היבט נוסף נובע מסוג הרובוט וסוג המכשיר הפיננסי. מן הראיות עולה כי הנאשם הציע ושיווק ללקוחותיו רובוט ספציפי אחד למסחר בנכס בסיס של זהב. מתכונת היחסים בין הצדדים לא הייתה כזו שבמסגרתה הנאשם הציע מגוון של מוצרים לבחירת הלקוח. פעולותיו אל מול הלקוחות הצטמצמו לרובוט אחד. יתרה מכך, לרוב הלקוחות הנאשם לא הציע מגוון מכשירים פיננסיים, אלא רק הפרשים על זהב (הודעה שניה עמ' 174, ש' 18-13). לגבי שני לקוחות שהשקיעו סכומים ניכרים, הנאשם התקין תחילה רובוט למסחר בזהב ובהמשך התקין לבקשתם רובוט אחר למסחר בנכסי בסיס של הפרשי מטבעות זרים. אולם גם במקרה זה, "המגוון" שהוצע ללקוחות לא היה יותר מאשר שני רובוטים וזאת רק לשני לקוחות בלבד.
הנאשם אף קבע סכום מינימום להשקעה. הנאשם התנה את המסחר באמצעות הרובוט שהוא סיפק בהפקדת סכום מינימלי של 1000 דולר ארה"ב בחשבון. סכום המינימום לא נקבע על ידי פפרסטון. הייתה זו דרישה שהוכתבה על ידי הנאשם משיקוליו שלו. אכן חלק ממנהלי השקעות מתנים את הקשר עם הלקוח בסכום מינימלי והגבלה זו לא מצטיירת כנושאת קושי. ברם, הסיטואציה שלפנינו שונה. ללקוח הפונה למנהל השקעות "נורמטיבי" עומדות מגוון אפשרויות השקעה, בעוד שהמצג שהציג הנאשם לפנינו, הינו כי הרובוט הוא מוצר ייחודי ושיטת המסחר של הנאשם ייחודית וביכולתה להשיא תשואות שאינן מובטחות במקום אחר. כמו כן, ניתן לזהות את סימני "הניהול" של החשבונות בעובדה כי הנאשם ריכז מידע ונתונים לגבי החשבונות של הלקוחות (ת/107, עמ' 300).
- הנאשם הציע בפני הלקוחות שלושה מסלולי מסחר עיקריים. לפי המסלול הראשון, הלקוח רוכש את הרובוט תמורת תשלום חד-פעמי (בדף הנחיתה צוין הסך של 7,700$). במקרה זה, לשיטת הנאשם האחריות היא של הלקוח להגדיר את הרובוט ולהפעילו. לפי המסלול השני, הרובוט מושכר ללקוח תמורת תשלום חודשי. דגש מיוחד הוא על המסלול השלישי - "שירות חשבון מנוהל". לפי מסלול זה הלקוח הוא פסיבי. כל שנדרש ממנו, לפתוח חשבון מסחר ולהפקיד את הכסף. הנאשם מתקין את הרובוט בחשבון ומגדיר אותו (מקנפג אותו), זאת בתמורה לשיעור מתוך הרווח. לצד מסלולים אלו עולה כי הנאשם הציע מסלול "זכיינים", כלומר מתן אפשרות ללקוח לגייס ולנהל חשבונות נוספים "תחתיו", אם כי מהראיות שהונחו לפניי לא עולה כי היו התקשרויות מסוג זה. המסלולים האמורים מתועדים במספר ראיות (ת/166, עמ' 5-8; ת/156, עמ' 4-2; ת/150, עמ' 4-2; וכן ראו דף הנחיתה, שם מוצגים מסלולים מעט שונים).
- המסחר בחשבון "מנוהל" כשמו כן הוא - מנוהל. על פי הגדרת הנאשם עצמו, המסחר כולל מאפיינים ברורים ומובהקים של ניהול התיק. לפי מסלול זה, הנאשם מופקד על התקנת הרובוט, קביעת ההגדרות ומאפייני המסחר (קנפוג), ניהול החשבון ומעקב אחר החשבון (ת/4 עמ' 22-20). הנאשם היטיב להבהיר את המתכונת לאחד הלקוחות, באופן הבא: "....מבחינתך שירות חשבון מנוהל זה שגר ושכח, הדבר היחידי זה רק פתיחת חשבון והגדרת תיקון התחלתית וזהו, אנחנו עושים את הפתיחה והגדרה ומאותו רגע אני כבר עושה עבורך את כל השירות" (ת/150, עמ' 23). קביעת הגדרות הרובוט נועדו לאפשר לו לפעול במסגרת החשבון, או כפי שהנאשם הגדיר זאת "אני מנהל את הרובוט והרובוט עושה את העבודה" (ת/156, ש' 6; ת/150).
הנאשם היה ער לקושי שהתנהלותו מעוררת, ועל כן במהלך חקירתו ברנ"ע טען כי משיקולי שיווק הוא הציג את הדברים בהתחלה בצורה אחת אך בשיחותיו עם הלקוחות הבהיר את הדברים אחרת. טענה זו אין לקבל משום שהיא לא מתיישבת עם הראיות ועם התנהלותו בפועל במסגרת החשבונות. כך גם לגבי הטענה כי הדברים הוצגו בצורה בה הוצגו רק ללקוחות הראשונים וכי לאחר מכן הדברים השתנו (ת/4, עמ' 24-21). הראיות בנוגע לאופן התנהלות החשבונות סותרת טענות אלו. זאת ועוד, על העובדה כי הנאשם ניהל את החשבונות ניתן ללמוד גם מהאופן בו הנאשם שיווק את עצמו, כמי שיכול להשיא תשואה פסיבית בשיעור גבוהה.
- הנאשם קבע את המאפיינים על פיהם הרובוט יבצע את פעולות המסחר. וזאת יש לומר - פעולותיו של הנאשם היו גם ביחס לחשבון שלא הוגדר כ"חשבון מנוהל" (דוגמת הראל ובוסקילה). הנאשם לא חלק על כך כי הוא "תיכנת את האופן בו סחר הרובוט", אך לדבריו הוא עשה כן "רק לאחר שהציג לבעלי החשבון באופן ברור ומלא את אופן הפעילות והתכנות של הרובוט, הם הבינו, אישרו וקיבלו על עצמם לנהל את חשבונם באמצעות הרובוט והפרמטרים המוגדרים בו" (סע' 77 לתשובה לכתב האישום). לשיטת הנאשם, שעה שהלקוחות אישרו את הפעילות, "שיקול הדעת עובר לאותם בעלי חשבונות" (סע' 78-77 לתשובה לכתב האישום). ברם, הראיות מלמדות כי מצב הדברים היה אחרת וכי למעשה הגדרת מאפייני הרובוט נעשתה על ידי הנאשם, לפי שיקול דעתו, והוא זה אשר נתן את "הטון" לגבי ביצועי הרובוט.
הלקוחות אינם בקיאים ברובוט, הם אינם מודעים לתכונותיו ובוודאי לא ברמה בה הנאשם שולט. כל שעניין את הלקוחות הוא השאת רווח מבלי שיידרשו להשקיע זמן ומאמץ וזו הייתה הסיבה שבגינה התקשרו עם הנאשם. גם אם הלקוח היה מאשר את הפרמטרים (ובראיות קיימות אינדיקציות כי לקוח אחד היה שותף לתהליך), אין בכך כדי ליטול מהנאשם את "שיקול הדעת" הנתון לו. כפי שצוין מקודם, קיומו של שיקול דעת אצל הנאשם אין משמעותו שליטה מלאה על המתרחש בחשבון. ניתן לדמות את קביעת המאפיינים בגדר "קביעת מדיניות ההשקעה" ותיאום ציפיות, אשר במתכונת יחסים נורמטיבית אמורה להתקיים גם ביחסים בין הלקוח לבין מנהל תיק ההשקעות. כמו כן, הזכרנו מקודם כי הנאשם הנחה את הלקוח לסמן את יחס המינוף הרצוי בהליך פתיחת החשבון, כדי שהמינוף יתאים לפעילות הרובוט.