חוזה הפרשים - מכשיר פיננסי ממונף שערכו נגזר ממחיר נכס הבסיס כפי שמחיר זה נקבע על ידי זירת הסוחר עצמה. מדובר בחוזה שבו מתחייב המוכר כלפי הרוכש לשלם את ההפרש שבין ערכו הנוכחי של נכס הבסיס ליום העסקה לבין ערכו של אותו נכס במועד מימוש החוזה. בחוזה הפרשים הלקוח מרוויח או מפסיד בהתאם ל"כיוון" העסקה שבחר ובהתאם לכיוון תנועת נכס הבסיס. כאשר הלקוח מעריך שערכו של נכס הבסיס יעלה, הוא צפוי לרכוש את החוזה, וכאשר הוא מעריך שערכו של נכס הבסיס ירד, הוא צפוי לבצע מכירה בחסר.
משמעות המינוף המובנה בחוזה ההפרשים היא שהלקוח לא נדרש להפקיד את מלוא שווי ערכן הנקוב של העסקאות שהוא פותח, אלא רק אחוז יחסי מערכן כבטוחה. המינוף בחוזה ההפרשים כרוך בסיכון רב, משום שככל שהוא גבוה יותר, די בתנודות קטנות יותר בשער נכס הבסיס בניגוד לכיוון הפוזיציה של הלקוח, כדי שהזירה תסגור את העסקאות שלו והוא יפסיד את מלוא סכום השקעתו. כאשר ההפסד של הלקוח בכלל העסקאות שפתח מגיע לשיעור מסוים מתוך סך הכספים בחשבונו, הזירה תסגור באופן יזום את העסקאות שלו והוא יימחק מהמסחר.
- כתב האישום מוסיף ומפרט שלושה אישומים בהם מיוחסות לנאשם מספר עבירות על פי הפירוט להלן.
- באישום הראשון מיוחסות לנאשם ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין. על פי הנטען, בתקופה הרלוונטית פנה הנאשם ללקוחות פוטנציאליים רבים והציע לנהל עבורם חשבון מסחר בפפרסטון באמצעות מסחר רובוטי אוטומטי. כדי לפתוח חשבון מסחר בפפרסטון יש לעבור מבחן התאמה שמטרתו להגן על הלקוחות ולמנוע מצבים שבהם הם יתקשו לקבל החלטות השקעה מושכלות בשל חוסר הבנה של הסיכון הכרוך בפעילותם בזירה. במסגרת מבחן ההתאמה הלקוח נדרש למלא שאלון שנועד לאפשר לפפרסטון להעריך את המידה שבה הוא מבין את הסיכונים הנלווים למסחר ואת התאמתו לפעילות בזירה (להלן: השאלון). הנאשם נהג למסור ללקוחותיו את התשובות לשאלון ובכך לאפשר להם לעקוף את הליך הסינון ולפתוח חשבון מסחר בפפרסטון, על אף שלא היו מודעים לסיכונים הכרוכים בהשקעה בה. נוסף לכך, הנאשם מסר ללקוחות מצג לפיו מנגנון התגמול שלו מבוסס על הצלחה בלבד ולכן האינטרסים שלהם זהים, היות ובמצב שבו החשבון שלהם מופסד, גם הוא לא מרוויח. בתוך כך נמנע הנאשם מלגלות להם כי הוא מתוגמל על ידי פפרסטון בעבור כל לקוח שפתח באמצעותו חשבון בזירה וסחר בה בנפח מסחר שנקבע על ידה.
עוד נטען כי הנאשם גייס את הלקוחות תוך הצגת מצגי שווא והסתרת מידע ביחס להיבטים רבים ומהותיים במסחר ובפעילותו. בהתבסס על מצגים אלה, קיבל הנאשם את הסכמתם של הלקוחות לביצוע מסחר בכספים שהפקידו בזירת הסוחר. המצגים הכוזבים שהציג הנאשם לצורך גיוס הלקוחות הם במספר מישורים ומפורטים להלן: