כסף או נכס מנכסיו אצל המרמה או שלוחיו מקיימת את דרישת הקשר הסיבתי בין מעשה המרמה לבין קבלת הדבר" (עניין ברמלי, פסקה 67).
- מארג הראיות שהונח לפניי מלמד על קיומו של קשר סיבתי. המצגים שהוצגו על ידי הנאשם, ובראשם המצג בדבר הסיכון הנמוך והתשואות הגבוהות, היוו הסיבה היעילה להסכמתם של הלקוחות למסחר בזירה. לעמדתי, הנסיבות כה ברורות עד כדי כך שניתן לקבוע כי מתקיים מבחן האלמלא.
- כפי שפורט קודם, הנאשם פרסם סרטונים באמצעים המקוונים (שאותם אף שלח ללקוחות השונים כחלק מהקשר עמם, לדוגמה ת/55, עמ' 4-1; ת/85, עמ' 2; עמ' 244, ש' 6). נוסף לכך, קיים דף נחיתה אליו הפנה את הלקוחות שכולל את המצגים, בפרט המצגים לגבי מומחיותו והתשואות שניתן להשיג. הלקוחות העידו כאמור כי נחשפו לתכני הסרטונים והושפעו מהמצגים שהוצגו.
חורי אישר שצפה בסרטונים בפייסבוק לאחר שבנו עניין אותו בפעילותו של הנאשם וכי החלטתו להשקיע באמצעות הנאשם הושפעה מגובה התשואה שהוצגה (פ' 13.2.2023 עמ' 142, ש' 6; עמ' 155, ש' 7; עמ' 143, ש' 12; עמ' 154 סיפא ואילך).